שער השמים לז

פרק ב נבאר בו כל מין ומין מן מהבהמות

כל מין מן הבהמות יש להם עת ידוע לחבור הזכר עם הנקבה, ואין להם כי אם ולד אחד כמין האדם, ולפעמים יש להם תאומים אם יש להם מרעה טוב ושמן, ויותר אם הזכרים טובים, כשהן פניהם לצד צפון בעת החבור תלדנה זכרים, ואם בצד דרום תלדנה נקבות. ולפעמים יתהפך אך על הרוב הוא כן והולדות מקצתם שחורים וקצתם לבנים, ויש בזה שתי סבות אם הגידים אשר תחת לשון הרחלות הם שחורים הולדות שחורים, ואם לבנים הולדות לבנים, ואם הם משני צבעים הולדות כהם, ואם אדומים אדומים, והסבה האחרת בשתית המים, כי יש נהר אם ישתו שם עדרי הצאן ואחר כן יזדוגו יולידו שחורים. ויש נהר אם ישתו שם יולידו לבנים. והמין הזה מעלה גרה ואין לו שינים למעלה כי אם הטוחנות, ויש לו בטנים רבים והחלב נקפא, ויש לזכרים קרנים ולא לנקבות, ובמקצת המקומות יש לנקבות קרנים, ויש להם קיבה שמתקבץ שם החלב, ויש להם צמר במקצת המקומות החמים צמר עב, ובמקצת המקומות הקרים הצמר דק, כי המקום היוצא ממנו העשן הנולד ממנו הצמר הוא צר וקטן בסבת קור המקום, והם שסועי פרסה בסבת חום ולחות, כמו עלי התאנים שהם נחלקים, כי הלחות טבעו להתפשט ויש מרעה שימעט חלב כמו מלג"א. ויש מזון שירבה החלב כמו אירשי"ש ופולים. וכתב אריסטוטלוס בספר בעלי חיים כי רחל שטרפה זאב נולדים כנים רבים בצמר ההוא. ומין הרחל הוא שמן בשתית המים ולזה יאכילום הרועים מלח לשתות הרבה., ובקיץ יועיל להם מים קרים מצד צפון, ובחורף פושרים מצד דרום והמרעה יועיל להם לעת הערב, ואם יתענו שני ימים או שלשה, ואחר כן תאכלנה יהיו שמנות מאד

מן העז הוא שוה בשוה עם מין הצאן, ולא ישתנה מטבעו רק בקרנים וזנב, שיש לו קרנים לנקבות כמו לזכרים ואין להם זנב. והסבה החמרית בזה כי מה שיחסר להם מן הזנב יוציאו בקרנים. עוד מתחלפים בזקן, כי התישים יש להם זקן ולא הכבשים. והסבה בזה חסרון הזנב ומותריו. עוד מתחלפים בצמר כי מין הצאן יש להם צמר ומין העז אין להם צמר. והסבה בזה כי מין העז קר ויבש ואין לו מותרות כ"כ, ומין הצאן הוא חם ולח, ומן הלחות ההוא יוצאים המותרות. עוד מתחלפים כי חלב העז הוא מימי יותר מחלב הצאן. ואם מין העז הוא יבש היה ראוי להתקבץ יותר, אך מפני קור שבו לא יוכל לבשל החלב כמו הצאן שהוא חם ומבשל החלב, ומפני בשולו הוא מתעבה. וכן כתב הפילוסוף בספר בעלי חיים כי דם מימיי הוא סבה שלא יתבשל היטב

וכתב אריסטוטלוס בספר בעלי חיים, כי פעם אירע במקום אחד שיצא חלב מתיש אחד כדי גבינה אחת קטנה, ואלו שני המינים הם חיים עד עשר שנים או שתים עשרה או ארבע עשרה שנה, ואמרו על הרחלות השותים מים מלוחים כי הן מקדימות בחבור והן זרזות ומהירות בתנועה קלה. ואמרו הרועים כי אם הרחלות הזקנות מתנועעות אל החבור בעת ידוע, הוא אות טוב להם בשנה ההיא, ואם הבחורות יתנועעו אות רע הוא להם, והחלב בעת תחלת החבור יהיה להם כדם הנדות ואחר ההולדה הוא טוב, וכשתעברנה הרחלות והעזים הם שמנות מאד, וברוב הן מתחברות בפרימ"ה ויר"א (בחדש האביב), וכן רוב בעלי חיים, והשעורים טובים למעוברות, ויש מחוז אחד שחולבות כל זמן עבורם. ובעלי המחקר אומרים כי יארעו חלאים למין הצאן כמו למין האדם. ומין העז אוכל ראשי הענפים והחוחים, ואם יאכלו מלח קודם לידתן ירבה חלבה מאד, ואחרי חצי היום ישתו מאד, ואם יקח אדם עז אחד מן העדר, כל העזים יביטו אליו הבטה סכלה, והעזים והרחלות רועים ביחד ובחום היום הן מתחברות כלן, ולא תעמודנה פנים כנגד פנים, ומשימות ראשן תחת כרס חברתן להגין מן השמש, ואם תשאר אחת מן הרחלות יחידה בשדה ותשמע קול רעש מיד תפיל. ובמחוז אחד לא תתעבר העז ולוקח אדם קוצים ומועכין את שדיהן ויוצא מהן דם ואחר כן יוצא חלב טוב, ושתן הנקבה עבה מן הזכר, ומין העז והצאן יהיו שמנים בעת עבורם., והעזים כשיהיו שמנים מאד לא יתחברו כי אם מעט ולעתים רחוקים. ולזה הרועים הפקחים משתדלים בעת החבור להרדותם

מין הפר כשהפר יתחבר עם הנקבה ימלא האם שלה, והזווג קשה מאד לנקבה עד שלפעמים תכרע לארץ, ויותר אם הפר זקן, ואחר עשרים יום מן החבור תתאוה הנקבה חבור, והזקנים לא יתחברו ביום כ"א פעם אחת, והבחורים פעמים רבות, והפרים מתקוטטים זה עם זה בדלוג הנקבות ואשר ינצח ידלג, וכשיחלוש לרוב החבור ינוצח ויבא המנוצח הראשון ויתקוטט עמו וינצח וידלג. והם מתחילים בחבור אחר שנה או שמונה חדשים, וזמן עיבורה תשעה חדשים, ויש אומרים עשרה חדשים שקודם הזמן לא יחיה הולד כי לא נשלמו צפרניו, ודמו נקפא יותר מכל דם, מלבד דם האילים, והם חיים ט"ו שנה, ואם יסתרסו הזכרים חיים עשרים שנה. והפרים יש להם מנהיג והוא חי יותר מן האחרים לטוב המרעה שימצא. והפר יחליף שיניו אחר ה' חדשים ולא כלם ביחד. וכשהפרות מתעברות ועושות ולדות רבים הוא אות שגשמי השנה מרובים. ופרה בת שנתה לא תתחבר כי אם בענין פלא וחדוש, וכבר קרה פעם אחת כי שתי פרות התחברו אחר י' חדשים, והפר מתחיל לדלג אחר ב' חדשים, ומין הפר הוא אוהב המים הזכים לשתות יותר משאר בעלי חיים, ואומרים על מין הפר שהוא משכיל פחות מכל שאר בעלי חיים, שאם יעמוד במקום גבוה העגל יפיל עצמו לארץ ולא ירגיש לרוב סכלותו. והפרות בעת החבור הן אכזריות מדבריות, וחפץ תאותן נראה בנפח הירכים ובשאגתם ובהמיתם, גם הפרות תדלגנה על הפרים ורצות אחריהן ותצא מהן לחות קודם החבור, והלחות