שער השמים נח

אינם חדים בראות הלילה, כי למעוט לחותם מתנועעים ביום תנועה שאין בהם כבדות, והתנועה ההוא תחליש העינים כמו שהתנועה החזקה תחליש הקלה, ובעבור זה העומדים בצל מסתכלים היטב מאשר עומדים במקום השמש ואחר ילכו במקום הצל, אך העינים השחורות תנועתם כבדה מפני רוב הלחות אשר בם ויש מקצת החכמים אומרים כי העינים השחורות הם בראות חד יותר משאר הצבעים כי השחרות מקבץ הראות

ולזאת הסבה היתה בעינים המחיצה הענבית שהיא שחור כדי שלא יתפזר הראות ויתכנס שם, אך העינים שהם בצבע בלר"ש או גלנ"י הם זהירים וזכים ואור השמש מכהה אותם והראות מתפזר אנה ואנה וע"כ יראו בלילה יותר מן היום ומרחוק יותר מקרוב, כי אור ניצוץ השמש אשר הוא על המוחש יתהפך אל ניצוץ העין כשהוא קרוב אליו ומחליש אותו, והעינים הגסים והבולטים לא יביטו בראות חד ולא יביטו מרחוק, כי אור השמש נופל עליהם ומכהה אורם, אך העינים השקופות הם בראות חד, מפני שאין האור נופל עליהם כל כך כי הגבות הן מגינות עליהן וטבע העור אשר על העפעפום גם כן עוזר אל הראות, כי כשיהיה זך ודק וחלק יתכן שיהיה הראות חד וחזק, וכשיהיה העור עב וכווץ הן בראות חלושה

ותנועת העפעפים היא מורכבת בין הטבע והרצון כי אינה טבעית לגמרי, שאם כן לא יוכל להניעם כשירצה, וגם אינה רצונית מכל וכל, כי לפעמים רבות מניעם בלי רצון, כן אומר על תנועת הנשימה שהיא מורכבת בין הטבע והרצון, שאם היתה טבעית לגמרי לא יוכל לעצור נשימתו, כי אין אדם יכול למנוע פעולת הטבע, ואם היתה רצונית לגמרי לא היה מתנשם בעת השינה שאין לו רצון כלל. והאדם מניע עפעפיו יותר מכל בעלי חיים אחר, לסבת דקות עורו וקלותו. וצבע השחרות אשר בעינים יתחלף יותר במין אדם מכל בעלי חיים אחר, לבד מן הסוס כי באותו המין יתחלף כמו מין האדם, יש מהם שחורות ויש מהם גלב"ק או גאלינ"י או תכלתי כמראה תכלת, או רו"ש או ברו"ן או ברו"ן בלר"ש. וכתב הפילוסוף בספר בעלי חיים בתחלת ספרו, יש במין האדם מי שעיניהם גדולים או קטנים או בינוניים, הבינוניים מורים טוב כללי בשכל ובמדות, ואחרים הם ברוע מזג ומורים בהפך.. והעינים הבולטים מורים הזדככות הדעת ורוע מדות, והשקועים מורים השתכלות טוב, והבינונים טוב המדות

וגם כן יש מהם שעיניהם פתותות מאד, ופעמים סגורות ופעמים בינוניות, הפתוחות מאד מורות סכלות ועזות, והסגורות מאד מורות תנומה ועצלות בעסקיהם, והבינוניות מורות מזג טוב והשתכלות בכל עת: והעפעפים נבראו להגין על העינים שלא יפול בהם דבר מחוץ ושלא יכהה אותם האור, גם השערות אשר בם מגינות על העינים, והן זקופות לפניהם לא למעלה ולא למטה, כי בענין זה יסגרו העליונות על התחתונות, ואם נוטות למטה ימנעו הראות ויעשו צל לעינים, והשערות ההם אינם גדולים כשאר השע, כי יעכבו הראות ועל כן מקור מוצאו אינו נקוב כדי שלא יבא להם לחות, , כי הדשא לא יגדל כי אם במקום לחות, והם ילטשו העינים לחזק ראותם ולא יזל הדמע עליהם, והגבות גם הן לעזר ולהועיל לעינים ולראות כי הן מגינות עליהן ושומרות אותן מכל היזק כמו חומות העיר שהיא שומרת ומקפת העיר ומגינה עליה מן האויבים

ועוד יש בהם תועלת אחרת, שהם מקבצות האור לפנים ויסירו זיעת המצח שלא ידלוף על העינים, ותצא משם בשערות. ונברא מקום העינים במקום הגבוה מן הגוף עם שאר החושים, כי הצופה עמדתו במקום הגבוה מן הגוף עם שאר החושים למען יביט וישיג מרחוק. העינים נבראו שנים שאם ינזק האחת מהן תשלים האחרת החסרון ההוא, ויש בהן עשרה דברים משלימין אותו, וכולם צריכים אל הראות, ואלו הן שלשה לחות ושבע כתנות והן מחיצות אל הלחות, וכל אלה העשרה אין עושים כלם הראות אלא דבר אחד לבדו, והאחרים הם עזר לדבר ההוא, והוא אחת משלש הלחות והאמצעות שבהן נקראת ספירית שהיא מאירה כספיר, ואותה הליחה היא עגולה קצת בעבור שלא תקבל נזק בנקל. ואינה עגולה מכל, אך שטוחה מעט על פניו, בעבור שתקבל הדבר המוחש נכון יותר, שאם היתה עגולה לגמרי לא תוכל לקבל היטב, זה לפי דעת גאלינו"ס והנמשכים אחריו. אבל לפי דעת אבן רש"ד יריעה העששית היא כלי לבדה המיוחד לראות, וראייתו מפני שהיא בתכלית הזכות והבהירות והלטישות יותר מכל הליחות והמחיצות, והיא אוירית והליחה הספירית מימיית, וזה ידוע כי האויר מקבל המראים יותר מן המים. אמנם גאלינו"ס ימאן זה משני פנים, האחד כי ידוע שאם יתילדו בין הספירית והעששית יריעה אחת בסבת חולי על דרך מקרה יפסד הראות, ואם היתה העששית הוא כלי המיוחד לראות למה יפסיד הראות, ועוד ידוע כי הספירית עומדת באמצעית כולם כמשפט הלב שהוא כשר הראשון וכולם נבראו לעזר לה, א"כ נראה שהוא הכלי הראשון המיוחד לראות

ושתים לחות ושבע כתנות ומחיצות הן מקיפות בה, והליחה האחת מהן היא בהירה מאד ועומדת מאחריה ונקראת זכוכית, ובאמת התחכם הטבע הזה לגדל הספירית בעבור כי כל אברי גוף האדם גדולים ופרנסתם מדם, הכין הטבע הליחה ההיא הזכוכית לקבל הדם מן הגוף ולהחליפו בהויית עצמה, ואחר כן תשלחהו זך ונקי לגדל הספירות, והליחה האחרת עומדת בחוץ לפני הספירות להגין עליה מפני האור החיצון מן השמש שלא יכהה אותם. והליחה הזאת החיצונה היא זכה ולבנה ודומה לריר חלמית, ועל כן נקראת ריר החלמית, עוד יש לה תועלת אחרת להסיר מן הספירית הנחור והעפציח ממגע הכתנות שנוגעות בה. ושבע המחיצות תהיינה, השלש מהן לפני ריר החלמית והג' אחרות עומדות אחרי הזכוכית,