שער השמים לט

ועומד זמן רב על נקבתו בחבור. ועומד בלא שתיה ח' ימים, והסבה בזה שהוא בעלי ליחה לבנה שהיא קרה ולחה, וסבת הצמאה היא מפני חום ויובש שנתחדש בגוף הצמא שהותך ממנו הליחה הלבנה ומתאוה להחליפה, ועל כן כשהגוף ההוא בעל ליחה לבנה לא יצמא כ"כ. ואומרים כי יש כוכב אחד שאם יביט בו מיד ימות הגמל, ונקרא כוכב ההורג את הגמלים, ויארע לו חולי השגעון כמו שיארע לכלב

מין הפיל הוא שאין לו פרקים וחוליות כשאר בעלי חיים, ואינו יכול ללכת כי אם לאט לאט, ופעמים מדלג, ואינו יכול לכוף ראשו למטה לארץ. ועל כן נברא לו חוטם ארוך שמקבל בו מזונו ושותה בו ומתנשם, ולרוב עמידתו במים נצרך לכלי זה שיחזיק רוב אויר. ובו מקבל זרעו משרביטו ואחר כן משליכו בתוך רחם הנקבה, ורגליו הראשונים גדולים מן האחרונים וישן עומד, ויש לו שינים גדולים עד מאד, ובונין עליו מגדל גבוה מחזיק חמשים פרשים או מאה, והוא בן תרבות ונכנע מכל בעלי חיים מדבריים, ומקבל תוכחת מוסר, והוא ממזג שוה ככלב וסוס, ומכיר ומשכיל, וילמדוהו שישתחוה למלכו, ולא יתחבר עם הנקבה אחר עבורה, וחייו מאה שנה או מאה ועשרים, ויש אומרים מאתים או שלש מאות, ואמרו עליו שהוא משכיל מאד וערום מאד, ופעם אחת עבר בשוק של מוכרי קמח ולעגו עליו החנונים על שנוי בריתו והרגיש בלעג והלך לנהר ומלא את החוטם כלו מים ועבר בשוק ההוא והשליך המים על הקמח והפסיד הכל. והפיל מפיל בשניו הכתלים הגדולים ומפיל האילנות הגדולים במצחו. וצידת הפילים בזה הענין, שירכב אדם על פיל בן תרבות, ויבקש שאר הפילים ויצוד אותם, ואחר שיתפשם יצוה לפיל הבייתי להכות חבריו וללמדם שיכנעו לפניו, ואחר כן ירכב המנהיג עליו ואז יכנע, ואוכל ושותה פעם אחת ביום, ומניע תחלה רגלו השמאלי הפך בעלי חיים אחרים, והוא צועק בפיו ולא בחוטמו, וצעקתו גדולה כמו האריה, ואחר שיצעק ישאר בחוטמו אויר שישמיע קול כקול זמר ערב, ולפיל יארע לו חולי שלא יוכל להשתין ויקרה להם כאב הפרקים, ויעזור לו שתית מים חמים ועשב טבולה בדבש, וכשהוא יגע שלא יוכל לישן ימשחו כתפיו בשמן. ויש מהן ששותין שמן, ואם יש ברזל בבטנם שבלעוהו יוציאוהו ויפלטוהו, ושותה יין וכשלא יוכל לשתות היין יערבוהו עם השמן וישתה

מין הכלב נאמר כי זרזיר הנקרא ליברי"ש יתחבר לנקבה אחר ז' חדשים, ומין הנקבות מהר תהרינה בדלוג אחד, ואחר שיזדווגו לא יוכלו להפרד זה מזה עד זמן ארוך, בסבת שרביטו שהוא עב וגם בסופו, ולא יוכל לצאת מרחם הנקבה בנקל, וממין הכלב והלביא יוצא מהם בעל חי נפרד, כי מזג שניהם וטבעם קרוב, והנקבה מן הזרזיר תעמודנה מעוברות ס' יום או יום אחד פחות או יותר. ומאכלו על הרוב הוא עצמות, כי הבטן שלו הוא קטן לפי כמות גופו יותר מכל בעלי חיים ולא יוכל להחזיק מזון אחר. ולזה צואתו יבשה ותצא בקושי גדול, ואם יאכל מזון אחר הוא מקיא כי לא יוכל הבטן להחזיקו, ובניהם כאשר יולדו לא יוכלו לראות אחר לידתן י"ב ימים, בסבת חולשת מוחם, ועוד סבה אחרת רוב הולדות מונע להיותם שלמים, וכן במין החתול ג"כ נולדים בלתי שלמים בסבת רוב הולדות, כי המזון לא יספיק לכולם, אך במין החזיר אע"פ שהוא יוליד ולדות רבים הם שלמים לרוב המזון והלחות אשר מקבלת האם, וקולם היא עבה בזקנותם, ושניהם מתלבנים בעת ההיא הפך שאר בעלי חיים. והזכר ידלג על הנקבה אחר ששה חדשים או קודם מעט, ויש מן הנקבות שתעמודנה מעוברות חמשית השנה ובניהם יהיו סומים י"ד יום. ויש מהם ג' חדשים שהוא רביע השנה ובניהם סומים י"ז יום והנקבות מהם זבות ד' יום. ובעת ההיא רחמיהם ר"ל פי אמן נפוחות ולא תבקשנה חבור, ואחר לידתן יזל מהן לחות גסה ולא ירזה בשרם, וימצא חלב בשדי הנקבות ה' יום קודם הלידה, והנקבות מן הזרזיר יש להם חלב ל' יום אחר החבור, והן נאותות לציד יותר מן הזכרים, וחלב הכלבה יותר עבה מכל בעלי חיים חוץ מחזירה וארנבת, והנקבות מן הכלבים יש מהם מתות בעת חבורה, כמו הנשים שיתנפחו שדיהן. ועל הרוב ירים הכלב ירכו להטיל מימיו, והנקבות יושבות בהטילם מימיהן. אך נקבה אחת נראתה שהרימה ירכה בהטילה מימיה. ויש מן הנקבות שתלדנה י"ב ולדות וברוב או ה' או ו', וכבר נראה באחת שלא ילדה כי אם עובר אחד, והנקבה מן הזרזיר תלדנה ח'. ויקרה להן שידלגו הזכרים עליהן יותר אחר היגיעה מאשר יעשה בעת הנחת והמנוחה, והם חיים י"ב שנה, ורוב שאר הכלבים חיים כ' שנה, והנקבות חיות יותר מן הזכרים מפני רוב יגיעותם, ושאר הכלבים הזכרים חיים יותר מן הנקבות, ואין להם שינים כי אם לפניהם ונקראים קולומנ"ש, ויצמחו להם אחר ד' חדשים, וקצת אומרים כי יחליפו שיניהם כמו אדם, והם מלחכים בלשונם חבורתם ויועיל להם מאד, ויש ממין הזה מין אחד קטן מאד בשעורו ננס. ועוד יש מין אחר שאין לו זנב כמו מין העז, וצועקים ונובחים בלילות יותר מבימים, כי לא ימצאו מזונם בעת ההיא כי שערי הבתים נעולים ולא יכנסו שם, או מפני מעוט מציאות האנשים בזמן ההוא כי כולם ישנים ודומה כמו שהם צועקים בשדה יותר מן העיר למעוט מציאות האנשים שם, שהם יראים מחבורת אנשים ואינם יראים מאיש אחד או משנים, והמין הזה הוא מזוג מאד ומכיר את בעליו ומציאותו לשמור אדוניו ואת ביתו והם נובחים בעת שנתם והוא מופת שהם חולמים, וכן אמרו חכמי המחקר על כל בעלי חיים

והמין הזה הוא חוש הריח חזק מאד בו ומריח מרחוק ויש לו הכרה גדולה בריח כי בהריח שומן הארי שאדם מצניע לרפואה מיד הוא בורח ממנו, וזה ראיתי פעם אחת שנסה הרופא בשומן ההוא ונמצא כן. והנקבה קלה להתלמד יותר מן הזכר, וראשו אין בו כי אם עצם אחד, וקול הזקנים עב