שער השמים כ

עקרב ואיננו חי, ויועיל לחולי אגינו"ס בשתייתו

אבן הודו, תמצא בארץ הודו וחמשך מי חולי איגנו"ס אם יתלה אותו עליו, ואם ישקלנה קודם חלייתה עליו ימצאנה יותר קלה ואחר כן תכבד מן המים שמשכה, ואם תשים אותה בשמש ימסו המים ההם. אבן אחת תועיל לכאב הלידה

אבן ספיר, חומר שלה הוא מי טל ומטר שיעמדו בנקיקי הסלעים וההרים זמן ארוך וחום השמש בשלם ברוב הימים ונתחברו חלקיהם ונתרחשה חבור מדובק מאד. ומקצת החכמים אומרים כי כן היא בריאת השמרגד"י, ולא ישלם הוייתה ובשולה עד אלף שנים

קוראל"י, היא אמצעית בין המתכות ובין הצמחים, ונמצאת בקרקע הים, ויש ממנו מין אדום ומין לבן

המאמר השלישי בהויה השלישית והיא הצמחים

השער הראשון לבאר שיש להם נפש צומחת

הסכימו כל חכמי המחקר, ובארו במופת שיש לצמחים נפש צומחת זולתי הטבע, והמופת הוא על שני פנים, האחד הוא כי ידוע שיסודות השנים הכבדים אין מטבעם לצאת מכדוריתם ולעלות מעצמם, כי אם בסבת מכריח שיכריחם לזה ויוציאם ממקומם, ואנחנו נראה הצמחים והאילנות שיש בהם מן היסודות הכבדים יעלו מעט מעט ויצאו מכדורית הארץ, ומי הוא זה אשר יכריחם על זה, אם כן בהכרח יש להם נפש צומחת תוציאם ממקומם ותכריחם נגד הטבע, כי פעולתה יותר חזקה מפעולת הטבע, והאור כי הטבע לא יעשה שני הפכים ביחד, כי האילן יעשה שרשים למטה ויעלה למעלה בזמן אחר, אם כן אי אפשר כי אם מכח אחד חזק ונכבד מן הטבע והיא הנפש הצומחת

עוד יש להם מופת אחר חזק, כי האילן לאחר שיכרת משרשו יצמח מאליו ויצאו ענפים ממנו, וזה מפני הכח הצומח שנשאר בתוך האילן ולא נפסד עדיין, וזה כדמות זנב הלטאה שמפרכסת לאחר זמן רב מפני כח החיוני הנשאר עדיין שם, וכן זנבי הנחשים ועשב אחד שהוא גדל לאחר עקירתו בבית עד זרת, וזה אי אפשר להיות בכח הטבע לבד. ובזה הסכימו כל החכמים, כי יש לצמחים נפש צומחת, חוץ מגאלינוס שאומר שאין להם נפש אלא כח אחד כמו אבן המושכת. וכן כתב אבן רש"ד בשם גאלינוס ושם אותו טועה בזה. והנפש הזאת יש לה שלשה כחות כח המגדל וכח הזן וכח המוליד בדומה. כח המגדל הוא כח שיגדל הצמח עד שיגיע לגבול הקצוב לו ועד הזמן ההוא לא יפרד ממנו, ובהגיע לתכלית גדולו יפרד ממנו, כח הזן בכלל ארבעה כחות והם המושך והמחזיק והמעכל והדוחה למותרות, והמושך הוא שימשוך מזונו וידבק בו ויתערב עמו. והמחזיק יחזיק המזון בגוף הצמח עד שיקבל הטוב והנאות לו ויעכבהו שם עד שידבק בו. והדוחה למותרות הוא הכח שידחה המזון הנותר שלא יוכל הצמח לקבלו במזון ויוציאהו וידחה אותו לחוץ והוא השרף, ולצמחים אין להם מותרות רבות כמותרות בעלי חיים, כי מקבלין מזון זך ונקי ומבושל, היפך קבול מזון בעלי חיים שהוא מזון עב וכבד ובלתי מבושל, וזה הכח הזן אינו נפרד מן הצמח כל ימי חיותו עד ייבש ויבול, כי בעודו חי צריך למזון שיזון בו להחליף מה שיותך ממנו. כח המוליד בדומה הוא כח אשר בטפת הזרע להוליד גוף דומה לו, כי לא יצמח מזרע חטה שעורה ולא מזרע שעורה חטה, ולא מזרע זיתים יצמחו ענבים, ולא מענבים זיתים. וזה הכח יש לו גבול וזמן קצוב, כי כשיזקין מאד הזרע ונפסד לחותו הטבעי לא יצמח עוד ואם יצמח לא יעשה פרי. ויש בודים כי יש להם כעין כח מרגשת, כי ירגישו במים המתוקים הזכים ויזונו בהם ולא יזונו במים המלוחים העבים וזה שקר מבואר כי אין להם שום כח הרגש נפשי אלא כל זה להם בטבע כי גידיהם ותעלותיהם הפנימיים אשר בהם יעבור המזון הם דקים מאד ולא יוכל לעבור בהם כי אם מזון דק ופשוט ומבושל היטב

וכתב יצחק הישראלי בספר היסודות בחלק השלישי, כי החוש נאמר על מינים רבים, מהם טבעי ונפשי ושכלי, אם היה בעל החוש הרגשי נפשי, יהיה חושו והרגשו נפשי, ואם היה שכלי יהיה הרגשו שכלי, ואם היה טבעי יהיה הרגשו טבעי, וזה החוש מיוחד באילנות ובצמחים שהם טבעיים בלתי נפשיים, ועל כן ירגישו הרגש טבעי במה שידמה לטבעם ומזגם מן המאכל ויערב להם ויקבלוהו קבול תמידי, ויברחו ממה שכנגד טבעם ומזגם וירחקו ממנו. הנה התבאר שהאילנות והצמחים אע"פ שלא יחושו חוש נפשיי יחושו חוש טבעי, ויערב להם מה שידמה להם ממזון ויברחו ממה שהוא הפכם, ומה שיורה על זה קבולם למים המתוקים ושיערב להם העפר הדשן והרוח ממוצע המזג והחום הרפה ויברחו וירחקו מן המים המלוחים והגפריתים והארץ המלחה והרוח המופלג בחום ביותר או המופלג בקור, מה שיורה על זה מה שנראה מצמיחתם וגדולם ונעימותם בעפר הדשן והמים הערבים והרוח הממוצע, ומהתנגבותם וכחישותם ויבשותם ומעוט נעימותם בארץ מלחה ובימים וברוח שהם הפך זה וברחם מהם, ונקח ראיה על זה מאברינו, שאנחנו נמצאם שיערב להם מה שידמה למזגם ויחברום אליהם, וירחקו ממה שהוא הפכם