שער השמים כח

מאד עם דקות, והעפיץ והקופץ והחמוץ והתפל הם כלם ממזג קר והקור גובר עליהם, והעפיץ והקופץ הם ממין אחד ואין בהם חלוף אלא בין רב למעט והם ממזג יבש חזק עם קור, והעפיץ חזק מן הקופץ. והחמוץ יורה על קור עם קצת לחות, ולא ימנע מפני מזג הקור שלא יתערב בו מעט חום ועל כן מהתך ומזקק החומץ, והתפל הוא ממזג קר ולח והוא קרוב להיות בלא טעם מהיותו בטעם, אך כל אחד מן החושים משיג הדבר המיוחד להשגתו ואת העדרו, כן כתב אבן רש"ד

המאמר הרביעי בהויה הרביעית, והיא הויית ב"ח

השער הראשון לבאר בו טבע ב"ח ההולכים על ארבע

הסכימו חכמי המחקר כי יש עת וזמן והכנה עליונית מזגית ללידת הילודים, והראיה על זה כי לא מכל חבור זכר ונקבה יהיה נוצר ולד בבטן הנקבה, מפני שאין החומר מוכן להתעבר ולא זרע הזכר שהוא נותן הצורה גם כן מוכן לזה, עוד ראיה אחרת כי רוב מיני ב"ח יש להם עתים משתנים לעבורם זה בקיץ וזה בחורף זה בקור וזה בחום, ואותו העת שהוא מוכן והוא עוזר להיות הנוצר ההוא ומכין החומר מצייר ליצירה ההיא: ומוסכם מן החכמים, כי לכל מין ומין ולכל איש ואיש מאישי המין יש להם מזג מוטבע חלוק מחבירו להיות זה המין במדה אחת וזה המין במדה אחרת, כי לא יהיה מין החתול כמין הסוס, ולא מין הסוס כמין הפיל, אלא כל אחד כפי טבעו ומזגו. גם יש מין אחד אין מדת ימי האחד כמדת האחר, כי האחד יחיה זמן רב, והאחר זמן מועט, כפי יתרון כח טבעו ומזגו על האחר. ודבר זה תלוי בלחות הטבעי המחבר חלקי האברים קצתם עם קצתם, כי חיי האדם קצובים כפי הליחות, כי בעוד שהליחות ההוא קיים לא ימות האדם, ויש לכל אחד ואחד יתרון גדול על חבירו בליחות ההוא בכמות או באיכות. ונחלקו החכמים אם הליחות ההוא יחליף כשיותך ממנו כשאר ליחיות הגוף אם אין אבל דבר פשוט הוא שאין האדם יוכל להוסיף עליו מן המדה והשעור הקצוב לו כדי שיחיה יותר מן הזמן הקצוב לכי טבעו, אבל יוכל אדם לשמור זמן רב שלא יחסר לו ולא יותך ממנו דבר בהנהגת שמירת הבריאות, כמו שכתוב בספר הרפואות, עד שחשב אחד מן הקדמונים שיוכל אדם לעשות הנהגה שיחיה לנצח. אך גאלינוס לעג עליו בזה, אך הודה שיוכל להנהיג עצמו ולשמור בריאותו ויחיה זמן מרובה.

ומיני ב"ח חלוקים זה מזה בטבעם, כי יש מינים בלתי מכוונים לעצמם ואין נמשכים עם סדר, אבל נתחייבו לטבע ההויה וההפסד הכולל, כמיני התולעים המתילדים מן האשפות והמתילדים בפירות שנתעפשו ומה שמתילד מעיפוש הלחיות והתולעים המתילדים במעים, ואלו וכיוצא בהם לא ימצא בהם כח חולדה בדומה לו ויש מינים שהם מכוונים לעצמם ויש בהם כח המוליד בדומה ואינם נולדים כ"א מחבור זכר ונקבה, והן כל שאר המינים לבד אותם שהזכרנו. ויש עינים מאלו שיש להם כח הולדה בדומה שפעמים יולדו מהם בלא חבור זכר ונקבה רק ממזג מתחדש בארץ, עמו שתראה שיתילדו עכבר או אישות ממזג העפר לבד. וצפרדע יולד ממי הגשמים, וכן יש ב"ח שנקראים ברטול"א ואלני"א שאין להם כח המוליד בדומה משליכים מגופם ליחות דבקות וישקוט בארץ ומאותו הליחות ילדו ולדותיהם, כן כתוב בספר ב"ח

עוד כתב אבן רש"ד בקצור מה שאחר הטבע, כי סוג אחד מדבורים נולד מגופות הבהמות, והדבורים יולדו מן רפש הבקר, והצפרדע מן העפושו, ומין זבובים קטנים מן היין הנפסד: וביצירת אדם לא מאדם נפלה מחלוקת בין החכמים, כי לדעת כת אחת אפשר כאפשרות העכבר והצפרדע. ולדעת כת אחרת הבדל גדול יש בין אדם ובין מין שאר ב"ח, כי מין האדם נצב הקומה מפני חום הטבעי שבו ודם הלב שהוא מזונו זכים ונקיים ובהירים, ואין להם מן העכירות דבר שיחשיכם וימנעם מלהיות קומתו נצבת וישרה, כמו שתראה כי הנר כשידלק בשמן זית זך או בשעוה נקיה, או עצים יבשים תהיה להבתן ישרה על זוית נצבת, וכשידלק בשמן עכור ועבה או בשעוה מלוכלכת ועבה יעלה על זוית מרווחת לא ישרה. ולזאת הסבה נכפפת קומת הבהמות מפני שחום הטבעי שבהן עב וחשוך ועכור יותר מהחום שבאדם, מפני שטבע העפר והמים שהם היסודות הכבדים גובר בהם. ובמין האדם מתגברים בהם היסודות הקלים, ולזה חומם נקי ובהיר. ולרב זכות חומו הטבעי ובהירותו ונקיותו וזכות חומרו הוכן מין האדם לקבל השכל יותר משאר ב"ח, גם הב"ח לפי שנזדכך חמרם יותר מן הצמחים קבלו צורת חיה נפש מרגשת. והצמחים שנזדכך חמרם יותר מן הדומם קבלו נפש צומחת זך

החומט יש לו כח המשוש יותר חזק מאדם, והטעם כי אין לו חוש אחר רק כח המשוש. ואבן רש"ד כתב כי הדבורים והזבובים יש להם חוש הריח חזק יותר מכל ב"ח המריחים על ידי נשימה, שהחוש הזה בהם הוא החלוש על כן לא יריחו כי אם על ידי נשימה וכמעט לא ירגישו בזולתה, ועל כן אומרים דרך משל בב"ח אלה שמגיעים מזונם דרך נבואה וזכירה מהשם

עוד יש ביניהם הבדל אחר כי לרוב המינים יש להם עתות הערת חמום להתחבר עם הנקבות ולהוליד מהם, מלבד מין האדם שאין לו עת וזמן ידוע, וזה בסבת החום הגדול שבו ובסבת המעוררים הרבים עוד יש הבדל ביניהם כי מין האדם כל חמשת החושים שבו הם חזקים וטובים וחדים יותר משאר המינים. וכן כתב הפילוסוף בס' ב"ח, ונתן טעם בזה כי