שערי עזרה קה

כתב לשון התרומה בדין זה ר"ל דשם כתב חומרת האיסור ולא הזכירו בכאן שסמך עמ"ש בני"ו. ולא מדידיה כתב מרן הב"י ז"ל כותב כן כ"א שהוא מפרש דברי הרי"ו ז"ל במ"ש ובדיני אסמכתא כתבתי וכו'. דלפי האמת ק"ט דשם הרי"ו הביא מ"ש ר"מ בתשו' ובתוך כדי דבור ממש כתב שבדיני אסמכתא כתבתי לשון ס' התרומה בדין זה. ואיך אפשר לומר דהרב ז"ל לא חש לראות סיום דברי הרי"ו. דזהו מהדוחק העצום לומר כן. ובמ"ש בעניותין א"ש ותול"מ. ובעיקר תשו' ר"מ שהובאה שם הוק"ל אני הדל דהנה שם כתוב וז"ל תשו' לר"מ בראובן טוען לשמעון הלויתני על המשכון והנה לך המעות ותן לי משכוני ושמעון טוען משכנת אותו לי עד זמן קצוב ונחלט ואמרת לי קנה מעכשיו אם לא אפדנו לזמן פ' והלה טוען לא יצא מפי לעולם קני מעכשיו. תשו' אע"ג דבעלמא הוי אסמכתא ולא קני הכא קני דכיון שהוא תפוס וגם עשה עמו טובה שהלוהו וישבע שמעון שאמ"ל קני ויהיה המשכון שלו וראיה מפ' א"נ מהלוהו על שדהו וכו' ר"ן אמר אפי' לאחר מתן מעות קני הכל ומסיק דאמר קני מעכשיו וכן פסק ר"ת ובדיני אסמכתא כתבתי לשון ס' התרומה בדין זה עכ"ל. ודבריו אחהמ"ר הם קשים במ"ש הכא קני כיון שהוא תפוס וגם עשה עמו טובה שהלוהו. דנר' דמטעמים אלו אע"ג דלא אמר מעכשיו לא היי אסמכתא וקני ולא חייבו לשמעון כ"א דישבע דאמ"ל קני דוקא ואז יהיה המשכון שלו. וא"כ מהו זה שמביא אח"כ ראיה מפ' א"נ מהלוהו על שדהו וכו' ר"ן אמר אפי' לאחר מ"מ קנה וסיים דמסיק שם דאמר קני מעכשיו. דאדרבה הוי ראיה לסתור דמשם נראה דבלא מעכשיו ל"ק דהוי אסמכתא. ואם נאמר דהתם שאני דהוא קרקע ולא שייך ביה תפיסה ולכן צריך שיאמר מעכשיו כדי שלא יהיה אסמכתא. משא"כ במטל' דשייך בהו תפיסה אפילו בלא מעכשיו לא הוי אסמכתא וקני. עדיין ק' דלא הול"ל ראיה מפ' א"נ מאחר דאין הנדונות שוים. ותו דלפי הטעם הב' שעשה עמו טובה שהלוהו ק' דגם שם בפ' א"נ דהלוהו על שדהו וכו' אייתיה לטעם זה ואפי"ה אסיקו שם דדוקא כשאמ"ל קני מעכשיו קני. שוב אחז"ר ראיתי שמרן הב"י ז"ל בחח"מ סי' ר"ז על ס' י"ט דבתחי' הבי"ד ההגהות בפ' י"א מה"מ דכתבי בשם ר"מ דפסק כן הלכה למעשה שאדם נאמן לישבע על המשכון שנחלט בידו ושאמ"ל הלוה קני מעכשיו וזכה במשכון הואיל והמלוה עשה לו טובה ואסמכתא זו קניא במעכשיו בלא בד"ת ע"כ. ושוב הביא ג"כ שם דבמישרים ח"ה נ"ל כ' תשו' ר"מ ונתן טעם דאע"ג דבעלמא אס' הוי ול"ק הכא קנה כיון שהוא תפוס וגם עשה עמו טובה שהלוהו עכ"ל. והיינו כר"ת דפ' ג"פ ומשמע דכיון דתפיס וגם עשה עמו טובה קנה אע"ג דלא אמ"ל מעכשיו קני בשעת משכונו אך מתוך השאלה שכתוב במישרים משמע דבשעת המשכון אמ"ל קני מעכשיו וע"ש עכ"ד מרן הב"י ז"ל שם. ואנכי עבדו ת"ם אני דאם נאמר דדברי ר"מ ז"ל הם דאע"ג דלא אמ"ל קני מעכשיו קנה איך הונח לו למרן ז"ל הראיה שמביא ר"מ ז"ל מפ' א"נ דאדרבה משם הוי היפך דבלא מעכשיו הוי אס' ול"ק וכמו שכן סיים ר"מ ז"ל בפירוש. ומדוע לא הכריח מרן ז"ל הכרח זה דמיירי באמ"ל קני מעכשיו ולא כתב כ"א שמתוך השאלה משמע דמיירי באמ"ל קני מעכשיו. ותו ק' במ"ש מרן ז"ל מדידיה על תשו' ר"מ ז"ל והיינו כר"ת דג"פ. שהרי שם במישרים כ"כ בפירוש שכן פסק ר"ת ואין צורך לכתוב מרן ז"ל כן מדנפשיה וצ"י. וצריך לראות בדברי מרן הב"י ז"ל שם במה שהאריך בדעת ר"ת לומר דבעי תרתי עשה לו טובה שהלוהו וגם תפוס. גם שם הביא עוד בשם מרדכי אחרון והג"א ז"ל שחילקו בין קרקע למטל' דבקרקע דלא שייך ביה תפיסה כולי האי ל"ק בלא מעכשיו אבל מתפיס מט' קונה אפי' בלא מעכשיו יעוש"ב. וכעת אני הדל אין הפנאי מסכים עמדי להאריך בזה

עוד זה מדבר מענין רבית בדרך קנס דהנה הכנה"ג ז"ל בח"מ ח"א סי' ק"י בהגה"ט ס' ט' הבי"ד מוהראנ"ח ז"ל ח"א סי' צ"ד וכ' דלכאורה נראה שדעתו כדעת הריטב"א ז"ל דס"ל דרבית דקנס שרי לכתחי' ולפי"ז כל אותם הגדולים שחולקים ע"ז כמבואר בב"י חיו"ד סי' קע"ז חולקים על הרב בזה דכיון דאינהו ס"ל דהוי הער' בלא"ה אין מוציאין הקנס מלוה למלוה. ומיהו בטויו"ד סי' קע"ז בהגב"י אות נ"ב כתבתי דאפשר דס"ל למוהראנ"ח כאותם גדולים הסוברים דלכתחילה אסור לעשות כן אלא דס"ל דאע"ג דא"ר אין מוציאין מלוה למלוה הער' קיל מא"ר ומוציאין מלוה למלוה אע"ג דלכתחי' אסור. ושוב נדפס ס' פנ"ח וראיתי ביו"ד ריש ה' רבית וז"ל על הדרך הזה האחרון חולקין הרבנים הנז' ביו"ד בראש ה' רבית ולא דק עכ"ל הכנה"ג ז"ל, ויען שס' פנ"ח אינו בנמצא כעת אתי לכן אנכי הדל לא ירדתי לסוף כונת הכנה"ג ז"ל במ"ש ע"ד ולא דק. דאם כונ' הפנ"ח במ"ש על הדרך הזה האחרון חולקים הרבנים הנז' היא דלדידהו דס"ל דהוי הער' ואין מוציאין מלוה למלוה הקנס ובודאי הוא שאין מוציאין מהיתומים. אם זאת היא כונתו אינו מהראוי שיאמר עליו הכנה"ג ז"ל דלא דק דאיהו בעצמו בהצד הראשון כ"כ. ועם דמ"ש כן הוא בתחילה בדרך לכאורה האומנם שוב כתב ע"ז ומיהו וכו' דאפשר וכו' ונר' דנוטה דעתו להצד הב' מ"מ לא זו הדרך שיכתוב עליו כזה הלשון דלא דק. ומה גם דמ"ש הצד הב' הוא בדעת מוהראנ"ח דאפשר שכן ס"ל דבזה שהוא הער' וקיל מא"ר אם עבר ועשה מוציאין מלוה למלוה אע"ג דלכתחי' אסור שכ"כ בפי' דס"ל למוהראנ"ח וכו' אלא דס"ל שאם עבר וכו' מוציאין מלוה למלוה דנר' מדבריו אלו דמוהראנ"ח ז"ל הוא דס"ל כן משא"כ לס' החולקים דאינו אלא דס"ל דגם בזה דהוא הע"ר והוא קיל מא"ר עכ"ז דינו כא"ר ואין מוציאין מלוה למלוה וכמ"ש כן הוא ז"ל מקודם. וביותר מהתימה דהכנה"ג חיו"ד סי' קס"ב הגב"י אות הביא דהריב"ש ז"ל כן ס"ל בדעת הרמב"ן ובתחי' הוק"ל עליו מדברי הרמב"ן ושוב בא לכלל ישוב דברי הרמב"ן לפי"ד הריב"ש ז"ל ועיין עו"ש באות שאח"ז שכתב דגם הרא"ש כן ס"ל יעוש"ב. וא"כ איך בכאן יכתוב ע"ד הפנ"ח דלא דק באופן שלא ירדתי לכונת דבריו ולי צ"י

וראיתי להמשכה"ר ז"ל בד' שי"ו במע' רי"ש אית א' שהבי"ד הכנה"ג שבתח"מ הנ"ל וכתב עליו וז"ל ולע"ד יראה דעדיין במחלוקת היא נהי דס"ל דבכה"ג מוציאין מלוה למלוה היינו בשכבר עושה הדבר אבל למיעבד הכי לכתחי' פשיטא דלדעת האומרים דהוי הע"ר ואסור והרשב"א כ"כ על מה שהורגלו לכתוב כן בשטרות וקורא תגר ע"ז וצדק ה' פ"ח ז"ל עכ"ד יע"ש. וגם דבריו ז"ל אחהמ"ר נפלאו ממני דאין להם מובן כלל וכמו שיראה הרואה דמה בא לחדש ולהקשות. ואם כונתו להקשות על הכנה"ג כדאקשינן אנן בעניותין ע"ד בהכרח הוא שנאמר דדבריו אינם מדוקדקים ויש בהם ט"ס וחסיר ויתיר דבלא"ה אין להם הבנה. ועו"ק דהו"ל להמשכה"ר להק' מדבריו שבחיו"ד סי' קס"ב וכנז"ל וכעת דבריו לע"ד צ"י

והנה מוהרלנ"ח ז"ל בסי' ק"ג הבי"ד הרשב"א ז"ל ח"א סי' תרנ"ח והמיוחסות סי' רכ"א שאסר לעשות כן לכתחי' ושוב הבי"ד הריטב"א ובעל הטורים בטוח"מ סי' ע"ג שהביא תשו' אביו הרא"ש ז"ל דליכא איסור כלל וכתב דבנדונו אע"ג דעל זמן הראשון ליכא אגר נטר אם יפרע לו בזמנו אכן על שאר הזמן איכא אגר נטר ואפי'