שער השמים עד

בשינה, כי כי שעמים יחלום שהוא עומד במים ומתקרר, ויקרה לו כי בעת השינה יאחזהו קור. ועוד יש סבות אחרות, , ופעמים ירגיש כח המדמה בעת השינה ולא יקרה חלום, והוא בעוד שהאדם ישן יתקעו לו בחצוצרות או בשופר וידברו בקול רם, או יעמידו לו בסמוך בשמים שנותנים ריח, ואז יתפוש כח המדמה תכונת המוחשים ואף על פי שלא הרגישום החושים בהקיץ, וזה יקרה לו מפני היות הישן קרוב לתנועת הדברים ההם, ושכונתם אלו אליו. ובהקיצו ימצא שהדברים ההם שנתראו לו בעת השינה הם אמתים

עוד כתבו חכמי הרפואות, כי מי שיגבר עליו מזג הדם יחלום שהוא רואה דם, או עומד גופו בדם, והסבה בזה שכח המדמה נמשך אחר מזג הגוף, א"כ מה שגובר על הגוף מבפנים יראה אותו הכח ההוא, כאשר ידמה מה שירגיש בחוש, וכן כתב אבן רש"ד בפירושו לחרוזות אבן צינ"י, וכן מי שיגבר עליו הירוקה יחלום האש, לפי שהצפר"א מטבע האש. וצריך לחקור על החלומות, כי קצתם צודקים וקצתם אינם צודקים, ונאמר כי זה יקרה משני פנים, האחד מהם כי ידוע ומפורסם לחכמי המחקר, כי כמו שיהיה לכחות הטבעיות הכנה מזגית טבעית שיש לאדם אחד מהם יתרון רב על אדם אחר, והמשל בו כי תמצא שארבע הכחות או החמש והם הכח המושך והמחזיק והמעכל והדוחה, הם חזקות כלם או מקצתם באיש אחד בטבע ובהכנות מזגית שלו, ובאיש אחד חלושות, וכן בכחות המרגישות והם ההשגות הכח החושיות, כמו כן יקרה בכחות הנפשיות, כמו שתראה מכח הגבורה שהיא כח בנפש שתמצא הבדל בין האנשים בחוזק ובחולשה, עד שאתה תמצא איש אחד מתגבר על ארי, ותמצא אחר שיתגבר על המחנה וילחם עמו, ותמצא מי אשר תזעק עליו אשה אחת ירעד ויפחד. ומשנות הנערות יתבאר לך בנערים יתרון אלו הכחות בהם או חולשתם, כן יהיה בכח המדמה והמשער שהם מכחות הנפש, שיש יתרון גדול וחלוף רב בחוזק ובחולשה בין האנשים, עד שאתה תמצא שפלוני כבר אמר כך ויהיה הענין כמו שדמה, ותמצא מבני אדם שדמיונו ומשערו חזק מאד ונכון, עד שאפשר שכל אשר ידמה היה יהיה כמו שידמה, או קצתו, ואחרים שדמיונם חלוש מאד בתכלית החולשה, עד שלא יתאמת אחד מני אלף מדמיונותיו, א"כ זאת הסבה טבעית לחלומות הצודקים, כי מי אשר דמיונו חזק אף בהקיץ שהוא זמן טרדת ההשגות החיצונות המונעות: אותו מפעולתו, כ"ש שיתכן שיהיה חזק בעת השינה שהוא זמן בטול ההרגשות המונעות, וע"כ חלומותיו הם צודקים, ולאחרים ההפך, ומפנים האחרים מצד הטבע מה שבארו החכמים, כי בעת שהמאכל באסטומכא והעשן עולה אל הראש, הכח המדמה הוא חלוש ומעורב ומבולבל מפני בלבול המוח הנושא אותו, כי בהחלש הנושא בהכרח יחלש הנשוא בו, וכאשר יעוכל המזון ויפסוק העשן אז יתחזק הכח ההוא ויהיו חלומותיו צודקים. ועל זה כתב ר' יצחק הישראלי בפירוש ספר יצירה, כי החלומות שאדם חולם בבקר רובם צודקים, כי העכול כבר נשלם בעת ההיא

הפנים האחרים שהם במקרה, ידוע הוא כי תמצא איש אחד שדמיונו חלוש, או תינוק או אשה שדמיונם חלוש, וידמו דבר אחד שיהיה ושיארע הדבר ההוא במקרה, כן החלומות יקרה זה הדבר בעצמו

וכתב אכן צינ"י, כי זה דמיונות החלומות אינה סבה אלהית רק טבעית, וראייתו הגדולה שאנו רואים קצת מבעלי חיים שאינם מדברים שהם חולמים, כמו הכלבים שנראה אותם נובחים בעת השינה, והנביחה ההיא ראיה על החלום, וזה המופת שאין החלומות סבת אלהית, שאם היו סבת אלהית היה מן הנמנע שיראו לבעלי חיים שאינם מדברים

וכתב אבן צינ"י הטעם מפני מה חלומות הפתאים צודקים יותר מן המשכילים, דע שהדין נותן שהפתאים לא ייגעו ולא ייעפו ולא יטריחו חושיהם להשיג דברים ולא לקבץ דברים נפזרים, ופועל פעולתו כרצונו, שכבר שקט ונח בעת היקיצה ולא טרח בפעולות המוחשים, ועל כן מדמה בעת השינה על דרך נכון ואמתי ממה שעתיד להיות, וזה הטעם מספיק גם מאותם העומדים בגויעה ימים רבים, ומדברים דברים רבים רובם צודקים, כי מפני כובד חלשותם נתבטלו הרגשותם, והכח המדמה יתחזק מאד בהם

החלק השני בחכמת האלהות והנפש מאמר אחד עשר נבאר בו ענין הנפש וכחות ה'

ידוע הוא כי נפש האדם היא נפש אחת, ויש לה פעולות רבות חלוקות, וקראו קצת הפעולות ההם נפשות ויחשבו בעבור זה שיש לאדם נפשות רבות כמו שחשבו הרופאים,. עד ששם ראש הרופאים פתיחת ספרו שהנפשות שלש, טבעית וחיונית ונפשית, ופעמים יקראו אותם חלקים, עד שיאמרו חלקי הנפש, ובזה השם יקראו אותם הפילוסופים הרבה פעמים, ואינם רוצים באמרם חלקי הנפשי שהיא מתחלקת כהחלק הגוף, אבל הם מונים פעולותיה החלוקות שהם לכלל הנפש, בחלקם לכל המחובר מהחלקים ההם, ונאמר חלקי הנפש הם חמשה, הזן והוא הנקרא צומח, המרגיש, המדמה, המתעורר והשכל, ותדע כי כח המזון שיזון בו האדם על דרך משל אינו בכח שניזון בו הסוס והחמור, כי האדם נזון בחלק הזן