שער השמים נד

יצטרך להתנועע קצתם מבלתי קצתם, כי בעת שנצרך להניע כל היד עם הזרוע יוכל להניע מראש הכתף עד היד בתנועה אחת, כאלו היה עצם אחד, ולא ימנענו לא פרק הזרוע ולא פרק היד ולא פרק הכף ולא פרק האצבעות, ואם ירצה להניע היד בלא הזרוע יוכל להניעה, ובזה נשלמו שני חלקי התנועה הפרטית והכללית

ובעבור כי אין בעצמות כח להתנועע בעצמן כי אם במניע שיהיה פועל לתנועה, הוכן להם ממקור התנועה וההרגש והוא מוח הראש, עצבים שיצאו משרש אחורי המוח דרך חוט השדרה, וכאשר אי אפשר לעצבים ההם מפני רכותם להניע הפרקים, עשה השם יתברך תחבולה שיצאו מעצב חוטים ונמלאו החוטים ההם בשר ושב עורק ונקרא בלעז פיילול"ש, כמו הבשר שבזרוע הבהמה ובירך, אחר כן ימלא העורק מקצת העצב, וכבר התקשה והתערבו מן החבל חתיכות קשות וישוב מיתר, וידבק המיתר באבר ויחובר בו, ואז יוכל העצב להניע האבר על זאת ההדרגה: ומקצת העצמות הם מקשים וקשים כמו עצמות הלחי והשינים, ויש מהם חלולים לצורך קלות התנועה, כמו עצמות הזרוע והיד והירך, ויש בחללם מוח להחזיקם שלא ישברו, וכדי שיזונו העצמות מאותו מוח: והבשר תועלתו שהוא כלי חוש המשוש לדעת אריסטוטלוס. ועוד יש לו תועלת אחרת למלא ולהגין, והעצבים הן למזוג חום הבשר. ולדעת גאלינוס הן כלי חוש המשוש, ולפי דעת כולם הם כלי התנועה. והגידין תועלתם ידועה כי היוצאים מן הכבד הם להוליך הדם בכל האברים, ושאינם דופקים להוליך חום הטבעי בכל הגוף

ואחר שביארנו תועלת העצמות והבשר והעצבים והגידין, נתחיל לבאר אברי האדם, ונאמר באבר הראש שהוא הראשון

בראש האדם יש בו עצמות רבות נקשרות זו בזו ולא בעצבים, אך שיש בהם פגימות קטנות כמגירה ונכנסות אלו בתוך אלו, ובראש הזכר יש בו עצמות ותפירות רבות ארוכות יותר מראש הנקבה, שאין בו כי אם תפירה אחת עגולה בלבד, ולזה הנשים נושאים המשאוי על ראשיהן, והאנשים על כתפיהן, לפי שראש האשה חזק יותר מהאיש. ועוד מפני שהאדם יש בו עשן מרובה עולה אל המוח יותר מן הנקבה לרב חומו יצטרך לתפירות רבות שיצא העשן מהם. גם עצם הראש הוא מנוקב נקבים דקים מאד כדי שיצא העשן מהם, ועוד לסבה אחרת נצרך ראש האשה להיות חזק, כי מוחה לח מאד מן הזכר וצריך לשמירה רבה מחום ומקור בי יתחמם ויתקרר מהם, וכבר נראה מקדם ראש אדם אחד כלו עצם אחד בלא תפירה כלל. ולצורך היה לו עצמות רבות בראשו שאם יהיה באחד מהם נזק לא ינזק האחר, ואם היה כולו עצם אחד והוזק קצתו ניזק כלו

וצורת הראש היא עגולה לשתי סבות, האחת מהם להחזיק כמות רב מן המוח, כי הצורה והתכונה הזאת תוכל להמלא כל חללה יותר משאר הצורות, והאחרת שלא תסבול היזק בנקל כמו שאר הצורות שתוכלנה ליזוק בקרנים. והראש הנכון הוא שאינו לא גדול מאד ולא קטן אלא בינוני, ושתי קצותיו הפנימי שהוא כנגד הפנים והאחור יהיו חדים קצת, גם שתי הרקות תהיין שטוחות כראוי וכן אמר גאלינוס שלמות המוח נתבונן מעגוליו, אשר אם יקובל העוגל בשתי האצבעות ימצא ישר משני צדדיו. החדוד הפנימי הוא מקום לראש המוח שהוא רך לפניו מאד ועל כן העצם ג"כ איננו קשה כמו העצם של אחוריו שהוא קשה מאד, לפי שהעינים הם לפנים ולא לאחור ויוכל לשמור החלק שלפניו שלא יקבל היזק, ולא יוכל לשמור החלק האחור, ועוד שאם יפול אדם לאחוריו אין לו על מי שיסמוך ויוזק ראשו בקרקע, על כן הוצרך להיותו חזק וקשה: ומראש המוח אשר לפניו יצאו ממנו עצבים לחמשת החושים והתנועות החלושות שאין בהן רק טורח מעט מנועעות אותן עצבים הרבים כתנועת העפעפים והלחי, ומראש המוח לאחוריו יצאו ממנו עצבים קשים וחוט השדרה להניע הפרקים כמו שזכרנו למעלה. ומחוט השדרה יצאו עצבים לכל הגוף מצד הימין ומצד השמאל, והוא מודבק משני חלקים כחלקי כל השקדים, מן החלק האחד יתפצלו עצבים לצד הימין, ומן החלק האחר לצד שמאל, ע"כ יקרה חולי הפגע לאותו צד שיסתם, והראיה על זה שאם היה כולו אחד מחובר כמו העצמות והגידים והעצבים ונסתם המעבר יהיה החולי ההוא ג"כ בשני הצדדים ולא בצד האחד בלבד, ועוד כי הוא מורגש לחוש אם יתלוש אותו שיפרדו שני החלקים זה מזה: וטבע המוח קר ולח, והקרירות סבתו ידוע הוא, כי נברא בלא בשר ובלא חלב לא עליו ולא על הראש, כי הבשר והחלב הם חמים ומחממים הדברים הקרובים להם

ויש בראש שני קרומים, האחד קשה ודבק לעצם הגולגולת, והאחד דק דבק למוח, ותועלתם להגין על המוח, כי לרוב לחותו יצטרך שמירה רבה גבוה מעל גבוה שומר, ועוד לרוב ההפך אשר בין המוח והעצם, כי האחד לח ורך ביותר והאחר יבש וקשה יצטרך לאמצעי ביניהם שיחברם, כי שני הפכים לא יתחברו כי אם על ידי אמצעי, והראיה היסודות והנחתם ודברים רבים טבעיים ומלאכותיים. והוצרך להיותו כן לשתי סבות, האחת מהן שאם היה טבעו חם, לרוב התנועות היוצאות ממנו הוא היה נלהב ונשרף., והאחרת למזוג חום הלב שהוא גדול מאד. ועל כן הושם הלב כנגד המוח, כי מן המוח יצאו גידים אל הלב למזוג חומו ומן הלב אל המוח למזוג קרירותו, ובזה נשלמו פעולת שניהם ביושר שהם הנסיכים והראשים כמו שבארנו, והוצרך המוח למזוג קרירותו, כי אם היה קר נעדרה ממנו לגמר המחשבה והזכרון כמו שנמצא מי אשר מזג מוחו קר שהוא נעדר חוש המחשבה והשכל והזכרון: ומוח ראש האיש גדול ממוח הנקבה, על כן הוא מבין ומשכיל יותר ממנה

וכתבו החכמים כי בראש יש שם ארבעה חדרים שנים לפניו ואחד באמצע ואחד לאחוריו