שער השמים פג

אשר בכח, מצד השכל הנפרד, מפני שאי אפשר במניע החומרי שיניע מה שאינו בחומר, כן נאמר בזה השכל אשר בכח שאין בו קבול ישוב הוא והמושכל דבר אחד עד שיהיה שב אל עצמו ומניע עצמו, ר"ל שיהיה המשכיל והמושכל דבר א' ושיהיה משיג עצמו, אלא מצד שיש בו קבול, הוא ממין טבע הקבול אשר בשכלים הנפרדים לא קבול חומרי, וזה המין מן הקבול לא ימצא לזה השכל מאשר הוא חמרי אבל מאשר הוא שכל, ואין זה בו מאשר הוא חומרי רק סבה מחוץ הוא, אשר הוא הקנתהו זה המין מן הקבול והוא אשר התחייב מצד ההתאחדות, והוא היות הפועל והפעול ישובו אל עצם אחד, ובכלל שישכיל עצמו, וזהו שכל, נפרד בהכרח, כי כמו שהמין מן התנועה אשר בפעל לשכל אמנם ימצא לצורות החומריות מצד מניע הוא שכל כן זה הקבול אמנם ימצא לשכל החומרי מצד טבע הוא שכל בהכרח, וזה כי כבר התבאר שסגולת השכלים הנפרדים שישיגו עצמם, והסגולות באשר הם סגולות יתהפכו, ואחר שהוא ידוע מענין השכל החומרי שהוא משיג עצמו, לא נשאר מהיות לו הדבר ההוא, אם מצד עצמו אם מצד זולתו לו, וכשנאמר שא"א לו מצד עצמו שהנה הוא מחודש, התחייב בהכרח שתהיה זאת הסגולה נמצאת לו מפני התערבו במה שבעצמו מציאות זאת הסגולה, ואחר שהוא כן התחייב שיהיה זה המין מן הקבול בזה השכל על צד התדבקות כלומר מבלתי שיהיה מחודש, ואחר שהוא כן אפשר שיהיה למה שבו מזה הטבע מקבל למה שהוא בעצמו בלתי הוה ולא נפסד, והוא השכל הנפרד, עד שיהיה עצמו מקבל עצמו. ואמנם קרה לו ההבדלות עת אחת במקרה, ואין זה ההבדלות מה שיתחייב ממנו לא שנוי ולא חסרון בעצם השכל הנפרד, ולא הדבקות הוא מה שיקנהו שלמות לאותו שלא היה לו ולאחר הפעולה הזאת ג"כ בטלה. כי המכוון האלהי בזה היה שיעלו הצורות אשר הם נצחיות בסוג אל צורה שהיא אחת במספר, כי כל נמצא הכוונה בו שיגיע אל תכלית מה שבטבעו לקבל אותו, ושלא ימנע ממנו מנתו וחלקו מן המציאות, עד שאלו היה אפשר בפחות שבנמצאים שאין בטבעו מתחלת ענינו להמציא לו זה המציאות אשר לו, שיעלה בסוף עד שיהיה שלמותו שלמות הנמצא הראשון בשום צד לא היה מונע אותו ממנו הצדק האלהי והש"י נותן חסדיו למי שירצה, ברוך הנותן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה

החלק השלישי, המאמר השלשה עשר בחכמת התכונה

פ"א לבאר בו שהגלגלים הם מטבע חמישי. כתב אריסטוטלוס החכם והביא מופת, כי בהתחלף הפעולות יתבאר התחלפות הצורות, וכאשר היתה תנועת היסודות הארבעה ישרה ותנועת הגלגל סבובית, ידוע שהחומר הוא בלתי החומר הזה, וזה אמת לפי העיון הטבעי, וכאשר נמצאו גם כן אלו אשר תנועותיהם ישרות מתחלפות הצד, מהם מה שיתנועע למעלה ומהם מה שיתנועע למטה, ונמצא ג"כ אשר יתנועע מהם לצד אחד, קצתם יותר ממהר וקצתם יותר מאחר, נודע שהם מתחלפים הצורות בצורותם, ובזה נודע כי היסודות הארבעה, יתחייב מזה שיהיה חומר הגלגלים כל א' שיתנועעו כלם בסבוב, וצורת כל גלגל מתחלפת לצורת הגלגל האחר, שזה מתנועע מן המזרח אל המערב, וזה האחר מן המערב אל המזרח. ועוד כי תנועותיהם מתחלפות במהירות ובאיחור

והוסיף אבן צינ"י על זה ביאור וזה לשונו, נבאר שגשם השמים הוא פשוט שאין טבעו כטבע הארבעה יסודות, ונאמר כן, כל דבר מתנועע צריך שיהא לו מקום שיתנועע, וכל דבר שאין לו גשם אין לו מקום, על כן הוצרך כל דבר מתנועע להיות גשם, ויצטרך גם שיהיה לכל גשם תנועה טבעית, והתנועה ההיא הטבעית תהיה כפי הדבר שמתהוה הגשם ממנו, וכל תנועת דבר היא כפי טבעו, על כן הדברים שיש להם טבעים שונים בלתי מתדמים תנועותיהם ג"כ שונות וחלוקות: ודע שתנועת כל גשם הם על אחד משלשה פנים, או מן המרכז, או אל המרכז, או סביב המרכז, והשתים הראשונות נקראות תנועות ישרות, והאחרת נקראת תנועה פשוטה וסבובית, וכל אחד מן הארבעה יסודות יש לו תנועה ישרה, או מן המרכז או אל המרכז, כפי מה שיש ליסוד קלות וכבדות, על כן כל גשם מורכב מן הד' יסודות שחלקיו דבקים וכבדים, יתנועעו אל המרכז, וגשם מורכב שחלקיו רפים וקלים יתנועע מן המרכז כל אחד ואחד כפי היסודות הגוברים בו, וגשם פשוט יש לו תנועה פשוטה בלי נטות אנה ואנה כתנועת הגלגלים שמתנועעים סביבות המרכז תנועה פשוטה סבובית, ואחר שהתבאר שהגלגלים מתנועעים בפשיטות תנועה סבובית, והיסודות תנועה ישרה לא סבובית, יש בזה מופת שגשם השמים איננו מד' היסודות

ואבן רש"ד כתב בשער השמים והעולם והאריך בזה המופת, והיוצא מאורך דבריו הוא זה, והציע לזה הקדמות, האחת שכל גשם טבעי מיוחד יש לו תנועה טבעית מיוחדת, כי גדר הטבע שהוא התחלת תנועה, ואחר שהגשם הוא טבעי יש בו גדר הטבע, כי הוא נקרא טבעי מפני שהטבע דבוק בו, וגדר הטבע שהוא התחלת תנועה, א"כ לכל גשם טבעי יש לו תנועה טבעית מיוחדת בו, וההקדמה השנית שכל תנועה מקומית אם שתהיה ישרה, או סבובית, או מורכבת מאלה שתי התנועות, וא"כ הוא, התנועה הפשוטה היא שני מינים לבד הסבובית והישרה. והסבה בזה שהגשמים הפשוטים הם שני מינים הישרה והסבובית, ולפי מספר הגשמים יהיה מספר התנועות, ומספר התנועות לפי מספר הגשמים, והתנועה הישרה היא מתחלקת לשני מינים, מן האמצע ואל האמצע, אם כן מספר התנועות שלשה, מן האמצע ואל האמצע וסביב האמצע, וראוי שיהיה מספר התנועות ומיניהם לפי מספר ההרחקים אשר