שער השמים כג

בשולם בתחלה כי הדבר הקל והחלש והרפה מגיע מהרה לזמן גדולו, כי לרוב חולשתו מתפעל בנקל, ועל כן הנשים לחולשת טבעם יגיעו מהרה לזמן גדולם מן הזכרים. ואחרי הקטנית יתבשלו השעורים שהם קלים וחלושים מן החטים, ואחרי כולם החטים שהם כבדים וחזקים ומתאחרים להתפעל מכלם. הלא תראה כי הדוחן הוא גדל בשני חדשים לרוב חולשתו ורפיונו, וכמו כן נמצא באילנות עושי פרי, אך על הרוב לא יתבשלו עד אשר תתחיל החמה לרדת מראש סרטן. וכן כתב החכם אריכטוטלוס, כח הצמחים תלוי בחמה וכשהחמה תהיה בראש גדי תהיה בגבהה הקטן ויהיה כחה בפאת נגב, וכשתתחיל לעלות מראש גדי יעלה אחריה צמח הארץ ויתנועעו בעלי חיים מקטנם ועד גדולם, וכל הצמחים יוציאו בזמן ההוא פרח, וכל אשר תוסיף לעלות עד קו השוה יעלה אחריה כל שיח וצמח האדמה, עד אשר תגיע לנקוד ראש סרטן והוא תכלית עליתה, ומשם תתחיל לרדת ותחזור למקומה, ואז יחזור כח הצמח לאחור, ועל כן יתבשלו הפירות בזמן ההוא, כי כבר הגיעו הפירות לגבול גדולם וצמיחתם ויעדר מהם הכח המגדל וימנע הכח המעכל להראות פעולתו להגדיל הכח, והמזון שהיה מתחלה עובר בגידול הפרי נשאר שם שאין עולה, ועל כן ייבש הפרי ויתעפש, וזהו בשולו, כי אז נפסק לחותו ומזונו מן הארץ. מכל זה נראה כי כח הצמחים תלוי בחמה

גם כחות הגלגל המתנועע מתפשטות בצמחים ובבעלי חיים. ועל כן נראה פועל סבובם בהם בתכונתם וצורתם. כי כשתעיין בהם היטב תמצא צורת העגול בהם לעולם בכללם ובחלקיהם, אך בהרכבת הדומם לא יראה בו כל כך לרוב רחקו ממנו, והוא הסבה להיותו הפחות שבמורכבים, ולא תראה בו תנועה כלל לפי רוחק המניע, אבל בצמחים ובבעלי חיים תראה יותר פעולת המניע הסובב, בתנועתם ובצורת העגול שבהם

וכתב אבן רש"ד כי יש מן הצמחים חסר, ויש מהם שהוא שלם. החסר הוא אשר יגבר עליו אחד מן היסודות, כמו הצמחים הצומחים במים שטבע המים גובר עליהם והם ירוקה שעל פני המים ודומיה. ואין להם לא עלין ולא ציצין ולא פרי, או שיסוד העפר גובר בהם והן הצומחים במקומות החזקים והיבשים, כמו הכמהים שהם נמצאים בתוך הקרקע במקום חזק וקשה ויבש, והצמח השלם הוא הגדל בהרים, כי מזג ההרים טוב מפני גבהם וכח הגשמים העליונים פועל בהם לקרבתם

וכתב אבן רש"ד בקצור ס' החוש והמוחש, כי רוב הצמחים חייהם ארוכים יותר מבעלי חיים ונראה הטעם כי בקרבת הרכבתם להרכבת הדומם שאין בהם מן הפוכי היסודות כמו בעלי חיים לפיכך חייהם ארוכים יותר. עוד כתב שם כי התמר יתקיים יותר מן התאנה, ונותן הטעם בזה לחיי אורך סוג מסוג ומין ממין, רבוי כחם והלחות וגברם על המזג עם ממשלת החום על הלחות, ובכלל הכחות הפועלות על המתכעלות עוד נתן טעם אחר, כי ייבש סעיף אחד ויצמח אחר, ועוד קונה החום היסודי אשר בו מן השמש יותר מבעלי חיים, ועוד כי רובו מיסוד המים וקרוב הוא לו כמו שקרוב הדומם ליסוד העפר ועל כן מתקיים זמן רב

והלבנה גם כן יש לה כח באילנות, כמו שנודע בנסיון. כי כשיכרות אדם אותם בעוד שהלבנה חסרה בחדושה ייבשו מהר ויבולו אם לא יקוצצו אותו ביום שני, כי מפני שהלבנה צומחת ביום ההוא לא תזיק להם חסרון הלבנה. כן הגידו לי קצת האומנין וכן נתפרסם אצלם בנסיון. ובדלועים נכר פעולת הירח בגדולם, כמו שכתב אבן זה"ר, וחז"ל גם כן הסכימו כי פעולת הכוכבים הקיימים נכרת בצמחים ומספרם כמספרם. וזהו לשונם אין לך כל עשב ועשב מלמטה שאין לו מזל ברקיע שמכה אותו ואומר לו גדל

השער השלישי בחלוף טבע הפירות וקליפתם מבית ומחוץ וחלוף מראיהם ונשירת עליהם

הסכימו החכמים הקדומים, כי טבע הצמחים ומזגם הוא מארבעה היסודות. ורוב הרכבתו מיסוד האויר. והראיה על שני פנים, האחת שהוא צף על פני המים, כי הנחת האויר הטבעית הוא צף על המים, כמו טבע השמן לפי שהוא אוירי הוא צף על המים. והשנית הוא מן האפר הנשאר בעצים אחר שריפתם שהוא חלק קטן בשעורו משעורו קודם לכן, כי רוב מזגו שהוא האויר נפסד בשריפתו, גם חלק האש והמים נפסדו ונשאר יסוד העפר והוא קטן מאד, ושריפת האבנים שהוא הסיד קרוב לשעורו הראשון לרוב הרכבתו מיסוד העפר ולמעוט מיסוד האויר, אבל טבע הצמחים הוא רוב מיסוד האויר וזה בסבת התגדלו והתפרנסו משם. אך אבן רש"ד חולק בזה כמו שכתבנו בשמו בקצור ספר החוש והמוחש, כי המים גובר עליו

ויש קצת אילנות שטבע העפר גובר עליהם. ולזה הם נשקעות במים כמו מין האבנים והדומה לו, והמופת עליו בחרות מראהו, זהו דעה אריסטוטלוס בספר האותות, אך אבן רש"ד כתב בקיצור ספר החוש והמוחש, כי יסוד המים גובר על האילנות, ועל כן הם מתקיימים זמן רב. ועץ הקוריי"ל גם כן, אך הוא אמצעי בין הצמחים ובין המתכות. וטבע הצמחים שלא יעשו הפרי עד אשר יצמחו פרחים, והם בזה הטבע כבעלי חיים שלא יולידו הנקבות עד אשר יוציאו פרחיהן, ויש קצת מן האילנות שלא יעשו פירות כמו ערבה ועצי ארז ואלון וכיוצא בהן, והטעם מפני רוב שמנוניתם כי מותרי המזון יבלע ויעבור ויפרנס השומן ההוא, וכמו טבע ב"ח השמנים מאד שלא יולידו כי מותרי הגופות השמנים ההם יעבור ויבלע בגופים ההם ולא יספיקו להוליד: