שער השמים נו

הגוף והיוצאים תחת השחי והערוה והטבור, הם כולם מותרות ללא צורך וללא תועלת. אך אבן רש"ר נתן להם תועלת למשוך המותר המתיילד במקומות ההם ולנקות הגוף מן המותר הרעש ההוא העשני. וכן עושים עובדי האדמה שזורעים בארץ כשרוצים להכשירה לזריעה ולנקותה, זרעים שדרכם למשוך החלק השרוף אשר בארץ ההיא

מצורת העינים, העינים הם כלי הראות והוא חוש הדק יותר משאר חמשת החושים, והוא מטבע אשי, ועל כן משיג מאד מרחוק יותר מכולם, וזה ידוע מראיית הברק כי אדם רואה אותו קודם שישמעהו. ונחלקו בו חכמים אם הרוח הרואה יוצא לחוץ ויפגע במוחש, או שצורת המוחש נרשמת ונחקקת באויר הסמוך לה והסמוך בסמוך עד הגיעו אל העין, כי אפלטו"ן וגאלינו"ס הסכימו שניהם, ירבים עמהם שניצוץ הרוח הרואה יוצא לחוץ ומתפשט אל המוחש

והביאו ראיה לדבריהם מן הזאב ומן השרף המעופף ששורף בראייתו וזה נוחר קול האדם הרואה אותו: עוד ראיה אחרת מן המראה של זכוכית, כי האשה בעת נדתה אם תראה אותה המראה ימצא בה כתם אדמדם, מפני שניצוץ חוש הראות מושך אליו מן הדם הגובר בה בעת ההיא והביא אותו אל המוחש, ואם המראה ההיא חדשה לא יוסר הכתם ממנה בקלות, ואם היא ישנה קל להסירו ממנה, והסבה בזה שהעינים מלאים גידים ומקורות שהם מעברות הדם והרוח, ובעת שתזוב ישפע הדם בהם וימלאו מלוי גמור, וחלק האויר היותר קרוב לניצוץ העין יתפוש ויעצור אליו השגת הדם וצורתו, והקרוב אל הקרוב אליו, עד הגיעו אל חלק האויר היותר קרוב ממנה למראה והדבק בה, מזה הביאו ראיה שהרוח הרואה וניצוצו יוצא לחוץ אל המוחש, שאם יהיה צורת המוחש נכנסת אל שטח העין מפני מה ימצא כתם במראה

עוד הביאו ראיה אחרת, כי נמצאו אנשים רבים מביטים מרחוק מאד, ואחרים לא יוכלו להביט כי אם מקרוב סמוך להם, והסבה בזה מפני כח ניצוץ, הרוח שהוא חזק במקצתם, או מרבה יותר במקצתם, ועל כן יתפשט ויוצא בחוזק למרחוק, כמו שילך חץ שירה המורה בקשת חזקה למרחוק, ואם הרוח לא יצא לחוץ אך צורת המוחש תבא אל העין מה טעם מביטים קצתם למרחוק יותר מקצתם

עוד הביא ראיה אחרת כי נמצא אלו שעיניהם קטנים וקצרים יביטו מרחוק יותר מאלו אשר עיניהם גדולים, והסבה בזה כי ניצוץ רוח הרואה יתקבץ במקום אחד ויצא משם בחזקה, מן הטעם הזה עוצם הנגר עיניו מעט כשהוא מביט בקו המשקולת שלו כדי שיתקבץ ויאסף הרוח במקום אחד ויוכל להסתכל היטב: עוד ראיה אחרת שתמצא קצת אנשים שהם חלושי הראות בסבת חולי, ויקרה למקצתם שיוכלו להסתכל מרחוק ולא יוכלו להסתכל מקרוב, ואחרים בהפך שמסתכלים בקרוב, ולא יביטו מרחוק, והטעם בזה כי אלו המסתכלים מרחוק ולא מקרוב יהיה הרוח עכור ועב בצאתו, ובהתפשטותו חוץ לאויר מזדכך ומזדקק, וכל עוד שירחק ממנו יהיה פשוט וזך ובהיר, כי האויר מזככו, וכל המביטים מקרוב ולא מרחוק יהיה מפני חולשת הרוח הרואה שלא יוכל לצאת חוצה כי אם מקרוב, או מפני החסרון שבו

עוד הביא ראיה אחרת, שאם תהיה צורת המוחש נרשמת באויר ותבא אל העין, איך יתכן שתכנס צורה גדולה מהר גבוה ומגדל גבוה אל העין שהוא קטן בשעורו, אם כן זאת ראיה שהרוח יצא לחוץ להתפשט על כל המוחש פתאום, ועל כן יוכל לראותו כלו ביחד בזמן אחד

עוד אומרת זאת הכת, אם יתקבצו אנשים רבים במקום אחד, יתחזק ראותם וישיגו המוחש היטב ויותר מרחוק ממה שאם לא יהא שם כי אם איש אחד או אנשים מועטים, כי ניצוץ הרוח יתקבץ שם ויתרבה לרבוי האנשים ויתחזק, כי כל אחד ואחד עוזר לחבירו, כמו שנמצא שמתחמם המקום מארץ המישור יותר ממקום ההרים, כי בארץ המישור התהפכות ניצוץ השמש שהוא סבת החום הוא מרובה במקום ההוא, כי יתקבצו שם כל ההפכיות אשר שם יחד ויעזרו קצתם לקצתם ויתרבה החום, אבל במקום ההרים אין שם כי אם התהפכות מועט ועל כן ירד הגשם והשלג תמיד בהרים יותר מבארץ המישור

ואריסטוטלוס וסיעתו סותרים כל הראיות שהביאו האחרים בזה הענין, כי הזאב ושרף המעופף לא יזיקו ברוח הרואה אך מפני הבל גדול וחזק מלא ארס יוצא מנחיריו ומפיו ומזיק לאדם הסמוך לו. גם מכתם המראה נוכל לומר הטעם הזה, כי הכתם איננו בא אל המראה מעיניה רק מהבל פיה ונחיריה, עוד יש לתת טעם אחר ולומר כי היזק הזאב והשרף וכתם המראה כלם באים מן העין, ואף על פי שניצוץ אינו יוצא לחוץ, אך הארס הוא ברוח הרואה שנוגע בעין ומקבל הארס ממנו, והצורה הנרשמת באויר הנוגעת בשטח העין מקבלת הפעולה מן העין, ואותה הצורה לצורה הקרובה אליה באייר עד הגיעה אל צורה העצמות המוחשת, והיא מקבלת ההיזק הגדול. ועל הראיה מן האנשים שמביטים ומסתכלים קצתם למרחוק וקצתם לא יוכלו להביט למרחוק כי אם מקרוב אליהם, , יש לסתור הראיה ההיא כי כן הוא בסבה ההיא מפני חוזק הרוח הרואה ומפני חולשתו, כי הדבר ידוע הוא, כי הצורות הנחקקות באויר כל עוד שיבואו מרחוק יחלשו ויהיו פשוטות יותר, כי לרוחק האויר יתפשטו ויזדככו הצורות ההם, , ואם הרוח הרואה יהיה חזק ובהיר וזך יקבל הצורה ההיא החלושה והפשוטה הנוגעת בשטח העין, ואם יהיה הדבר בהפך לא יוכל לקבל אליו הצורה הקרובה שהיא חזקה ועבה. ועל הראיה מן החלושים בחוש הראות בסבת חולי, אם הדבר ההוא אמת היא הגדולה שבראיות והחזקה שבהן, ואולי אריסטוטלוס יכחיש זה

ועל הראיה מצורת ההר הגבוה והמגדל איך תכנס