שער השמים כו

וסבת חלוף מראה הפירות, שמקצתם לבנים, ומקצתם שחורים, ומקצתם אדומים, כענבים וגודגדניות ופירות וזרעונים., אשר כל מין ומין מהם משתנים מראיהם. הלבנים הם שטבע המים גובר בהם עם מעט מן העפר, או העפר ואויר, והשחורים טבע העפר והיובש גובר בהם, והאדומים טבע האש גובר בהם, והצהובים הם ממוצעים בין המים והאויר והעפר. וסבת ירקות העשבים הוא מפני כי לחות המים כשיתעפשו ישובו למראה ירוק, כמו שתראה ממי מערות סרוחים שהן ירוקים, ויש אומרים כי הקור והיובש היא הסבה בירקות העשבים

עוד סבה אחרת, כי מלובן המים ומשחרות העפר יהיה הירקות, כי הוא מראה ממוצע מהן, שמראה הירוק הוא הממוצע מכל המראים, ועל כן נהנה העין ממנו יותר, וכן כתב אבן רש"ד, והירוק נוטה לשחרות, והצהוב ללובן: וסבת ריח הבשמים כי הוא מטבע כבד, והוא ריח חלול מבפנים ומזונו הוא חם, וחום השמש מבשלו שם בתוך החללים וישוב המזון אוירי והוא סבת הריח. ולרב כובד טבעו נשאר ונדבק בו הריח ולא יתפזר לחוץ. ויש שאומרים כי טבע הארץ ההיא שגדלים שיש לו ריח

ובספר המבוא כתב, , כי בעלי הריח ריחם מורה שהם דקים העצבים מחמי המזג, ומה שאין ריח לו עצבי עצמו ימנענו מפני שימס ממנו קיטור, ומין התפוח יש מקצתן שיש בו ריח ומקצתן אין בו ריח. הריח ימצא במתוק ממנו מפני שהוא רפה חלקיו, והחלק האוירי שבו יתבשל לפנים בחום השמש ולזה יש לו ריח. והחמוצים הם מימייה ואינם אויריים ועל כן לא יריחו. ורוב הצמחים והאילנות עמידתם הפוכה כנגד עמידת ב"ח, כי ראש ב"ח לפאת השמים, וראש הצמחים במוצק הארץ, ושרשו וסופו לפאת השמים, מלבד אילן החמר שדומה לאדם בזקיפת הקומה ובקצת כחותיו ועל כן כשיכרת ראשו ייבש ובאילנות ובצמחים אין בהם זכר ונקבה, ועל כן נושאים כל אחד פירות. אך באילן התמר אומרים עליו שיש בהם זכרים ונקבות, , ולזכרים כח ההולדה ולנקבות כח הקבול במה שיוליך אליהם האויר מכחות הזכרים הסמוכים לנקבות. ובלבד שיהא במקום שיוכלו להביט זה את זה, וכן אמרו באילן הפוסתקי"א, וכן אומרים באילן הערמון שלא יעשה פרי אם לא יהיה אחר סמוך לצדו. ועובדי האדמה אומרים כי כל הפירות יש להם זכר ונקבה, בתפוחים בחבושים ובאגסים, הארוכים הם זכרים, והעגולים הקטנים הם נקבות, כטבע מין האדם ושאר ב"ח שמולידים, ומזרע אחד שנזרע בארץ יצאו זרעים רבים כמו שיש מקצת ב"ח שמולידים הרבה ולדות: ויש סמים רבים שיש להם כחות וסגולות רבות, שיש סם שמניחים אותו על הטבור וימשוך הלחות מן הגוף כמו שימשך אם היה נאכל. גם יש סם שמושך אם יקחנו בידו, ואם ישים אותו תחת מראשותיו ימשוך הלחות מן הראש

קצת האילנות יצאו דרך חדוש בטבע במזג היסודות, וקצתם לא, ובב"ח גם כן יש מהם שנולדים בחבור זכר ונקבה, ויש מהם שנולדים במזג, כעכבר וצפרדע, ויש עשב אחד שצובעים ממנה צבע אדום ואם יצבע ידו מן הצבע ההוא יתאדם השתן, וכן טבע האיסטיס שהוא אינד"י, ויש בצמחים שצומחים בהרכבת שני מינים כמו שנולדים ב"ח בהרכבת שני מינים שוין במזג וקרובים זה לזה בטבע, כסוס וחמור שיוצא מהרכבתם מין הפרד, כן יוצאין מהרכבת שני צמחים במזג ובטבע מין נפרד, ואותו המין הנפרד אין לו כח המוליד בדומה, כמו שאין למין הפרד אותו הכח, כי הטבע שוגג במין הנפרד ההוא, והוורדים הם מורכבים משני צמחים, ועל כן הזרע שלהם אינו צומח לעשות פרי. וסבת שנוי מראה הפרחים, הוא כסבת שנוי מראה הפירות, כי הפרחים הלבנים הם מימיים וקרים ולחים, והשחורים טבע העפר גובר בהם, והאדומים אשיים, והצהובים והירוקים ממוצעים בין המים והעפר וזה על הרוב. אך יש פרחים לבנים שאינם מימיים ולא קרים, כפרח השקד, וכל פרחים בעלי הריח הטוב הם חמים בטבע חום אוירי שנקבץ בתוכם מבושל היטב, מלבד שלשה פרחים שהם בעלי ריח והם קרים, כמו הוורדין וההדס והויאולי"ה, ואבן צינ"י הוסיף עוד ארבעה, והריחות הנבאשים הם ממזג לח יולד בעצם ההוא במקרה ומחום עפושי

וסבת קדימת אילן שקד להוציא פרחים יותר משאר אילנות, מפני קלות חומרו וטבעו, שהיסודות הקלים גוברים בחומר על כן ממהר להוציא פרחיו, ועוד מפני הליחות השמנים אשר בו שהוא פותח הנקבים למשוך הליחות אשר בארץ, ועל הרוב כל אילן שהוא קטן בגופו יוציא פירות הרבה, וכן כתב הפילוסוף בספר ב"ח, כמו שהעופות קטני הגוף ברוב ביצים, גם ב"ח הקטנים מולידים בנים רבים יותר מן הגדולים, כי בקטנים המזון יעבור בלחות זרעי ובגדולים יעבור המזון בגדול גופם, ולזאת הסבה נראה כי אילן האפרסק מוציא רוב פירות, ועוד יש שני מיני אילנות אחד בגלילותינו ואחד בגלילות ספרד, אשר פירותיו בתחלה הם רכים מעט ולאחר בשולם יתקשו כאבן, וזה לרוב יבשות החומר ההוא שהוא מחומר כבד ויבש. ויש להם מעט גרעין בתוכן. והמין הגדל הנה איננו שוה לכלום ואין בו תועלת, אבל האילן הגדל בארץ ספרד הוא מועיל לרפואה ידועה, ויש מין אחד מן הצמחים שאם יעקר ממקומו לא יוכל לחיות במקום אחר

וכתב אבן רש"ד בספר השמים והעולם, כי צמח אחד יוצא בקול הרעם, נקרא צמח הרעם, כשמתבקעת הארץ מן הקול ההוא יצא הצמח ההוא ולא יצא בענין אחר ולא נודע ענינו, והתחלת הצמח היוצא מפרי האילן הוא מן החלק המחובר לענפיו, והוא כדמות הביצה, כי החלק החד אשר בו התחלת האפרוח מחובר לאם. אך בגרעין התמר אומרים, כי התחלת הצמח בנקב קטן שהוא באמצע החלק הרחב. ופעמים יקרה ששני אילנות שהן ממין אחד יהיו נטועים קרובים זה לזה, והאחד יוציא פירות הרבה יותר מן האחר. אך המועטים יהיו גסים יותר, ומה שיחסר