שער השמים כא

ויגרשוהו מעליהם, ואף על פי שלא הרגישו בזה הרגש נפשי

ואבן צינ"י כתב בספר השינה והיקיצה, כי הצמחים יש להם נפש צומחת ואין להם הרגש ושכל, ועל כן אין להצמחים סגולת השינה והיקיצה כי הם סגולת ההרגשה, ואבן זה"ר כתב בספרו בשער ו', כל הגידים מרגישים הרגשה טבעית כמו שהאילן מרגיש בשמש ויטה לצד שתראה עליו השמש, וכמו שנראה מקצת הפרח מתפשט ביום ומתפתח למעלה בשביל השמש ובלילה יהיה נסתם בהסתר ממנו השמש, ויהיה זה כמו הרגשה טבעית. ועוד כי כמו שנצרך מזון לכל מין ומין מבעלי החיים מזון שהוא נאות וקרוב לטבעו, כך בצמחים לא יזונו כ"א במזון קרוב ונאות לטבעו, והמים הזכים המתוקים הם קרובים לטבע הצמחים, כי היסודות שהורכב מהם אינם מלוחים, כמו שתראה כי הנער היונק לא יוכל להזון במזון יבש רק במזון לח, ולזה הוכנו לו שדיים שיינק החלב שהוא קרוב לטבעו שהוא לח ורך (עד שיתנגבו אבריו ויתקשו אז יזון במזון יבש), וגידיו ועורקיו אשר בהם יעבור המזון הם דקים וצרים לא יוכל לעבור בתוכם כי אם מזון לח ופשוט. גם מין האדם אינו ניזון במזון הבהמות כמו הקש והתבן והעצים, כי טבעו ומזגו הוא זך ופשוט מכל שאר מיני בעלי חיים, ולא יוכל לעבור בתוכם כי אם מזון לח ופשוט, ולא יוכל להזון במזון הבהמות כי אם במזון אוירי אשי, כמו השמן והחלב שהם קרובים לטבע האשי הדולק, ולא יזון במים (וחלב) ויין לפי שהם הפך טבע האש. ואומרים קצת מחכמי המחקר, כי הזרע שנזרע בארץ כשהתחיל לצמוח עד יגדל, יתחלף רוב הזרע לטבע החלש שיזון ממנו כשהוא רך וקטן, כמו הנער היונק, וכמו שתראה מזרע החטה שתשוב בטבע חלב ותתלבן רובה, כן הוא בכל הזרעים, והארץ ששוכב עליו הזרע ההוא קבלה מיץ החלב ההוא ונתלבן מקומו, ואחר שגדל הצמח מן החלב אבר בתוך הזרע יונק מאותו הלובן שקבלה הארץ, כמו שמגדלים הנער אחר יניקתו במזון לח קרוב לטבע החלב. אמנם תחלת פעולת נפש הצומחת היא כשהזרע בארץ שהוא מקום הרחם, שתמשוך הלחות אשר בארץ ובמים והדק שבהם והדומה למזגו אל השרשים אחר בשלו חום השמש ושאר הכוכבים, והלחות ההוא הוא מקום הלחות הארבע בבעלי חיים והדם, ובשרשים יתעכב שם המזון זמן גדול שהוא דומה לבטן בעלי חיים עד שיתעכל שם המזון עכול רב, ואחרי כן ינשב רוח על הצמחים וידמה לנשימת רוח חיים הנכנס מחוץ שהוא מזון לרוח חיוני שהוא בב"ח, ואחר כן יחמם אותם השמש הדומה לחום הטבעי שהוא בב"ח, ומשם יעלה המזון וידחה אותו הכת הדומה לענפי הצמח וגזעו וימשוך אותו הכח המושך אשר בענפים ומחזיקו שם כח המחזיק כדי שלא יגר וישוב לרדת למטה, ויעכל אותו כח המעכל עכול שני וכח הזן ישנה המזון ההוא למזג הענפים, וכח המגדל יוסיף בשעורם באורך וברוחב, והטוב שבמזון ההוא והדק והפשוט ידחהו עוד הכח הדוחה לקצות הענפים שבו, והעב והכבד ישאר בשרש, ועל כן האילנות הם עבים ורחבים למטה בחלק התחתון, והולכים וכלים עד כאצבע למעלה, בסבת המזון העב העפרי הנשאר שם, ולא יוכל לעלות כ"א הדק, וזה כדמות שלהבת הנר הדולק שהיא עבה וגדולה למטה והולכת וכלה למעלה, כי החלק העב העפרי לא יוכל לעלות למעלה, והדק הפשוט האשי יעלה בטבעו, וכשיהיה המזון בקצוי הענפים למעלה יעכל שם עכול שלם, והטוב והנאות והמובחר שבו יצאו ממנו הפרחים והפירות, ומן העב והכבד יהיה הקליפה והגרעין, ומן הפשוט יהיה ממנו האוכל. ואין בכל הצמחים כח המוליד בדומה, כי בקצתם נעדר מהם הכח ההוא ולא יולידו דומיהם, כמיני הכמהים והפטריות שאין להם זרע שיצמח אך הוא צמח בלא שורש ובלא זרע ונמצא תחת הקרקע ושם יונק וגדל, ועל כן אמרו קדמונים שהוא אמצעי בין הדומם והצמח, וכן אמרו על עץ ימשוך הוא אבנים לרוב עביו וכבדותו, וכן השומים לא יצמחו זרע ולא יולידו דומיהם, רק הגרעין יטעו בארץ ויגדל השרש ההוא ויתעבה עד שיהיו ממנו גרעינים רבים, וכן המינט"א לא יצא ממנה זרע ולא תוליד דומה לה, אך יטעו נטיעותיה בארץ ויצמחו ממנה ענפים רבים, וכיוצא באלו מינים רבים שנעדר מהם כח המוליד, וכמו שנמצא מינים רבים מבעלי חיים שאין בהם הכח הזה המוליד, כמיני התולעים המתילדים באשפות והנולדים בעפוש הפירות בתוכם והכנים וכיוצא בהם מינים רבים, כך נמצא בצמחים מינים רבים שנעדר מהם הכח המוליד בדומה

והזרעים אם יחתוך חלק אחד מהם שוב לא יצמחו כי כח המושך אשר בהם נפסד בעת שנשתבר ונחתך חלק אחד מהן וכן כתב אבן רש"ד והנסיון מופת בזה, ואם נקלף הזרע או הפרי מן הקליפה החיצונה שוב לא יצמח, כי הקליפה ההיא תשמור הזרע שלא יתעפש עד שיציץ ויפרח. וכתב המפרש ספר הפרקים לאפוקרט, כי הקש התמסמסות הזרעים והגרעינים בארץ והתוכם בקבוץ החום והלחות בם, הוא כדמות התמסמסות המזון באסטומכא והתוכו בקבוץ החום והלחות, והקש מה שישאר משמרי הזרע והגרעין בארץ אחר התמסמסות ולכת הרך בצמח, הוא כדמות מה שישאר באסטומכא משמרי המזון אחר התמסמסות ולכת הצלול אל הכבד, והקש בשול הפירות ברחם הארץ ועכולם בחום השמש וניגוב העשבים והאילנות ולקיחת כל צמח צרכו מן הדק שבו אחר הבשול, הוא כדמות בשול הצלול שבמזון ושבמשתה בכבד, ועכולו בחום האדומה כניגוב המרירה אשר תהיה בכבד ובלב ובמוח ובטחול ובירור חלקיהם מדק הצלול ההוא והטוב שבו אחר הבשול, והקש מה שישאר מן המים ברחם הארץ אחר לכת הדק שבו במה שיוסיף הצמח, הוא כדמות מה שישאר בכבד מתמצית זה הצלול, והוא השתן אחר הבשול ולכת הדק והטוב שבו אל כיסי הלחות הארבעה: