שער השמים כב

השער השני לבאר סבת חלוף הצמחים שהוא לפי חלוף המקומות והעתים

ידוע ומוסכם מן הקדמונים, כי יש עת ידוע להכנת הוית הצמח ועוזר בגדולו, הוא העת והזמן שיודע בנסיון שטבעו עוזר בהצמחחו, והראיה הברורה, כי לא יצמח הצמח בכל עת שיטע אותו הנוטע וזרע אותו הזורע רק יצמח בזמנים ידועים לנטוע הנטע ההוא, או לזרוע הזרע ההוא, ואין כל זמני המינים שוים רק יש להם זמנים מתחלפים, יש מהם יצמחו בקיץ ויש מהם יצמחו בחורף, וכן בשאר התקופות, כל אחד מן המינים כפי טבעו ומזגו המיוחד לו יצמח בזמנו הראוי לו. וכן ידוע כי אף על פי שיש להם נפש צומחת יצטרך להם חום השמש שיעזור לצמיחתם ולגדולתם ולבשל ולעכל מזונם עם חום הטבעי המתחדש בתוכם בסבת חום השמש. וראיה על זה כי אם יטע אדם נטע במקומות שלא יזרח עליו השמש לא יצמיח ואם יצמיח לא יזריע. ואף על פי שיש להם נפש צומחת. עוד ידוע כי המקומות אשר יטעו ויזרעו בהם הם הסבה הגדולה בשומן הצמח או בדקותו, כי הארץ כשהיא שמנה ולחה, או בטבעה או במקרה שנזדבלה ונזדיירה יצמחו ממנה פירות וזרעים שמנים וגדולים ולחים, ויש להם כח גדול וחזק לגדל הגופים הנזונים מהם. ואם הארץ הוא דלה ורזה ויבשה בטבעה, או במקרה שנולדו בה עשבים רעים אשר יחריבו אותה, או ביערו אותה באש ושרפוה, או שהיתה בורה ולא חרשו אותה שנים רבות, יהיו פירותיה דלים וחלשים לגדל הגופות

וארבעה פאתי הישוב הם משתנים בארבעה ענינים ופירותיהם משתנים בסבתם, כי פאת הדרום חם ויבש ופירותיו הם לחים מזער וחומם יחסר, כי החום אשר במקום ההוא מייבש לחותם ומדקדק גופם. על כן מעט חומם וכחם ולחותם ונשארו יבשים וקשים. כי חום המקרי מכבה החום הטבעי, כמו שנראה בקדחת, וכן בחום השמש שמכבה האש ופאת המזרח חם ולח, ופירותיו יהיה לחותם רב, והוא סבה לחסר מהם החום הטבעי אשר בם. אך בהתנשב עליו האויר החם יחרוך מחוץ לחותם הטבעי, ולזה הם דקים וחלשים. ופאת מערב קר ולח, ובשפעת הקרות והלחות אשר באויר יתרכך הפרי והזרע ויחלוש וקרירות האויר הבא מן החוץ בבואו בתוך החום הטבעי יכבנו, והיה זה סבה לחסר מוח הפרי והזרע ולהגדיל הקליפה והסובין. ופאת צפון קר ויבש בסבת השלג והכפור, ויתחזק מאד קרירות האויר ועביו ולא יוכל להכנס בתוך הפרי וסוגר קליפה העליונה ומעבה אותה, ועל כן בהיות החום נסתם בפנים יהיה סבה להיות מוחו רב והקליפה מעטה וחזק לגדל הגופים

עוד נשתנו הצמחים שנוי אחר בהשתנות המחוזות והאקלימים, כי הבשמים החמים והיבשים כגון הפלפל והקנה והזעבי"ל וכיוצא בהם לא יצמחו רק באקלים השני שהוא חם ויבש. וקנה הסוקר"י לפי שהוא מטבע אמצעי כמו שמורה עליו טעם מתיקותו, לא יצמח כי אם באקלים הרביעי שהוא מזוג וממוצע בין קור וחום, גם אומרים על אילן אחד שפירותיו ממיתים האדם במקומו שהוא ארץ הודו לרוב חומו וחדודו, ונטעו אותו במצרים ולא היו ממיתים, כי לטבע המקום שנטע בו חסר חדודו וחריפותו שגרם לו זה במקומו. ואומרים על קורת אילן זה כי לאחר שעשו ממנו קרשים אם ידבקו אותם הקרשים היטב במיתרים ומשימים אותם במים ואפילו לאחר שתי שנים ידובקו כבתחלה לרוב הדבקות והחמימות אשר בו

עוד נמצא שנוי במין החטה, כי בגלילות קרקשי"ש וטולש"א נמצא מין אחד שאין זורעין אותו אלא סמוך לקציר שלשה חדשים בלבד והוא גדל ומתבשל בזמן המועט ההוא. ואומרים עובדי אדמה, כי מזג השדה שזורעים אותו הוא הסבה שהוא קל וממהר לבשל פירותיו, ואחרים אומרים כי מזג הזרע הוא. ובמחוז ארץ צרפת לפי שהוא סמוך לסוף האקלים הששי לא יצמחו בו הפירות החמים כתאנים וזיתים ורמונים, כי טבע המקום ההוא שהוא קר ולא יוכל להצמיח צמחם. אך הענבים צומחים שם, כי לרוב טבע חומם, קרירות המקום לא יוכל להתגבר עליו אך במחוז אינגלאטיר"א שהוא האקלים השביעי יגבר עליו הקור החזק עד שלא יצמחו שם אפילו הענבים כ"ש התאנים והזיתים והתותים. ובמקומות קרובים זה לזה כדרך יום ימצאו חלוקי הצמחים לפי חלוק מזג המקום כי בגבול טולש"א לא יצמחו זיתים ושקדים ובקרוב להם יצמחו שם, וכל זה לפי טבע מזג הארץ שאין מזג המקום ההוא קרוב לטבע אלו הפירות

וכמו כן נמצא בעשבים, כי לכל אחד ואחד יש לו מקום מיוחד נאות לטבעו, ועל כן יצאו עשבים אחדים במקום אחד לא בזולתו ואחרים במקום אחר, כמו שאומרים על הכרישין כי לפי רוב חומם לא יצאו רק על שפת מים למזג החום החזק אשר בם. וכמו כן ימצאו כיוצא בם רבים. ועל הרוב יצאו הקרים במקום קר והלחים במקום לח, וכן בשאר האיכיות אם לא יגבר עליהם האיכות האחת אשר יצטרכו למזגו באיכות אחרת כמו שביארנו בכרישין וכיוצא בם

ואבן רש"ד כתב כי על ידי מקרה יהיו צמחים חמים במחוזות הקרים כמו אילן הבטנים, והסבה בזה מפני עובי קליפת הפרי שלא יוכל הקור ליכנס לפנים וצמחים קרים במחוזות החמים כמו התמר, והסבה בזה שהצמח ההוא מכוסה בארץ, ולא יוכל החום ליכנס זהקור יברח מפני החום ויתכנס בתוך הפרי, וכן יקרה בעתות השנה, כי בתקופת הקיץ יצמחו צמחים חמים, ובחורף צמחים קרים, ועל צד המקרה יצאו צמחים חמים בחורף כמו הנפוס והלפת מפני שהם מכוסים, וצמחים קרים בקיץ כמו החזרת וירקות הגדלות בקיץ, וסבת זה מפני שחומם חלש ויפסד מפני הקור מועט ההוא באויר

וזמני בשול הזרעים מתחלפים כפי טבעם, כי הצמח נחלק לשלשה חלקים, כבד וקל ובינוני, והזרעים הקלים והחלושים יותר הם מין הקטנית, על כן