עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryשער השמים

שער השמים נא

Shaar haShomayim 51 · שער השמים · free full Hebrew text

Open in the reader →

יולד הזכר, ואם השמאלי תהיה נקבה, ואם האמצעי יהיה אנדרוגינוס. ואריסטוטלוס כתב הטעם והסבה בזה חוזק טבע הזרע, שאם יהיה טבע זרע הזכר חזק מאד בטבעו לנצח טבע חומר הנקבה מוליד זכר כמוהו, ואם טבע הנקבה חזק לנצח טבע זרע הזכר תהיה הנוצר נקבה. ואפוקרט נמשך אחריו בזה כמו שנבאר למטה. או אפשר שיש קצת הפרש לדעתם, כי אפוקרט אומר שצריך שיהיה כח שני הזרעים חזק, כי שניהם חומר לולד לדעתו. ואחרים אומרים כי הסבה בזה אם הזרע יפול באם חמה יהיה העובר זכר, ואם באם קרה תהיה נקבה. ועוד יש טעם אחר כמו שנבאר למטה בסבת הזרע, כי טבע העב יוליד זכרים ומן הדק יוליד נקבות. ואריסטוטלוס כתב בשם הרועים שאומרים כי זכרים ונקבות נולדים לא ברוח צפונית לבד ולא ברוח דרומית לבד, רק להבטת האדם בפאות ההם, והביא ראיה לדבריו, כי הסבה תהיה נצוח הזרע, שהרי אנו רואים כי הילדים והזקנים לא יולידו על הרוב רק בנות, כי החום בילדים אינו שלם ואינו חזק לנצח הנקבה, וחום הזקנים נתמעט ונחלש. וכתב טעם אחר ליצירת האנדרוגינוס, כי הוא מותר חומר שיהיה במקום ההוא, ויהיה האבר האחד מהם עקרי וטבעי, והאחר מקרי וטפל, כמו שיקרה ביתרון כמות האצבעות שהוא מפני יתרון חומרי שבמקום ההוא. ולפעמים יהיה שם מן החומר יתרון רב שיתחלק לשנים ויהיו תאומים

ואפוקרט כתב בספר העבור, שהסבה בהולדת הזכרים כח הזרע, ובהולדת הנקבה חולשת הזרע, והכח והחולשה יהיו על דעת גאלינוס לשווי המזג וליציאתו מן המזג, כי הכח מחוייבת משווי המזג, והחולשה מחוייבת ליציאת המזג

עוד ביאר אפוקרט שהמזג החם יוליד זכרים, והקר יוליד נקבות. וגאלינוס באר זה בפירוש כי כח הזרע נמשך אחר המזג החם, אלא אם כן ירבה זה המזג וישוב להחלישה ותבטל ההולדה, וחולשת הזרע נמשך אחר מזג הקר. ואריסטוטלוס כתב בספר בעלי חיים בחלק העשרים, כי כשיהיה רוח צפוני מנשב יהיו ולדות הנוצרים זכרים, וכשינשב רוח דרומית יהיו נקבות, כי הגופות הם לחים כשרוח דרומית מנשבת, ובעבור זה יהיה הזרע רב וכשיהיה רב יהיה בלתי מתבשל. עוד כתב כי הבחורים הילדים יולידו על הרוב בנות, וגם כן הזקנים, כי החום בבחורים אינה שלמה וחום הזקנים גם כן נתמעטה

תחלת העת אשר יצא הזרע מן הזכר ופרחי האשה, הוא על הרוב אחר מלאת י"ד שנה, ואז יצמחו שערותיו בבית הבושת, והם כמו פרחי האילן שמתחיל להוציאם קודם הפירות, והנשים בעת ההיא יגדלו שדיהן, ובעת ההיא ישתנה קולם מנערות לבגרות ויהיה קולם גדול ועב, ונמצא בבתולות קודם זמן יציאת פרחיהם שיצא מהם דם לבן, וברוב כשאוכלות אותם תבשילים לחים, ובזמן שיקרה להם הוצאת הפרחים והוא על הרוב פעם אחת בחדש יכאב כאב גדול בראשן ובגופן, והזכרים הבחורים והנקבות כשמרגילות במשגל יתאוו יותר, ויתענגו בפעולה ההיא, וזכרון הפעולה יעורר תאוה

וכתב הפילוסוף בספר בעלי חיים, כי בעת שמטיל הזכר זרעו לא יתנשם כלל עד זמן מרובה, כי כח הדוחה עשן הלב שהוא מתנשם בו הולך משם לדחות הנותר ההוא. ויש אנשים רבים רואים קרי בחלום מפני כח המדמה שמתחזק בעת השינה, וכבר נסתכל בהקיץ באשה אחת והרהר בה, או מפני שפע המותר ההוא שהטבע יוציאהו. ויש אנשים שלא יראו קרי בשינה כל ימיהם

וזמן הולדת הזכרים אחר עשרים שנה, כי אז יהיה הזרע שלם, ואם יולידו קודם לכן יהיו הולדות חלושים ולא שלמים, והנקבות שגופן קצר קומה הן ממהרות להתעבר, ובעת ההולדה יכאב להן מאד הזכרים השטופים במשגל זקנה קופצת עליהם. והנשים בלדתן רוב בנים ממהרות להזקין, והם חושבות ומשערות שלא תגדלנה אחר לידתן, הזרע הדקיק לא יוליד אך הזרע העב, וכשהוא עב מאד מוליד בנים זכרים, וכשאינו עב כל כך שאין חוטין נמשכים ממנו מוליד נקבות, ורוב שפע הנדות הוא כשפע החודש. וכתב אריסטוטלוס בחלק עשרים מספר בעלי חיים, כי הימים ההם קרים משאר ימי החודש מחסרון הירח ומעוט החום, רוצה לומר כי מפני מעוט החום הטבעי לא יוכל לבשל המותר ההוא שיהיה נבלע בגופה ועל כן לא יצא לחוץ, ורוב הנשים כשהן קרובות לעת הנדות יקרה להם פגיעה באמותיהן ורוח גדולה עד שיצא הדם, והעבור יקרה להן אחר הנדות בטבע, ובזמן שהן שופעות לא תוכלנה להתעבר, כי האם תתנקה מן המותר ההוא ולא תוכל לקבל זרע הזכר בעוד שהיא מלאה מותרות, והנשים אשר אינן זבות הן אילוניות ועקרות, ואשר אינן מולידות אחר נקיון הנדות, הוא מפני פגיעה שתקרה באם, ויש נשים שזבות בתוך ימי העבור ויקרה להן שתלדנה בנים חלושים בלתי שלמים לחסרון פרנסתן

ויקרה למין האדם הנדות יותר משאר בעלי חיים לרוב חומו, והוא מוציא המותר ההוא, או מפני כי שאר בעלי חיים מותריהם יעבור קצתם בשער, וקצתם בקליפות, וקצתם יעבור בסנפיר וקשקשת, ולזה מין האדם חלק בגופו יותר מכל בעלי חיים, והאדם מוציא זרע רב כפי כמות גופו יותר משאר כל בעלי חיים, והרזים וגם כן הלחים והלבנים זרעם רב יותר מן השחורים, והנשים הלבנות מושכות הזרע בעת המשגל יותר מן השחורות. ואות העבור אם המקור יבש אחר המשגל, ואם שפתות האם חלקות ושמנות לא תוכל לעצור הזרע ותפלט אותו

ואם תתעבר האשה מזכר תראה בשד הימיני כי יתגדל ויתנפח יותר מן השמאלי, ומתנועע העובר לארבעים יום ואז נשלמה צורתו, וקודם זה הזמן הוא חתיכת דם, ואם תפיל העובר לארבעים יום וישימוהו במים קרים ימצא לו עצם כדמות כוכב, ואם יבקע זה הכוכב יראה העובר כדמות נמלה גדולה, וכל אבריו נראים ומפורסמים, ואבר ההולדה נכר בו,