שער השמים לא

תמוד בתוך הנהר ויש לה קשקשים בזנב כמו דגים, ואוכלים אותה הנכרים בימי תעניתם

ויש מב"ח שיש להם קרנים, ויש שאין להם, והסבה כי אותם שיש להם קרנים יש להם לחות בראשם אשר יצאו ממנו הקרנים ועוד כי אין להם שינים למעלה והמותר הראוי לעלות ממנו השינים יעבור בקרנים, והאחרים אין להם כ"כ מותר לח בראשם, ויש להם שינים למעלה, והגמל אע"פ שהוא מעלה גרה ואין לו שינים גדולות למעלה אין לו קרנים, כי יש לו במקום השינים החנכים שהם גדולות ובולטות, ועוד כי יש לו חטוטרות בגובה והמותר ירד לשם. ויש מב"ח שמחליף קרניו כמין הצבי והאיל לעת זקנותם, וזה בסבת רוב יבשותם, ויש מב"ח שהן מעלה גרה ויש שאינן. והטעם בזה שאותן מעלי גרה אין להם שינים למעלה רק הטוחנות ולא יוכלו לחתוך המאכל בפעם אחת והאצטומכא לא יוכל לקבלו שלם עד שיטחון אותו פעם שנית, ולזאת הסבה יש לאלו שני כרסין הכרס העליון שירד שם בפעם ראשונה, והכרס התחתון שמקבל אותו כשנטחן בפעם השנית, אך השפן והארנבת מעלה גרה ויש להם שינים למעלה אבל שיניהם הם חדות מאד ולא יוכלו לטחון האוכל היטב, והגמל יש לו שינים למעלה אבל הם קטנות וחלושות: ויש ב"ח שמולידים ביצים שלמים כעופות, ויש שאינם מולידים שלמים, אך יגדלו אחר לידתם כדגים ובעלי הקליפה. וכל ב"ח יניעו המלתעת התחתון ולא העליון, מלבד חיה אחת שנמצאת ביאור מצרים וקורים לה הערביים תמס"ח, והנוצרים קורין לה טנגיא"ה (קראקאדיל) וחוטפת כל ב"ח אשר תמצא, והיא מניעה המלתעת העליון ולא התחתון הפך שאר ב"ח, ואומרים עליה שאין לה נקב התחתון ביציאה, ואוכלת בפעם אחת שמספיק לה זמן מרובה ואח"כ יתכנסו זבובים ויתושים לתוך פיה ויתפרנסו מחלאת אותו המזון והיא תרגיש בזה ותפתח פיה כדי שיכנסו לתוכה ויש מקצת ב"ח שהם מרבי רגלים, והסבה התכליתית לפי שהם קרים ואין להם בטבע להתנועע בנקל, ומפני זה נצרכו לרוב רגלים שימהרו תנועתם

ויש ב"ח שהם שלמים בטבעם, ואין בהם חסרון ביצירה ולא חסרון בחושיהם, ויש שהם חסרים ביצירת אבריהם או בחושיהם, והחסר באבריו הוא הפיל שאין לו פרקים ברגליו ולא בגופו ולא יוכל להתנועע ממקום למקום כי אם בכבדות גדול, ולא יוכל לכוף את ראשו לקבל מזונו, ועל כן נברא לו חוטם ארוך מאד שיקבל מזונו. ועוד נברא לו לתועלת אחר, כי הוא טבעו לעמוד בעומק המים זמן מרובה, ובאותו החוטם מתנשם ומוציאו חוץ למים ומקבל רב אויר למען יוכל לעמוד זמן רב בתוך המים, ויש לו אזנים ארוכות מאד שיעזור בהם לשוט במים כי אין לו פרקים ברגליו ולא יוכל להתנועע במים, אך האזנים הם העוזרות לו בזה, גם מין התנשמת חסר הבריאה שאין לו עינים בגלוי, אבל אם יחתכו העור אשר על מקום עיניהם ימצאו העינים ושחרותם בתכונתם ובצורתם, וסבת העדר ראותם הוא בסבת עובי העור וגסותו שלא יוכל להקרע ולא להפתח בעת הולדו

ויש מב"ח שהם מגדלות צמר כמין הצאן, ויתר המינין אין להם צמר כי אם שערות קטנות. והסבה בזה כי מין הצאן הוא יותר חם משאר המינין ויותר לח ולרוב חמימותו ירבה העשן המוליד הצמר, וקצת ב"ח חלב הנקבות עומדת ונקפא כמין הצאן והפרה, וקצתם אינו נקפא. והטעם כי המין אשר החלב נקפא טבע העפר גובר עליו מטבע המים, והראיה כי טבע העפר גובר עליהם שהם בעלי הקרנים וצפרנים שהם מיסוד העפר, ואשר איננו נקפא טבע המים גובר עליו כמין הסוס והגמל והחמור. ויש קצת ב"ח אשר דמם אינו נקפא כדם האיל, ויתר המינין נקפא דמם, והסבה בזה כי בכל דם ב"ח יש בו חוטין לבנים דקים שהן מן הליחה לבנה, ואותם החוטין הן מקפיאין את הדם שהם מליחה דבוקה, אך דם האיל אין בו החוטין האלו כי אם מעט מזער ולזה איננו נקפא, וקצת ב"ח אין להם דם כדבורים ונמלים ודומיהם והשאר יש להם דם: וכתב אבן רש"ד כי ב"ח שיש להם דם הם חמים ולחים ושאין בהם דם קרים ויבשים. וכתב הפילוסוף כי אלו שאין להם דם הם משכילים יותר ובעלי תחבולה כי לחותם זכה ודקה, וכמו שאמר שסבת שכל האדם מפני הדם שבלב הוא זך ונקי ודק ופשוט, אך אלו ב"ח באפס דם הם מתפחדים יותר מאותם שיש להם דם. וכל ב"ח מניעים רגל הימני תחלה מפני כי הוא חזק וחם משאר רגלים, לבד מין הפיל שהוא מניע רגלו השמאלי תחלה: ויש ב"ח שיש להם שערות גסים כשערות החזיר בתוך המלתעת והוא מין הארנבת, וכל ב"ח יש מוח בעצמותם החלולים, לבד מן האריה שאין מוח בעצמותיו ולזה הם קשים מאד, ואם יכה אדם עצם אחד אל עצמו יצא מהם אש מתפוצץ כפטיש יפוצץ סלע. וכל מיני ב"ח אין להם עצם בלבותם מלבד מין הסוס ובמין אחד מן השורים שיש בהם עצם בלב, לרב גודל גופם וצריך חוזק הלב כמו שאר האברים שצריכים עצמות לחוזק. ויש קצת ב"ח שלבו קשה כמו ב"ח באין הרגש, ובעלי הרגש לבם רך. ויש ב"ח בגוף גדול ובלבם שלשה חללים, ושהם בגוף קטן יש בו ב' חללים. ויש ב"ח שלבם גדול והם חרדים, ויש ב"ח שלבו בינוני הוא בעלי גבורה, וסבת אלו החרדים הוא למעוט חום הלב אשר לא יוכל למלאות חללו כי חום מועט בגוף גדול תחמם מעט, כמו אש קטנה בבית גדול לא תחמם, ואותן שיש להם לב גדול הן אלו, ארנבת ואילים וחמורים ועכברים, וכיוצא בהם שיש להם פחד וחרדה, וקצת ב"ח אם ישתו מים ימותו, וכן כתב אריסטוטלוס בעכבר. וקצת ב"ח שאין להם מרה כלל, וזה שיש להם במעים כגון יונה ומין השליו וצפור דרור, ויש שיש להם מרה בבטן, וקצת מהם שיש להם מרה באזנו, וצבי ואיל אומרים עליהם שהמרה היא באליה שלהם, ורוב העופות הדורסים אין להם מרה כלל, ולזה צואתם לבנה כי המרה צובעת המאכל בבטן, וכל ב"ח בעלי הארבע יש להם כליות ומקוה ולזה הם משתינים שתן, אבל