שער השמים פה

כמו עלות השחר וניצוץ אור הכוכבים עובר על גופי הגלגלים, ומביא דמות בהירותם וזיום בתוך האויר המעורב מן האויר ההוא, ומראה אותם אל העין, ועל כן אנחנו רואים הכוכב ודקוחו ולא אור השמים, זהו תורף דבריו. הנה נראה מדעתו, כי הכוכב חלק אחד מן הגלגל, ואם הדבר כן חומר אחד לכוכב ולגלגל כמו שחומר אחד לכל ולחלק

פרק ב לבאר בו שהגלגלים אינם קלים ולא כבדים

אמנם יתבאר זה אחר שיתבאר מהו הקל ומהו הכבד, ונאמר כי הקל והכבד שני מינים, קל וכבד מוחלט, ר"ל שאין למעלה מהם קל וכבד, כמו האש שהוא קל שבכלם, והארץ שהיא כבדה מכלם. ויש מין אחד קל וכבד בערך אל דבר אחר, ר"ל כמו האויר שהוא קל בערך אל המים וכבד בערך אל הארץ. וידוע הוא שמגדר הקל שיתנועע מן האמצע ומן הכבד שיתנועע אל האמצע, והנה הגלגל הסובב ידוע מענינו שא"א שיתנועע אל האמצע ולא מן האמצע, לא תנועה טבעית ולא מקרית, נתבאר גם כן שהוא אינו לא קל ולא כבד, ואלו היה אפשר שיתנועע הגלגל לאמצע או מן האמצע, היה מורגש הדבר ההוא בזמן הקודם ולא נראה כן עתה. אמנם הוא דבר הכרחי שא"א לו להתנועע מן האמצע ולא אל האמצע תנועה טבעית. וזה שאלו התנועע אחת מאלו שתי התנועות היה אחד מן הגשמים הארבעה ולא תהיה לו התנועה הסבובית בטבע, וא"א בו גם כן שתתנועע אחת מאלו השתי תנועות במקרה, וזה שאלו היה מתנועע מן האמצע במקרה תהיה לו אם כן התנועה אל האמצע בטבע, והיה ראוי להיות או ארץ או מים, ואלו היה מתנועע בטבע מן האמצע והיה לו להיות אויר או אש, ולא תהיה התנועה הסבובית בטבע, או שנודה שיש לו שתי תנועות בטבע, ויתחייב שתהיה התנועה האחת והיא הבלתי טבעית כנגד שתי התנועות הטבעיות, וכבר הצענו שהאחד הפך אחר לבד, ועוד שכבר הצענו שכשתהיה לדבר שתי תנועות והאחת טבעית תהיה האחרת מקרית, והמקרית היא הפך לטבעית. ומבואר הוא שהתנועה הסבובית אין הפך לה

עוד ראיה אחרת שהגלגל אינו לא קל ולא כבד, מפני שהאויר בהיותו חוץ למקומו כמו בנאד מלא רוח אם נעצר תחת המים הוא כבד מוכרח ובשובו למקומו הוא קל, שרצונו וטבעו לשוב למקומו, וכן המים בהיותם חוץ למקומם הם קלים בהכרח ובשובם למקומם כבד, וכן בשאר היסודות אין בהם קלות וכבדות אלא כשיהיו חוץ למקומם, אבל כשיהיו במקומם אין בהם קלות וכבדות. א"כ הגלגלים שאין יוצאים חוץ למקומם אין בהם קלות וכבדות

פ"ג לבאר בו שהגלגלים הם בעלי נפש ושכל. אמנם היות הגלגל בעל נפש הוא מבואר עם ההשתכלות, אבל יחשוב השומע שזה הענין קשה להשיג, או ירחיקהו ג"כ להיותו חושב שאמרנו עליו שהוא בעל נפש, נרצה בו שהנפש ההיא כנפש האדם וחמור ושור, ואין זה ענין הכונה, אבל ענין המאמר שתנועתו המקויימת מורה על הויית ההתחלה בה יתנועע בלי ספק, וההתחלה ההיא היא הנפש, וביאור זה כי מן השקר שתהיה תנועתו הסבובית כתנועת האבן הישרה למטה, עד שתהיה תנועתו התחלת התנועה, שהיא טבעית ולא נפש, כי אשר תתנועע זאת התנועה הטבעית אמנם תניעהו ההתחלה ההיא אשר בו, כשיהיה בזולת מקומו לבקש מקומו, וכשיגיע למקומו ינוח. וזה הגלגל מתנועע במקומו בסבוב, א"כ אין תנועתו טבעית לבד, אלא בהכרח שבו התחלה אחרת, והיא הנפש. ולא מפני היותו בעל נפש לבד יתחייב שיתנועע כן, כי כל בעל נפש אמנם יתנועע מפני טבעו או מפני ציורו, ר"ל באמרו הנה טבעו לכוין אל הנאות ולברוח ממה שהוא כנגד, ואין הפרש שיהי' מניעו לזה מחוץ, כברוח בעלי חיים מחום השמש, וירוצו אל מקום המים כשיצמאו, או יהיה מניע דמיון, כי בדמיון מה שהוא כנגד ומה שיאות יתנועע גם כן החי, וזה הגלגל לא יתנועע ממה שהוא כנגד ולבקש הנאות, כי מה שאליו יתנועע ממנו יתנועע ומה שממנו יתנועע אליו יתנועע. ועוד שאלו היתה תנועתו מפני זה, היה מתחייב שיהיה מגיע אל מה שיתנועע אליו וינוח, כי אם יתנועע לבקש דבר או לברוח מדבר ולא יוכל, א"כ לעולם תהיה התנועה ההיא לבטלה, ואין הטבע עושה דבר לבטלה. הנה זאת התנועה הסבובית תהיה בציור מחייב לו הציור ההוא שיתנועע כן, ולא יהיה ציור כי אם בשכל, א"כ הגלגל הוא בעל שכל, ואין כל מי שיש לו שכל יצייר בו ענין אחר ויהיה לו נפש בה יוכל להתנועע, יתנועע כשיציר, כי הציור לבדו לא יחייב תנועה

וגם כן כבר התבאר זה מדברי הפילוסופיא הראשונה, והוא מבואר שאתה תמצא מעצמך שתצייר ענינים רבים, ואתה יכול להתנועע אליהם, אך לא תתנועע אליהם בשום פנים עד שיתחדש לך תשוקה בהכרח לענין ההוא אשר ציירתו, ואז תתנועע להגיע אל מה שציירתו, הנה כבר התבאר ג"כ שאין הנפש אשר בה תהיה התנועה ולא השכל אשר בו יצוייר הדבר, מספיקים בהתחדש כמו זאת התנועה, עד שתחבר אל זה תשוקה לענין ההוא המצוייר, ויתחייב גם כן מזה שיהיה בגלגל תשוקה למה שיציירהו, הוא הדבר האהוב והוא האל יתברך שמו, ובאלו הפנים אמר אריסטוטלוס שיניע הש"י הגלגל, ר"ל בהיות הגלגל כוסף להדמות במה שהשיג, והוא הענין ההוא המצוייר אשר הוא בתכלית הפשיטות ואין שנוי בו כלל, ולא התחדש ענין, והטוב ממנו שופע תמיד, ועל כן הוא כוסף להשפיע טוב על כל הנמצאות אשר תחתיו, וזה אשר א"א לו לעלות בזולת התנועה. וא"א כן לגלגל מאשר הוא גשם אא"כ תהיה תנועתו תנועה סבובית לא תנועה אחרת, כי זה תכלית מה שאפשר בגשם שתתמיד פעולתו עליו, והיא הפשוטה שבתנועות ההוות כגוף, ולא יהיה בעצמו שנוי ולא בשפע מה שיתחייב מתנועתו: