שער השמים עב

וצריך לבאר א"כ שחומר השינה הוא חום הלב וקור המוח א"כ היגיעה למה תסבב השינה, והרי אין שם עשן מאכל, כי בלא אכילה תבא שינה, נאמר כן, אם היגיעה תהיה לאחר אכילה מיד, אין ספק שהיא תמהר לסבב השינה, מפני שהיגיעה היא תבשל המזון קודם זמנו ויעלה העשן מהר פתאום, ואם בעת היגיעה יהיה הגוף רעב וצמא ולא ימצא החום הטבעי דבר להביא מזון אל האברים להחליף מה שנתך מהם, אין ספק שיתיך מן הגוף עצמו ויביא אליהם, כמו שהתפרסם מאותם היגעים והעיפים יותר מדי אם לא יאכלו מאכל גס ובלתי מבושל, ידל גופם וירזה מטורח היגיעה, שאז התגבר החום הטבעי להתיך קצת גופם, ועשן הדבר הניתך מהם עולה אל הראש והוא סבת השינה

עוד מצינו סבה אחרת לשינה בקצת החלאים, כי הקדחת סבת חום מקרי נכנס לגוף ומעפש הלחות ומוציא החום הטבעי ממנו, וברבות החום ההוא יתיך בשרו ויוציא לחותו ממנו ויעלה עשן הלחות ההוא אל הראש, כמו שתראה שתאנוס השינה חולי הקדחת, ויותר סובלי גיטרדיא"ה שהיא מחלה קרה במוח, ובעלות קצת מן העשן ההוא שם יתקרר בסבת הקור, וירד אחר כן לאברי החושים, ויסתום המקורות והמעברות לבלתי יעבור בם רוח החיה, ורוח החום הטבעי יסור מהם ומבטל הרגשתם

עוד נמצא בילדים שהם ישנים מאד יותר מן הגדולים, מפני שמאכלם הוא החלב דק ומבושל היטב. ועולה פתאום אל ראשם עם עשן החום הטבעי הגובר בהם. והראיה שמזון היונקים עולה מהר אל ראשם מה שנראה לעין שכח המגדל יפעל פעולתו לגדל ראשיהם בשעור גדול יותר משאר האברים, ובעבור זה יסבלו הנערים חולי ההכפאה יותר מזולתם, כי החולי ההוא חזק ומבטל ההרגשה בענין מופלג, ועל כן לא נכון להשקותם יין ולא להאכילם מאכלים עשנים, ולא למיניקותיהם, כי אם מזוג היטב. ומפני זה הטעם עצמו יקרה שקצתם ישנים יותר ממקצתם ושנתם ארוכה, כי מקורותיהם צרים ודקים והעשן עולה מעט מעט, ומדי עלותו מביא השינה להם, ואשר מקורותיהם רחבים, הדבר בהפך, והננסים ג"כ אוהבים לנום מפני גודל ראשם ומוחה, שהמוח הגדול מקרר העשן העולה למעלה יותר ממוח קטן ובינוני, ובעלי המרה השחורה אינם ישנים כי אם מעט, כי הם קרים ויבשים ולא יעלה עשן גדול ממאכלם

ואחר שבארנו הסבה החומרית והתועלת, נבאר הסבה התכליתית ונאמר, כי בתכלית השינה נמצאו שתי תועליות, האחת היא להעמיד הבריאות ולחזק עכול המזון שבאסטומכא, והשנית לעשות מלאכתם בעת היקיצה בזריזות בלי רשול ועצלה, כי כל בעלי חיים מתנועע תנועת יגיעה ועייפות צריך שינוח בעת מן העתים, כדי שיתענג בתנועה אחרי המנוחה ולא הכבד עליו. ואבן רש"ד כתב כי השינה היא בטול ההרגשה כמו שזכרנו, והכנס החום הטבעי אשר מחוץ המתפשט בכל הגוף ובכל האברים, לפנים במקום התחלתו שהוא הלב, ובהכנס החום הטבעי לפנים יכנסו כל ההרגשות עמו, וזה מבואר בעצמו כי בעת השינה יכנסו ההרגשות לפנים, כמו שישן ועיניו פתוחות ולא ירגיש שום דבר, ואם לא יכנס הראות לפנים למה לא ירגיש ולא יראה דבר שהרי עיניו פתוחות. ועוד ראיה כי בעת השינה יצטנן גוף האדם כי החום נכנס בפנים. ועוד יעיד ע"ז כי העכול הווה יותר היטב בעת השינה, וסבת שנכנס החום לפנים היא קור ולחות אשר מתקרר ומתלחלח החום אשר בלב ומתמעט כמותו, ונכנס החום החיצון לעזור לו, וזה המקרה מקבל אותו הלב מן המוח בעת שיבא אליו המזון, וגם כשיבא המזון אל הלב יתקרר ויתלחלח בעת ההיא. והשינה תבא על הרוב סמוך לאכילה, כי אז יתקרר הגוף בהכנס החום לפנים לבשל המזון, כי הכח הטבעי הפנימי מאסף החום החיצון לעזור לו, כמו שמאסף שר הצבא כל משרתיו לעזור לו לעת הצורך, ולפי שזה אינו נמצא ללב ברב העתים אלא באמצעות המוח, ואינו מלחלת המוח בדברים לחים וקרים, חשבו רבים שהמוח בלבד הוא סבת השינה, ולא כן הדבר. והראיה על זה שהשינה תבא בסבת הקור והלחות, שהרי מצינו הדברים הקרים והלחים גורמים השינה כמו החזרת וזולתה, והדברים הגורמים היקיצה הם הדברים החמים היבשים. עוד יש ראיה אחרת ופלא גדול איך לא הביאה אבן רש"ד בספרו, כי נמצא הלילה שהוא זמן קר ולח הוא עת השינה הטבעית לאדם, וע"כ גזרו רוב הרופאים כי השינה אינה טובה ביום לפי שהוא יוצא מהקש הטבע

השינה היא מיוחדת לכח המרגיש בלבד, ולא לכח הזן והמגדל, שהרי אנו רואים כי אלו הכחות יפעלו בעת השינה יותר מעת היקיצה. ועוד כי הצמחים יש להם שני הכחות האלה ואין להם שינה, מפני שאינם מרגישים. ויש מקצת אנשים כי בעת השינה יקומו ממטתם וילכו בבית ובחוץ וברחובות קריה, ויקחו כלי זיינם ממקומם המיוחד להם, ויעשו פעולות כפעולות היקיצה. והסבה בזה מפני חוזק כח הדמיון שנתחזק בעת הרגשת החושים, כי אלו הפעולות יעצור אותם אצלו בפנימותו, או שדמה אותו בכח הדמיון בעת היקיצה בלא הרגש חיצון אך בפנימי, כי האדם שמתאוה ביותר וחושב בם מדמה אותם הדברים בדמיוט כמו שהרגישם, ואח"כ בעת השינה הוא מדמה אותם. סוף דבר כל זה יקרה מפני כח המדמה שהוא חזק בטבע או במקרה באנשים ההם. ויש סבה אחרת והיא אדים חדים עולים אל הראש ומביאים אותו אל קצת טרוף הדעת, ואלו היה נעור היה מטורף מכל וכל, אך בעת השינה יש בו קצת טרוף הדעת, ואפשר שיש בסבה אחרת, והוא מזג האנשים ההם, שאם יהיה מזגם חם ויבש יורה על המזג ההוא רב תנועה וזריזות וגבורת הלב, יעשו פעולות ההם בעת השינה, והטבע מכריחם לזה, כמו שנמצא לאותם שגובר עליהם הליחה הלבנה, ידמו בעת שנתם שעומדים במים, ושגובר עליהם הדם ידעו