שער השמים כד

וסבת חילוף טבע הפירות כי קצתם נאכל כלו וקצתם נאכל החיצון לא הפנימי וקצתם הפנימי ולא החיצון, הסבה בזה הוא כמו שאבאר. ידוע הוא כי חומר הצמחים לא ימלט מהיות או חומר כבד או קל, וכשיגבר החום על החומר הכבד יעלה הקל שבתוכו ויוציאנו לחוץ ויקשה אותו ויהיה תוך הפרי נאכל, וכסיהיה החום חזק ויבש תהיה הקליפה קשה מאד, כמו ערמונים ורמונים ופושטטי"א וכיוצא בהם, וכשיגגר הקור על החומר הכבד יהיה כלו פרי נאכל ויהיה קליפתו דקה, כתפוחים וחבושים ותאנים, והפרש יש ביניהם כשיהיה הקור חלוש יהיה הפרי רך כתאנים ותותים, וכשיהיה הקור חזק יהיה הפרי קשה, וכשיהיה החומר קל ויגבר עליו הקור יהיה הפרי נאכל החלק החיצון והפנימי יהיה גרעין כגודגדניות וכיוצא בהן, ואם יהיה הקור חזק יהיה קשה כמו האפרסקים, וכשיהיה הקור חלוש יהיה רך, וכשיהיה החומר קל עם חום יהיה הפרי כלו קליפה, ואם יהיה החום חלוש יהיה הפרי רק כאגוז הודו, וכשיהיה חזק מאד יהיה הפרי קשה וכלו קליפה כאגוז קפריס והעפצים, וזה המין מן הפירות לא יאכלו על הרוב, ומפני קלות החומר וקלוחו להתפעל והתגברות החום החזק עליו, הקפיא אותו והקשהו והשיבו כלו קליפה, ואינו שוקע מפני קלותו, והחומר הכבד שגבר עליו הקור נכנס הקור הטוב והמובחר שבו ויכנס לתוך הקליפה לברחו ממנו, ולזה כל פרי שיש לו גרעין יצמח האילן מן הגרעין, כי המובחר והטוב הוא בתוכו, ומה שאין לו גרעין יהיה הכח ההוא שמור בענפיו ובקושי יצא מגרעין התפוחים והחבושים ודומיהם

וחכם אחד כתב בענין אחר וזה לשונו, מזון כל האילנות והצמחים אינו כ"א מארבעה היסודות ובכולם נמצא הלח הזן אותם, אך אינו שוה בכל אחד מהם, כי יש ממיני הרוטב הלח אשר עצם המים גובר עליו והוא נוזל ונשפך ויש מהם אבר עצם האויר גובר עליו והוא קל, ויש אשר עצם האש גובר עליו והוא דק וקל מאד, ויש מהאילנות והצמחים אשר ישתנו בהם היסודות, ויש אשר לא ישתנו בהם. ולכן אם יהיה הגובר על הפרי עצם הארץ ויצטרף עמו לחות מעצם המים יטבע הפרי בתוך הרוטב, ויגמל באמצעיתו ותהיה ממנו גרעינת הפרי. ומפני כי אין מזון אשר אין בו עצם דשן טבעי בעל נפש להוליד את המזון, יטבע הדשן עמו כי אין בטבעו להפרד מתוכו, ולכן הוא תמיד שכן בתוכו כאשר ישכון המוח בתוך העצמות. וכן כל אשר יש לו מן הפירות גרעין יולד מגרעינו, כי עצם הדשן הוא בעל נפש המולדת הצמח המוליד את הפרי, והדשן להוליד את הפירות כטפת הזרע בב"ח להוליד את מיניהם, זאת היא סבת מצוא הגרעין בפרי, ואשר אין לו גרעין מהפירות, הוא מפני כי החלק אשר בלחלוחית מעצם הארץ הזן את הפרי, אם יצטרף עמו חלק גדולו מעצם האויר הקל שמיקל ושוחה ולא יניחו לטבוע ושוחה ברוב כח האויר ועולה למעלה ופשט את פניו וייבש בחום השמש, אפכו הפרי ונבדל הדשן מזריע הזרע מוליד המין בתוכו לשאר חלקיו כאשר נבדל ממנו חלק עצם הארץ, ולכן יש קליפה לכל אחד מהפירות אשר אין להן גרעין לשמור הדשן המזריע אשר בתוכה, ואשר אין להפירות לא קליפה ולא גרעין יהיה דשנו המזריע ממינו וזרעו בענפיו ושרשו, ולא יולידו ענפיו ושרשו בנטוע אותם בארץ, והדשן הזה אשר בשרש ובענפים מצא גם באילנות אשר יש להם קליפה, ואלו היה הדשן הזה כלה מהם היו מתים אחרי הפרד מהם פירות, ולא היו מולידים בכל שנה. ואם יאמר האומר מה טעם להפרש האילנות שקצתם עליהם נופלים וקצתם אינם נופלים, וקצתם עליהם ארוכים, ומהם עגולים, ומהם סדוקים. הסבה בזה, שיפלו עלי האילן מפני העדר המזון ממנו, כי הקור שיתחזק בזמן החורף ויגבר על גבי האילנות נכנס החום ונאצר בשרשי האילן מפני ברחו מהפכו, וכשיתחזק החום ההוא הנאסף בשרשיו ימשכו השרשים לעצמן לחות הענפים העליונים למטה כדי שלא ישרפם רתיחת חום הנקבץ שם, וכשיעדר הלחות מן הענפים ההם יפלו העלים מהם להעדר המזון ההוא שהיו נזונים העלים ממנו

עוד יש סבה אחרת, כי בזמן החורף הקור יגבר על האילן ויקצר כח נשימותיו ותעלותיו ומקבץ חלקיו ומדבקם ולא יוכלו הלחות אשר בארץ לעלות כאשר יעלו בימי הקיץ שתעלותיו רחבים והחום אשר בתוכו רב ומושך הלחות, ולזה יפלו העלים להעדר הלחות שהוא מזונם כמו שיפלו שער הראש בסבת יובש

ואם יאמר האומר אלו הם הסבות הכלליות בנפול העלים בימי הקור ואינם סבות מיוחדות, מפני שמקצת האילנות עליהם נופלים וקצתם אינם נופלים, נאמר אליו אמנם הסבה בזה על שני מינים, כי יש מן האילנות שיש כח בעורקיו ושרשיו חזק מאד למשוך הלחות מן הארץ בטבע, ויש ששרשיו ועורקיו מן הרפיון והם חלושים שיוכלו להטיל מן הלחות הרבה כמו אילן תמר ודומה לו, ודי לו במה שיבואו אליו מן הלחות ההם לקרר החום הנאצר והנקבץ שם וישאר בו שיזונו בו ענפיו וימצאו העלים מזון שיזונו בו וישמרם מן הנפילה לרוב שפע הלחות ההוא. ויש מן האילנות שכח השרשים והעורקים חלוש מאד למשוך הלחות מן הארץ, ולא יהיו שרשיו ועורקיו רפים וחלולים ויצטרך הלחות כלו לקרר החום אשר בשרשים ולא יספיק שיזונו מן הנשאר הענפים והעלים, ולזה יפלו העלים. והסבה השנית מה שאמרנו תחלה, שיש מן האילנות שחומרו לח וקל ורך ורפה חלקיו, ומקצתם שהחומר שלהם הוא הפך לזה, ומה שהוא מחומר קל, הכח המושך אשר בשרשי האילן כשימשכו הלחות אשר בענפים ימשך מהרה להפעלותו מפני דקותו וירדו למטה וישארו אך מעט הענפים ויפלו העלים להעדר המזון, וזה המין לא יתקיים זמן רב על הארץ, ומה שהוא מהם בהפך, כח המושך אשר בעורקיו ושרשיו כשיבא למשוך הלחות אשר בענפים לא ימשכו בקלות לכובד לחות וחומר הענפים וגסותם ולא ימשכו כ"א מעט וישאר הרוב בענפים למזון ולא יכלו העלים וזה המין מן האילנות מתקיים זמן רב: