שער השמים נב

והנקבה לא נשלמה צורתה עד ששים יום, והנקבות אחר עבורם הן כבדות מאד ויחשכו עיניהם, מפני המותרות הנשארים בגופן, ויקרה להן חפץ הקיאה וברוב החום יעצר הווסת ולא יעלה הדם ההוא אל השדים, ופעמים יעצר מהן מימי רגליהן, והמעוברות מזכרים תשקוטנה מהר מן הכאב ההוא וממחשך העינים, וברוב הן במראה טוב והן זריזות וקלות התנועה, והמעוברות מנקבות הדבר בהפך, שהן מרוע מראה ואיחור תנועה, ויקרה להן צמחים בירכותיהן ובשרם נפוח, ופעמים רבות מתאוים למאכלים שאינם ראוים כמו פירות שאינם מבושלים ופחם, ויש מהן שתעדר מהן הנאת המאכל ולא תוכלנה לאכול וכל אוכל תתעב נפשם, והסבה בזה כי השערות צומחים בראש העובר, ורחוק הוא שתיטב מראה הנשים המעוברות. והזכר מתנועע בבטן אמו יותר מן הנקבה, והאם תמליט אותו מהר בעת הלידה, וכשהיא מעוברת מזכר יתנועע לצד הימני ואם נקבה תתנועע לצד השמאל, וזה האות אינו ברור כל כך, כי לפעמים יתהפך. ואריסטוטלוס נתן אות אחר בספר בעלי חיים, כי כשהעובר זכר יהיה רוב חלב בשד הימני, ואם נקבה בשד השמאלית, ואם תשכב המעוברת אשר ציריה וחבליה גדולים עם בעלה תמהר להמליט, גם אם תעכב נשימתה זמן מרובה ואם תצעוק אחר כן יועיל לה מאד. והעובר הנולד בחדש השביעי ובתשיעי יחיה, אך הנולד בחדש השמיני לא יחיה, והסבה בזה אמרו קצת מהחכמים, כי הוא מפני חולשת העובר שהתחיל להתנועע בראש החדש השביעי ובחדש ההוא מראשו ועד סופו הוא מתנועע תמיד, וכשמגיע לחדש השמיני הוא עיף ויגע מפני תנועה ההיא, ואם יצא יחלש וימות, ועל כן צריך לנוח שם. וקצת אמרו כי הסבה היא מפני שבעה הכוכבים המשרתים הנקראים שבעה כוכבי לכת, כי בחדש השמיני יהיה מאדים שהוא כוכב רע מושל על העובר. וקצת אמרו כי במין האדם יש לו שני עתים מוגבלים ליציאת העובר, והם החדש השביעי והתשיעי, ואם יולד קודם החדש השביעי הרי הוא מחוסר זמן משני הזמנים, ואם יצא בחדש השביעי יחיה שהרי הגיע זמנו וידוע כי הוא מזמן הקודם, ואם יצא בתשיעי הנה הוא מזמן המאוחר, אך אם יוצא בשמיני אחר שעבר החדש השביעי אינו מן הזמן הקודם והנה הוא זמנו מחדש התשיעי, ואם יצא בשמיני הרי הוא מחוסר זמן ולא יוכל לחיות. אך אם נשלם בשערו ובצפרניו. יכול לחיות, כי בידוע הוא שזמנו הוא מחדש השביעי ונתאחר לצאת מפני איזה סבה, כי לפעמים יתאחרו הולדות לצאת עד החדש העשירי

וכתב הפילוסוף בספר בעלי חיים, אשר יולדו בשביעי יולדו בתחלת החדש והם חלושים, ולזה יכרכו אותם בצמר לחממם, ולפעמים דרך חדוש יחיו הנולדים בחדש השמיני, בחלק אחד מארץ מצרים אשר הנשים שם חיות וחכמות ובקיאות בגדול הילדים, והוא על צד הפלא. ופעמים רבות אומרות הנשים כאשר ימותו הולדות בני תשעה חדשים ברוע הנהגת אמן או מפני מגפת הנערים בשמי האויר או בסבה אחרת. מזגית, ואומרות עליהם כי היו בני ח' חדשים. ורוב הנשים כואבות בחדש השמיני, וזו ראיה לדעת האומר כי בחדש ההוא יהיו הולדות חלושים מפני שהם יגעים ועיפים מפני התנועה שיתנועעו בחדש השביעי, ולזה הן כואבות מפני כובד העובר שאינו מתנועע, ועל הרוב לא תוליד נקבה אחת ממין האדם כי אם ולד אחד ולפעמים שנים, ובמצרים לפעמים שלשה או ארבעה, ולא תוליד בגבורות כי אם חמשה ושבעה, וכבר נראה באשה אחת שילדה עשרים בנים חמשה בפעם אחת וחיו רובם, ומפורסם בפי ההמון בדורנו זה כי בעיר ארדל"י ילדה אשה אחת ט' בנים ביחד ונקראו חזרים, על שם שמין החזיר מוליד על הרוב בנים רבים

ויש מן החכמים אומרים, כי מחבור אחד נולדים תאומים, בין במין האדם בין בשאר ב"ח. ואריסטוטלוס כתב כי משני חבורים הם במין האדם, אך בשאר ב"ח נולדים בנים רבים מחבור אחד, והביא ראיה ממין האדם, כי אשה אחת זנתה תחת בעלה וילדה תאומים, האחד היה דומה לבעל והאחר לנואף, נראה כי משני חבורים היו, וגם כן קרה לאשה אחת שנתעברה מתאומים, ואחר כן נתעברה מהשלישי והמליטה התאומים ביחד ולבסוף ט' חדשים המליטה השלישי ומיד מתה, וגם כן קרה לאשה אחת שילדה בן בחדש השביעי, ובחדש התשיעי למלאת עת ימי ההולדה ילדה תאומים, האחד חי והאחד מת, ופעמים תלד אשה ולד בשני ראשים ושני גופים עד הטבור, ומשם ולמטה יתערבו שניהם ויהיו גוף אחד, וזה ראינו בעינינו בעיר הזאת, ונראה כי נחסר החומר ההוא ולא היה בו שעור תאומים שלמים, או כח המצייר נחלש ולא השלים פעולתו. וכן העיד עליו בפירושו למלאכה קטנה שראה אותו, עוד העיר כי ראה ולד בלא רגלים וידים, וראה טומטום ואנדרוגינוס, וראה אשה אחת שנולד במקום נקבותה דבר קשה כצור ואבן ארוך ורחב כשיעור אצבע עד שנמנעה ממשכב אדם ורצתה לחתוך אותו ולא יכלו, וראה ולד שנולד בזקן והיה לו שער בבית השחי ובבית הערוה. ואבן צינ"י כתב בספרו, כי בארץ ישמעאל ילדה אשה אחת שתי בנות תאומות וגופן נבדל בראש וידים ורגלים, אך היו מחוברות במתניהם מן הצד, וכשהגדילו בקשה אחת מהן להנשא והאחרת לא רצתה להנשא ולא שתנשא אחותה מפני בושת גלוי ערותה והלכו שתיהן אל השופט והושיב שתיהן יחד, ואמר לאחת מהן קומי משם וקמה בעצלה גדולה, ואחותה לא זזה ממקומה, אחר כן הושיבה ואמר לאחותה הרוצה להנשא קומי וקמה בזריזות גדולה, והניעה אחותה עמה על כרחה, והשיאה באמרו זאת היא עקר והאחרת טפלה לה, ומתה אחותה מפני כעסה ובשתה, ולימים מועטים מתה אחותה מפני סרחון הנבלה. ויש נשים שמפילות ומתעברות יחד בזמן אחד כשהאחד יוצא מן האם מקבלת אחר. וכאשר יתחבר האדם עם הנקבה בחדש השמיני אז יצא העובר