שער השמים פו

עוד כתב אריסטו ואמר, כי במקום שתמצא שם התנועה שם ימצאו החיים, וכפי תמידות התנועה היא חמידות החיים, א"כ השמים שהם סובבים תמיד בלי הפסק, בהם החיים הגמורים ומשם שפע החיים לכל הנמצאים

פרק ד לבאר בו כדור האר"ץ

כדור הארץ עומד באמצע כדור השמים, ושעורה אצל השמים כנקודה לעגולה, הראיה כי הארץ באמצע השמים, מה שקדם זכרו מענין הכוכבים, וכי עצם כל אחד יראה בכל חלקי השמים על שעור אחד, ויורה זה על כי אשר בין השמים והארץ מכל הצדדים כשעור אחד, א"כ בהכרח תהיה הארץ באמצע השמים, וזה כי הארץ באמצע האופק כנקודה מן העגולה, והאויר מקיף בה, ואלו היתה על זולת זה וסר מרכזה ממרכז הכדור, וכדור האופק עולה או יורד לא הי' משתנה היום והלילה, וזה יהיה במעבר האמצעי בין ההפוך הקייצי. ובין ההפוך הסתוי, ובעבור שהוא באמצע השמים הוא שהשטח אשר יחלק השמים לשני חצאים הולך על מרכז הארץ הוא מרכז השמים. ולפי מה שיראה מן השמים הוא חציו, והוא ששה מזלות לא זולת זה, תורה כי השטח אשר יעבור בו הראות על הגלוי לארץ עד קצות האופק, אין בינו ובין השטח ההוא אשר לעבור במרכז הארץ התחלפות מורגש אצל שעור השמים ואלו לא היתה הארץ באמצע השמים והיתה נוטה אל מקום אחר, התחייב שיהיה זה ששוכן כנגד זה המקום הקרוב לא יראה מן השמים כי אם פחות מששה מזלות שהם המחצית, ומי ששוכן כנגד המקום הרחוק יראה יותר ממחציתם, ר"ל כי השוכן במקום הקרוב לגלגל אינו רואה כי אם פחות מחצי הגלגל, אחר שהארץ נוטה מן האמצע, והשוכן במקום הרחוק מן הגלגל רואה יותר מחציו כשעור מה שנוטה הארץ מן האמצע אל הצד האחד, וזה חלוף מה שנראה אנחנו, כי לא נראה בחלקי הארץ כולה רק ששה מזלות

עוד ראיה אחרת משיעור עצמי הכוכבים, כי אלו היתה נוטה מן המרכז, הרואה אותם אצל המקום מן השוכן שם יותר גדולים ממי שהוא שוכן במקום הרחוק מהם, כי הם קרובים אליו ורחוקים מן האחר, ואין אנחנו רואים דבר מזה, כי שעור עצמי הכוכבים לכל יושבי הארץ אחד, וגם לא יהיה הזמן אשר ממזרח אל אמצע השמים שוה לזמן אשר מאמצע השמים אל מערב, אלו היתה נוטה לצד מזרח או לצד מערב

וכתוב בספר האלמנסט"י, וכלל אומר אם לא היה מקום הארץ באמצע השמים, היה משתנה ומתחלף לגמרי כל מה שיראה מן השעור אשר בלילה וביום מן התוספת והחסרון, ולא תהיה הקדרות הירחית בכל פאות השמים בהקבלת השמש, לפי שהרבה מה שלא יפול עליו על הארץ בעת ההקבלה כי אם במרחקים שיהיו מועטים מחצי העוגל

פרק ה לבאר בו שהארץ בלתי מתנועעת

הארץ בלתי מתנועעת, כי אלו היתה מתנועעת, אם היתה יורדת לעולם לא היה משיג אותה הדבר הקל, כמו הנוצה והתבן, ועילת זה הדבר, כי הדבר הכבד ממהר הירידה יותר מן הקל, ואלו היתה מתנועעת בסבוב, התחייב שאם יורה המורה חץ נוכח ראשו כנגד השמים, שלא יפול החץ רק במערבו, ואם יצא העוף כנגד המערב לא ישוב אל קנו לעולם, כי הארץ יותר ממהרת ממנו, והיא תקח הצד אשר עלה ממנו העוף ואם היה הולך העוף נוכח המזרח התחייב שלא ישיג העוף את קנו, אבל ישיג אותו הקן למהירות הארץ כי היא סובבת בכל יום ולילו פעם אחת, ואלו היתה הארץ עולה לעולם, לא היה טבעה מה שהיא עליו מן הקור והיובש, כי (מדרכה הירידה ואינה ולא ליחה), (בעליתה ראוי שתשיג החום והליח). ולא מצינו דבר זה מן הקדומים עד עתה, והתבאר בזה כי הארץ קיימת לא תתנועע לא על צד ימין ולא על צד שמאל וכי התנועה לשמים: ועוד אבאר עם מה שאזכיר מדת הכוכבים, כי הכוכב שיובט בשמים (ר"ל בכלי ההבטה) מן הכוכבים הקיימים הוא גדול מן הארץ, והקטן שבכוכבי השמים יראה כנקודה בשמים, כל שכן שיהיה גבנונית הארץ שהוא קטן מן הקטן שבכוכבים אין שיעור לה שיורגש אצל שיעור גודל עצם השמים

עוד ראיה שהארץ לא תתנועע למטה ולמעלה, מראית הששה (מזלות) לא פחות ולא יותר, ואם תתנועע כן, לפעמים יראו יותר מהם ולפעמים פחות מהם, גם ראיה משיעור עצם הכוכבים, כי אלו היתה כן לפעמי' נראה אותם יותר גדול, וזהו אם תתנועע למעלה שיקרב הרואה אותם אל הגלגל , ואם תתנועע למטה נראה שיעורו קטן לפי מה שירחק מן הגלגל. ופנים אחרים, אם הארץ היתה עולה או יורדת לא היתה מהלכה לצד אחד יותר ראוי ממהלכה לצד אחר, כי לא נוכל לומר שטבעה העליה או הירידה לכך עולה או יורדת, מפני כי כל צד ממנה אל השמים במעלה אחת שוה במרחק המהלך, וכל נופל משמים לארץ הוא נופל מהקף או העגולה אל המרכז, וכל העולה ממנה הוא היוצא ממרכז העגולה אל המקיף, וכמו שלא יאמר שמקיף העגולה למעלה ממרכזה ולא מרכזה למעלה מן המקיף, כן לא יאמר שהארץ ממעל לשמים ולא השמים ממעל לארץ, אבל השמים למעלה ממי שהוא על הארץ, והארץ תחת מי שעליה משוכניה מכל צד, כדי שיכון מה שעליהם מעלה ומה שכנגד רגליהם מטה, והראיה כי הארץ כשיעור הנקודה לעגולה בקטנות ואין שיעורה מורגש אצל העגולה, וזה כי שיעורי הכוכבים והמרחקים אשר ביניהם יראו בכל פאות הארץ בעת אחת שוים ודומים, ואין קוי הראות מתחלפים, וכי הם קוים שוים להבטה אל הכוכבים והשמש והירח, ויהיו כל המביטים מביטים מן המרכז, ואלו היה שיעור הארץ מוחש ומורגש היו האנשים הקרובים אל הפאות רואים הכוכבים גדולים יותר מן השוכנים באמצע, ויראו הכוכבים שהם כנגד פאותיהם גדולים מן הכוכבים שהם כנגד הפאות האחרות, סוף דבר יקרה לארץ מה שיקרה לה אלו היתה יוצאה מן האמצע

וכתוב בספר אלמנסט"י, והראיה הברורה על מה שזכרנו, שהשטח היוצא מראותנו ויכלה אל