שער השמים סח

מן האסטומכא ומשלשה השרים העליונים, אם לא ימצא די ספוקו ימשוך מן השנים עשר הסמוך, ואחריו מן הסמוך לו עד השלישי, אבל מן השלשה התחתונים לא ימשוך דבר כי אין בהם גידים דקים ועל הרוב יסתפק באלו העליונים

הכבד הוא מונח בצד הימנית תחת הצלעות העליונות מצלעות אחורי הגוף, וצורתו כדמות מראה לבנה, ויש לו עומק בצד אשר ממול האסטומכא, ותוספותיו סביביו לפעמים ארבעה ולפעמים חמשה, והוא דבק ומחופף על האסטומכא מצד הימין שבה וגבנינותו כלפי הטרפש"א, והוא קשור בקשרים דבקים ומתחברים בקרום אשר עליו. ויצמח מעומק הכבד צינור והוא נקרא פתח הכבד, וצורתו כצורת גיד דק אין בו דם, ויחלק לחלקים רבים מאד וכל חלק וחלק מהם נחלק לחלקים רבים. ויבאו מאותם החלקים לתחתית האסטומכא ואל המעי הנקרא שנים העשר, וילכו החלקים רבים מהם אל המעי הצר, ואחר כן אל שאר המעים עד שיגיעו אל המעי הישר, ומאלה הפיות אשר זכרנו ימשך המזון אל הכבד, וימשך תמיד מן הצינורים הדקים אל הצינורים הרחבים עד יתקבץ בצינור אשר הוא פתח הכבד, והצינור ההוא יחלק גם בתוך בשר הכבד לחלקים הדקים כשערה, אחרי כן יצמח מגבנונית הכבד גיד גדול וממנו יצמחו כל הגידים אשר בגוף, ועקר הגיד הזה יחלק מן הכבד לחלקים דקים כשער ומתחברים בחלקים הנחלקים מצינור הנקרא פתח הכבד, ומזון האסטומכא הוא נכנס אל הכבד מפתחו דרך הגידים הבאים תמיד אל פי האסטומכא, והוא מתבשל בגידים ההם עד שישוב לדם, ואחר כן יצא הדם אל כל האברים להזון ממנו דרך הגידים שאינם דופקים, ויתלבן הדם בראשי הגידים ההם הסמוכים לבשר, כי כמו שמזון היונקים לבן כך מזון הגדולים לבן, וכן מוח העצמות מתלבן מעט מעט ויזונו העצמות מן הלבן ההוא הדומה לשומן, ויקח הבשר המזון הראוי לו והעצמות והגידים והעורקים המזון הנאות להם, ויתחלף המזון ההוא לטבע האברים ההם ונראה שיש באבר הזה חמש כחות, וכן בכל החברים, אך הכבד הוא מקור ושרש להם, ממנו יתפשטו לאברים, המעכל שהוא עושה הדם, והמחזיק זמן העכול, והמושך אליו המזון מן האסטומכא, והדוחה המזון אחר שנתבשל שם לכל האברים

וכתב ר' יצחק הישראלי בספר היסודות, כי ארבעה הליחות הנשואות בדם שעור מועט הוצרכו לעזר אלו הארבעה כחות כאלו הם מזונם, וזה כי כל אבר מאברי הגוף אין ספק שיש לו כח המושך חם ויבש, דומה לכח המרה הירוקה ינגב בה לחות המזון וימשכהו, כמו שינגב השמש לחות העולם וייבשהו ויעלהו למעלה., ואין ספק שיש לו כח מחזיק קר ויובש דומה לטבע המרה השחורה יחזיק בו המזון וישמרהו עד שיעשה בו כח המעכל הדומה לטבע הדם פעולתו בחומו ולחותו, ובו ישלם עכולו, וכן יש לו כח הדוחה קר ולח דומה לטבע הלבנה, וידחה בו מותר וישליכנו מאצלו. נראה מדעתו כי כל אחת ואחת מן הליחות הארבע יש לו כח מיוחד באברים, האחת עושה כח המושך, ואחת המחזיק וכן כלם, והם מזון לכחות האלו

והחכם על"י הולך בדרך אחרת, כי המושך הוא בחום גדול ויובש שוה, והמחזיק חום שוה ויובש רב, והדוחה חום ולחות שוים, והמעכל חום רב ולחות שוה, וכתב בסוף דבריו לא תטעה בזה, כמו שטעה אבן מסויי' ויצחק הישראלי

וכתב אבן זה"ר שאם יחלש הכח הדוחה יחזק המושך וההפך בהפך, אך כשחולשה באה לו מן הכבד שהוא המקור ויחלש אחד מהם יחלשו כלם, ויש לאברים כח חמישי והוא המכיר, ופעולת המכיר רוצה לומר המפריש המבדיל שלש הלחות, והן הירוקה והשחורה והלבנה, וקוראים אותו כח המדבק, כלומר שמדבק המזון הנמשך לבשר ולעצם ולגידים כפי הראוי הנאות לכל אחד ואחד, ואלו הכחות הן תולדות מכח הזן והוא האב הראשון והשרש להם:

ואריסטוטלוס כתב שמזון האברים שהוא בערוב שני הדמים, ר"ל דם הכבד ודם הלב, ודם הכבד וגידים אשר אינם דופקים הצומחים ממנו הם כחומר לדם היוצא מן הלב לכל הגוף, והדם ההוא כמו צורה, כלומר שהוא המשלים אותו והמבשלו והמשים אותו מזון קרוב. אך גאלינו"ס רואה שהדם הבא מן הכבד לבדו הוא המזון הקרוב ולא דם הלב. ועל"י הולך בדרך אחרת בספרו מלאכה קטנה, ואומר כי מדם הלב יזונו האברים הנכבדים לדברי שניהם וממזון שאר האברים נחלקו, כי אריסטוסלוס יראה שהכבד יחלק המזון וישלח כח הזן אל שאר האברים

וכתב אריסטוטלוס בספר בעלי חיים, כי לפעמים על צד הפלא ימצא הכבד בצד השמאל והטחול בימין. עוד כתב כי האצבעות מורות על הכבד, אם הם ארוכים הוא ארוך ואם הם קצרים קצר. וכן כתב אבן רש"ד בשמו

וחבור מזג הכבד נכר, מן הצינורות, מן הלחות, מן המשוש, מן הצבעים. מן הצינורות אם יהיו גסים וגדולים יורו חום, ואם קשים יובש, ואם רכים יורו לחות, ואם קצרים ודקים קרות, ואם קצרים ודקים וקשים קרים ויבשות, ואם דקים ורכים קרות ולחות. ובזה הסכימו כל הרופאים כדעת גאלינו"ס שיש בכבד רוח טבעי אך אבן רש"ד חולק עליו בפירושו לספר ארגז"ה, ובספרו כתב גם כן מן הגידים שאינם דופקים שאין בהם רוח מרגיש ואיננו שלם כי אם בלב, והכבד הוא כדי לזון ולשרתו. מן הלחות, אם ימשול בו האדומה בבחרותו ודמו הם מאד יורה חום הכבד, ואם יתחלף הדם לשחרות ויתעבה יורה חום ויובש, ואם ישפע הדם בגוף יורה חום גדול. במשוש, אם הבטן והאמה יהיו קרים יורו קרות, וכן בשאר האיכיות. מן הצבעים, אם יהיה כל הגוף מזוג בין לובן ואודם יורה מזג ולחות חמות, ואם יהיה אדום ומכורכם והוא גלנ"י יורה חום גדול,