שער השמים נה

ומקצתם אמרו שאינם כי אם שלש, באותם החדרים שלפניו הוא משיג הצורה המוחשת שכבר השיגה בהרגש החיצון, ואחר כן פתאום מרגיש אותם בהרגש הפנימי ומצייר אותם ותופס תבונתה שם, עד שנשארה חקוקה שמה

והחכם אבן רש"ד כתב, כי הוא השומר צורת הדבר אחרי העלמו מן החוש. ומן החדרים ההם, מן האחד יהיה כח המדמה, וחדר האמצעי הוא נקרא שופט, רוצה לומר מבחין הצורות ומפרידן זו מזו, והמשל הנה ראה צורת הדבר בהרגש החיצון ובהרגש הפנימי, ואינו יכול להבחין אם הוא צורה של קטן אם לא, לפי שהוא דומה לה בצורתה, וזה השופט מבחין ומברר שהיא צורת הדבר, אחר שכח המשיג את הצורה הביאם אליו להבחין אותם. ומן החדר האחרון יבא כח הזכרון אחר שהביאה אליו השופט. והחכם אבן רש"ד כתב ואמר, כי הכח הזה הוא הנקרא כח המחשב, ובו מחשב האדם בדברים שאינם ידועים עד אשר ידעם

וכתב החכם בספר החוש והמוחש כי הם שלשה כחות ואלו הם, כח השמירה והיא שישמור האדם מה שישמע או מה שיראה, והוא מה שקוראים הלועזים אשינטר"י, וכח הזכרני והוא שיזכור מה ששמע, וכח שישוב האדם לזכור מה ששכח ממה שכבר שמע אותו, והוא הנקרא בלעז רימנבר"א, והכח הזה בלתי כח הזכרון

וכתב אבן רש"ד כי כח הזכרון הוא רוחני ופשוט מכח המדמה, ואמרו קצתם כי אלו שלשה הפעולות הם לפחות משני כחות, כי כח האזכרות שבו זכר מה ששכח, הוא כח בלתי כח הזכרון, ואולם כח השמירה אפשר שהוא כח הזכרנות עצמה, אבל שמו הפרש בינו ובין הזכרנות, כשאמרו שהשמירה שישמור בלי הפסק, והזכרנות הוא בהפסק, אך יזכרהו בלי עזר מדברים אחרים. ואולם האזכרות צריך לדברים אחרים יזכירוהו, כמו שיתבאר כל זה בספר החוש והמוחש

ןזה ידוע ומפורסם ומנוסה מקדם באנשים שנזוקו במוחם במכה או בחבורה או בחולי, ואותם שלקו בחדרים שלפניו מצאו אותם שנחלש הכח המקבל לצורה, גם כח הדמיון נחלש, ואותם שנזוקו בחדר האמצעי לא יוכלו להבחין הצורות, ואותם שנזוקו בחדר האחרון אינם זוכרים דבר כלל, ואף מה שראו ושמעו באותה שעה ובאותה רגע ישכחוהו לגמרי. ובאמצע המוח הוא בחדר האמצעי יש בו שביל אחד חלול נקוב יוצא הרוח המרגיש משני החדרים אשר לפניו אל חדר האחרון דרך אותו שביל, וממנו יכנס הרוח אל החדרים הראשונים באותן הגידים היוצאים מן השדרה אל המוח, ויוצא מן החדר הראשון אל השני אשר בצדו ויתבשל שם עד שיהיה הרוח זך ובהיר ונקי, ואח"כ יוצא הרוח ההוא אל החדר האחרון דרך אותו השביל האמצעי המעורב ביניהם, ובזה השביל יש חלק אחד מן המוח צורתו כמו דמות תולעת עולה ויורד באותו השביל, כשעולה יפתח השביל ובירידתו יסגר. ובפתיחתו תצא הרוח מאותו השביל אל החדר התחתון, וזה יהיה בעת שצריך לזכור לו הדברים הנשכחים ממנו, ואם לא יפתח אותו השביל הרוח ההוא לא יצא אל החלל השלישי האחרון ולא יזכור מה ששכח. והחכם אבן רש"ד כתב, כי השביל הזה נעשה להכניס החום הפנימי בחדרים האחרונים, ופתיחת השביל הזה אינו שוה בכל אדם, יש מהם שאותו השביל יפתח במהרה, ויש מי שיפתח בדוחק ובאיחור, וזה שיפתח באיחור והוא מתמהמה ולא ישיב תשובתו מהר, אלא משתומם זמן מועט ואחר כן משיב, ומפני זה מי שמבקש לזכור זוקף ראשו ומסתכל כלפי מעלה כדי לסייע אותו השביל להפתח, ומי שרוצה להתבונן דברים ולחקור בין מדעית, כופף ראשו למטה כדי לסייע אותו השביל להסגר ולא להפתח

ומי שטבע מוחו יהיה חם יהיה זריז בעניניו בלי רשול ועצלות, גבור וצח לשון, אינו ישן כי אם מעט. ומי שטבע מוחו יהיה קר, יהיה רך לבב ומעונג ואינו מהיר לנוע, ומי שמוחו חם ויבש, היקיצה תמידית בו וגבה לב ועצל ומדבר דברי ריק, ומי שמוחו קר ולח יהיה קשה לשמוע שוכח ואוהב לנום, ואשר מוחו קר ויבש יהיה קר במפעליו ועצל, ואולם אין השינה מתמדת בו בסבת הלחות הנדחה ממנו

וטבע המוח נכר ברוק היוצא מן הנחירים, אם הוא מעט ומבושל היטב יורה חום רב, ואם הוא הרבה ואינו מבושל ויוצא תמיד בלי הפסק יורה קור, ואם הוא רב ודקיק יורה לחות, ואם הוא גס מועט ומבושל היטב יורה חום ויובש, ואם הוא רב מאד ומבושל ותמיד נוזל האף יורה חום ולח

גם מן השער היוצא ממנו יודע טבעו, כי הממהר לצמוח לתינוקות יורה בו החום, והמאחר לצמוח יורה קרירות, והשער החלק יורה לחות, ואם הוא מסולסל יורה חום ויובש. גם מן הקרחת נודע טבעו, כי הממהר להיות קרח יורה יובש, ועל כן הנשים והסריסים לא יקרה להם הקרחת, בהיות מוחם לח מאד, ומי שמאחר להיות קרח, או לא יקרח לו כלל, יורה לחות

גם טבע המוח ומזגו נכר במשוש, שאם משושו חם יורה שהוא חם, ואם קר יורה שהוא קר, ומי שמוחו רך ופטיט וספירי יורה על טוב ההבנה והלמוד, כי מפני זכותו וספירותו נכנס הרוח הנפשי בכל חלקיו ומתפשט בכל המוח, כן כתב גאלינוס בספר מלאכה קטנה והשער בראש האדם נברא לסבות רבות, האחת שהוא מותר העשנים הנולדים בגוף, והאחרת לשמור המוח שהוא קר ולח מן החום והקור, והאחרת לנוי תואר האדם, ולפעמים יקרה קרחת לרבים מהם והם היבשים, ועל הרוב בימי הזקנה, כי אז יגבר היובש על האדם ואפס לחותו הטבעי, ואע"פ שיגבר עליו הלחות במקרה למעוט בשול המזון, ולזאת הסבה יתלבנו השערות לתגבורת הלחה הלבנה הגוברת עליו במקרה, כמו שתגבר על האנשים הנולדים במזג קר

והקרחת תהיה בקדקוד כי המקום ההוא ייבש מכל הראש שאין בו רק עצמות ועור. אך שערות