שער השמים כט

כלי חוש האדם הם זכים ונקיים ואין בהם חלק עפרי כי אם מעט. ואמת כי יש מינים מב"ח שיש בהם יתרון על האדם בחוש אחד. כמו שאומרים על העופות הדורסים שיש להם ראות חד מאד שמביסים גוף השמש, ועוף ניבל"א ונשר יותר מכולם, מה שאין כן במין האדם, וכן אומרים בחוש הריח במין העורב, וכיוצא בו מן העופות האוכלים הנבלות, כי מרחוק יריחו יותר מן האדם, וכן אומרים בחוש השמע באריה שהוא שומע מרחוק, ולזה ישאג אם אינו יכול לילך במהירות למקום ששומע. אך בכל החושים לא נמצא שיהיו כולם טובים וחזקים כבמין האדם. וחוש המשוש באדם הוא יותר חזק מכל יתר ב"ח, ולזה נקבות מין האדם בעצב תלדנה בנים יותר משאר ב"ח, כי מרגישות יותר מהם. עוד טעם אחר כי יש להם ד' רגלים ונשענים עליהם בחוזק, והאדם אין לו כי אם ב' רגלים, ולפי הדעת הזה אינו מספיק בעופות המולידים ביצים גסים מאד. ובספר ב"ח כתוב הטעם השני: עוד יש הבדל ביניהם, כי מין האדם חלק יותר משאר ב"ח ואין בהם שערות כמו הם, והסבה לפי שאין בהם מותרות רבות ואדים לחים ויבשים כשאר ב"ח. אך במין האדם שערות ראשו ארוכות יותר משאר ב"ח, לפי שראש האדם הוא שמן ולח יותר משאר המינין, ולזה יתארכו ויתרבו שם השערות שאין ליחות השומן מהר להתייבש, ויש סבה תכליתית לרב לחות המוח ולתפירות רבות אשר בגולגלת, ולזה הוצרך לעזור ולכסות הראש מרוב קור או חום, כי כל דבר לח מאד מתקרר מהר ומתחמם, ועוד יש הבדל בין זכרים לנקבות באברי ההולדה ובמדות נפשם ועצמות הראש

עוד יש הבדל ביניהם בזקן כי הזכר יש לו זקן מפני שיש לו קרבות ושכונה בין ביציו ובין הזקן וגידים עולים ממטה למעלה וממעלה למטה, כמו שיש קרבות ושכונה בין המוח והלב, ובין רחם האשה ולשדים, ושדי האשה הם מאברי ההולדה שיצטרכו להוליד החלב, אך הזכרים לא יצטרכו לזה ולזה ואין בהם תועלת להולדה, כמו שאין לביצי האשה זכר בהולדה, וכן כתב אבן רש"ד, ועל זה שדי הזכר הם קטנים ודקים, אך על הצד הפלא נמצא לפעמים לזכרים שדים גדולים ונפוחים כשדי הנקבות, ויותר כאשר גופם לח וחלק, ולשחורים יותר מן הלבנים, כן כתב אריסטוטלוס בספר בעלי חיים. וראיתי בעיני זכר אחד מבני ארצנו שהיה לו שדים כשדי הנקבה, עוד הבדל אחר ביניהם, כי נקבות מין האדם זיבתם יותר משאר ב"ח לפי רוב הליחות והדם שבהם

עוד יש הבדל אחר ביניהם, כי מין האדם מדבר בטבע. ואם הלשון מוסכם, הדבור שמחתך האויר ומבדיל הקול באותיות ותיבות הוא טבעי, כי יש לו אברים נאותים ומוכנים לזה, כי לשונם רחבה ורכה ודקה ונפרדת למטה מה שאין כן בשאר ב"ח, כי לשונם קשה ואם היא רחבה אינה נפרדת, מלבד מיני עופות מעטים שלשונם נאותה ומוכנת לדבר בלשון בני אדם, ולזה ידברו בלמוד שמלמדים להם ב"א, כי לשון רחבה תתפשט ותתהפך מצד אל צד, ואשר בטבעם חרשים הם אלמים ולא יוכלו לדבר הלשון המוסכם, כי אינם שומעים, ולא יסכימו לשון כי לשונם מחברת למטה ואינה נפרדת, ובין האזנים והלשון יש שתוף גידים ביניהם, וכשיהיה האבר האחד עלול יהיה האחר גם כן: עוד יש הבדל אחר ביניהם כי רב ולדות ב"ח כשיצאו מבטן אמם ילכו מיד בו ביום ויהיו חזקים מה שאין כן במין אדם. והסבות בזה רבות מאד, הסבה אחת היא מפני שנולד הולד בצער האם ובקולי קולות וברחם צר וביציאתו יחלש ויהיו אבריו מרוסקים והסבה האחרת כי ראש מין האדם גדול לפי כמות גופו יותר משאר ב"ח. ולזה הולדות בקטנותם לא יוכלו להרים ראשם בכבדות שבו ולרב לחות מוחו, והסבה האמתית היא מפני שמין האדם הוא רוב הרכבת המזג שלו מיסודות הקלים שהם האויר והאש. ולזה הוא נצב הקומה כמו שביארנו למעלה. והיסודות האלו לרב קלותם וזכותם אינם חזקים כיסודות הכבדים אשר ב"ח מורכבים מהם. והאות על זה כי נראה העופות העפריים כמו תרנגולות ואווזים כשיצאו האפרוחים מן הביצה מיד ילכו, והעופות האויריים הפורחים והמעופפים לא יוכל לילך עד זמן רב מפני שהרכבתם מיסודות הקלים. עוד ראיה אחרת מן הכלבים מין זרזיר מתנים הנקראים ליבריא"ש כשיצאו מבטן אמם יתאחרו זמן רב לילך יותר משאר המינים מפני שהם קלים המרוץ והקלות ההיא מורה שהם מטבע היסודות הקלים

עוד יש הבדל אחר ביניהם, כי האדם מדיני בטבע ואין בטבעו לשכון במדברות מפני שהוא צריך להכנות רבות במאכליו ובמשתיו ובלבושיו, והמלאכות ההם רבו מלספור, ועל כן טבעו להקבץ עם אנשי מינו יעזרוהו במלאכות ההם. עוד יש הבדל אחר ביניהם, כי רוב ב"ח הם שטים במים בטבע בלתי התלמדות, והאדם אינו כן. ולפי טבע האדם שהוא מחומר זך יותר משאר ב"ח שהם עפריים היה מן הדין להיות ההפך. והסבה בזה כי דמיונו של אדם חזק ומתפחד מן המים: עוד הבדל אחר ביניהם כי כל ב"ח בעלי קול רובם יעוררו הקול בעת הזדוגם עם בת מינם מלבד האדם. עוד הבדל אחר ביניהם, כי במין האדם יקרו להם מקרים רבים מחליים משונים ומדות משתנות יותר משאר ב"ח. והסבה בזה לפי שהאדם מחומר קל וכל דבר שהוא מחומר קל ממהר להשתנות ומקבל שנוי האויר ועפושו וחום מקריי או קור מקריי, ויש סבה אחרת לפי חלוף מזונו ומסעדיו שהם פעמים חמים ופעמים קרים וכן ביתר האיכות, והאיכות ההם משנים מזגו. אבל מזון שאר ב"ח הוא על הרוב אחד מיוחד קרוב לטבעו ולא ישתנה מזגו באוכלו המזון המיוחד ההוא

עוד טעם אחר כי כל ב"ח אינו אוכל כי אם לפי טבעו ודי ספוקו, אבל האדם אוכל לפי תשוקתו חוץ מטבעו יותר מכדי צרכו, וכן בהפסד הסדר להקדים הכבד ולאחר הקל, וכן ברוב המשגל כי רוב ב"ח יש להם עתות הערת חמום ואינם תמידים במשגל,