שער השמים עז

מציירים בשכל מה שמוציאים בשכל נקראים מדברים, כלומר שאין שם רק דבור, לא שיהיה לענין ההוא שנאמר מציאות בשכל, וכל שכן שאינו נמצא חוץ לשכל. אמנם יהיה מציאות לענין ההוא הנאמר, בציור הדמיון, וידוע שהדמיון לפעמים ישגה ויחטא ויצייר דברים שאינם נמצאים כמו שזכרנו, ויצייר תכונת דברים הנמצאים הפך תכונתם, כמו שידמה הגלגל מרובע או משולש והארץ ג"כ, והם בלי ספק כדוריים, ולכך ימשך הדמיון אחר מציאות הדבר, ואם יהיה ציורו אמת כמו שיצייר בדמיונו כמו המוחשים ואיכותם, כאשר הרגישם מבחוץ וכמו שיצייר בדמיונו כמות הגלגלים ותכונתם, וכן תכונת הארץ וכמותה, אחר שנתבררו לו הענינים ההם בדרכי המופת שהוא מכח השכלי, ואז יהיה ציור הדמיון נמשך אחר כח השכל המביאו לציור ההוא, כי השכל לא יצייר הכמות והתכונה שהם מקרי הגשם. אמנם יבנה המופתים הצריכים לאמת הענינים ההם, והדמיון אחר כן יצייר תכונת הגשם וכמותו ויעצור אותם בדמיונו, ונמצא שהדמיון יצייר אמת בשני דרכים, כשימשך בציורו אחר ההרגש החיצוני, או כשיגיע אליו הציור ההוא מצד המופת השכלי, אמנם ציורו לא ימלט לעולם ממקרי הגשם

ואחר שביארנו בארוכה החלק המדמה, נבאר ענין החלק המתעורר, ונאמר כן, החלק המתעורר הוא הכח הרביעי, והוא אשר בו ישתוקק האדם לדבר אחד או ימאס בו. ומזה הכח יבואו פעולת בקשת הדבר והבריחה ממנו, ובחירת דבר אחד או התרחק ממנו, והכעס והרצון, והפחד והגבורה, והאכזריות והרחמנות, והאהבה והשנאה, והרבה מאלו המקרים הנפשיים, וכלי אלו הכחות הם כל אברי הגוף בכלל, כח היד על לקיחת הדבר ועל נגיעתו, וכח הרגל על ההליכה, וכח העין על הראות, וכח הלב להתגבר או למורך, וכל שאר אברי הגוף הנראים והנסתרים המה וכחותיהם כלים לזה הכח המתעורר וזה הכח הוא נמצא ג"כ בבהמות ובעופות ובכל בעלי חיים שאינם מדברים

והכח החמישי הוא השכל, הוא הנמצא לבד במין האדם ולא בשאר בעלי חיים. ובזה הכח יבדל מין האדם משאר בעלי חיים, ועל כן נקרא האדם חי מדבר, ר"ל חי משכיל. ובו יהיה ההשתדלות, ובו יקנה החכמות, ובו יבדיל בין הנאה והמגונה מן הפעולות. והוא נחלק לשני חלקים לשכל מעשיי, ולשכל עיוניי, והשכל המעשיי הוא אשר בו יבחר האדם הטוב מן הרע, והשכל העיוני הוא אשר בו יבחר ויברור ויבחן האמת מן השקר, והוא השכל האמתי: ונבאר תחלה השכל המעשיי ונאמר כי הוא נחלק לשני מינים, האחד אשר בו ישתדל האדם בדבר שרוצה לעשותו איך יערים לעשותו, כמו הנגרים והמלחים ועובדי האדמה. ובעלי הרפואות והמלחמות, ויתר בעלי מלאכה, ואין ספק שזה הכח הוא מיוחד באדם כמו שזכרנו, ולא בשאר בעלי חיים, אע"פ שהוא מכח פעולת המדמה שבאדם, ואין הספק שהטבע חייב שיהיה זה המין מן הכח נמצא במין האדם, לפי שהאדם צריך להכין מזונו ומלבושיו ודירתו בו, רוצה לומר בזה הכח, וזה מבואר במעט התבוננות. המין השני אשר בו יבחר המדות הטובות, ככבוד אב ואם וגמילות חסדים והשבת אבידה וכיוצא בהם, וירחק בו מן המדות הרעות, כגנבה וגזלה ורציחה ונקימה ונטירה וכיוצא בהם, ויאמר בכל אלה טוב ורע לא אמת ושקר, כי לא יאמר הגנבה שקר וכבוד ההורים אמת, אמנם יאמר מעשה הגנבה רע וכבוד ההורים טוב, ושני מינים אלו מן השכל המעשיי הן תקון הגוף ולא תקון הנפש, אך המין האחרון הוא נכבד מן הראשון והוא קודם לו במעלה והראשון הוא קודם בטבע ובזמן

השכל העיוני הוא אשר בו ידע האדם האמת מן השקר, והוא ארבע מדרגות, המדרגה הראשונה הוא הכח אשר בו ישיג האדם המושכלות הראשונות, והם הדברים שלא יצטרכו לו מופת על אמיתתם, והם טבע האנושית, כמו שנודע לכל אדם שהכל גדול מן החלק, ותנועת החלק בכל, וקוטר המרובע גדול מצלעו, ושלא יתקבצו שני הפכים בנושא אחד בעת אחת וכיוצא בהם, והם התחלות לחכמות השכליות הנודעות בדרכי המופת, והם נקראים האחרונות, תולדות לראשונות, והם מושכלות שניות או שלישיות או רביעיות או יותר מהם, כפי שיצטרך הענין להקדמות רבות, ולפי שכולם הן תולדות לראשונות יקראו שכל הנקנה, ובו ידע אמיתת המציאות בתוך הגלגלים ומהלכו למספרם, ומציאות ארבעה היסודות וכיוצא בהם. וזו היא המדרגה השניה, ר"ל החכמות שיצטרך עליהם מופת, ויקראו מושכלות סתם. המדרגה השלישית הכח אשר ישיג בו התחלת כל הדברים וצורתם העצמיות, ויפשיט בשכלו הצורות מן החומרים הנושאים אותו, ואז יתאחד שכלו עם הצורה המופשטת, , וישוב הוא והיא דבר אחד. והביא החכם בספר הדעת משל בזה, כמו החותם והנחתם והחתום, שאם יחתום בדונג צורה אחת, ישקיע אותה החותם אותה הצורה בדונג, וצלול בו ויסבב כל חלקיו על האורך והרחב והעומק, ככל כללי חלקיו של העומק והרחב, ואז יתאחד אותו הדונג עם הצורה ומהותו כמהותו. והמדרגה הרביעית היא השגת הצורות הנפרדות בעקר מציאותם, ואין צריך להפרידם כי הם בעצמם נפרדות מן החומר, והם השכלים הנפרדים, והשגתו לצורות הנפרדות חלוקה מהשגתו והפשטתו הצורות מן החומרים, כי קודם הפשיטו הם מושלכות בכח, וכשיצאו לפועל והפשיטם הוא משיגם חוץ מטבעם, שאין להם מציאות אמתי כי אם בחומרם והוא משיגה מופשטות מן החומר, אבל השגת הצורות הנפרדות לא השיגם חוץ מטבעם, אולם השכילם וידע טבע מציאותם האמתי שהם נפרדות בערך מציאותם מן החומר, ולא יוכל שכל האנושי להשיג מהם ר"ל מן הצורות הנפרדות משכל הפועל, שהוא אחרון שבשכלים הנפרדים, והוא המוציא שכל האדם מן הכח אל הפועל, והוא התחלת שכלו המתפעל, כמו שניצוץ