שער השמים יח

ובחלל הארץ ג"כ יש חלקים אויריים השניים ויתחבר עמהם חלקי עפריים ויבשלם יחד חום המוצא וישובו גפרית, ויתערבו וימזגו הכסף החי והגפרית מזג טבעי והחום פועל בהם תמיד ומבשלם ומקפיאם, ויהיו מיני המתכות המתחלפים, וישתנו מיניהם לפי שינוי החומר ההוא, וכאשר יהיה הכסף החי זך מאד והגפרית נקי וימזגו שניהם כשיעור שוה כראוי, ימשך הגפרית לחות הכסף החי וינגבו ויהיה חום המוצא ממוצע בבשולו ולא יקרה להם מקרה קור ולא יובש קודם בשולם נתהוה מהם הזהב הטוב, ואם יקרה להם קור קודם בשולם יתהוה כסף לבן, ואם יקרה להם היובש מרוב חום המוצא ומרוב חלקים העפריים יתהוה מהם הנחושת האדום, ואם יקרה להם הקור קודם שימזגו חלקי הגפרית והכסף החי וקודם הבשול יתהוה מהם הבדיל, ואם יקרה להם הקור קודם הבשול ויהיו החלקים העפריים גוברים על הלחים יתהוה מהם הברזל שחור. ואם יגבר הכסף החי יותר על הגפרית והחום חלוש בהם יהיה מהם העופרת, ועל זה ההקש יתחלפו העצמים המתכותיים בסבות שיקרו להם מפני תוספת הגפרית וחסרון הכסף החי, או חסרון הגפרית ותוספת הכסף החי, או מחום שיגבר קודם בשולם או מקור כאשר ביארנו

ומראות המתכות הן כפי כוכבים הפועלים בהם, כי מראה הזהב מיוחס אל השמש וניצוצה, ולובן הכסף מיוחס אל הלבנה, ועל זה ההקש מראה כל מין ומין מיוחס לאחד מן הכוכבים המתנועעים, כי השחרות מיוחס לשבתאי, והאדום למאדים, והירוק לצדק, והתכלת לנוגה, והמורכב ממראות שונים לכוכב חמה. ואמנם אחור התכת קצת מן המתכות כזהב וכסף וכברזל למהירות קצתם כבדיל ועופרת, כי החלקים המימיים והאויריים מדובקים היטב ונמזגים ביותר עם החלקים העפריים בזהב ובכסף, על כן לא יותכו מהר, ובבדיל ובעופרת אינם מדובקים מן החלקים ולא נמזגים היטב. וטעם כבדות המין האחד יותר מחבירו על שני פנים, האחד הוא מפני דבוק חלקיו זה בזה דבוק יותר גדול מאד, כזהב שהוא מדובק החלקים, והאחד מפני רוב חלקי העפר כעופרת. והזהב לא יעלה חלודה באורך זמן גדול ולא יבלה בעפר, כי מפני חוזק דבוק חלקיו לא יוכל לקבל שנוי והתפעלות, ומפני זה מתאחר מאד התכתו באש, ואם יפול חם על בשר אדם לא יכוה ולא יבעבע, ויועיל באכילתו מן המרה השחורה, ולחולי מריטת השער ודוחה ארס, ובטבעו שיתערב עם הכסף והנחשת כשיוחכו עמו, ואם ישימו עליו אבן המרקשית"א יבדל מהם, והזהב לא יותך מהר באש והוא נתך בגוף הנעמיות (שטרוי"ס) שהוא מזונם, ואם חום הנעמיות פחות מחום האש הוא מפני סגולה שהיא בעצמה, כמו שנבאר במאמר ביאור בעלי חיים

הבדיל הוא קרוב בטבעו לכסף ומתחלף ממנו בשלשה ענינים, בריח, ברכות, ובצלילות. ואלו המקרים קרוהו במוצאו. אמנם רכותו ברוב כסף החי, או מפני מעוט קור שייבשהו או ינגבהו, וטעם צלילות קולו לעובי הגפרית אשר בו. וריחו הרע למעוט בשולו. ויש נן החכמים אומרים כי בתחבולה נודעת יחזור לכסף, ל' הוא קרוב לטבעו, ובמעט סבה ינצל ממקריו, כמו שאמרו על כסף שהוא קרוב לטבע הזהב, ובמלאכת מחשבת מחזירים אותו לזהב. והמלאכה קוראינו אותם אלקימיניי"א. ואריסטוטלוס יכחיש זה ואומר כי מן הנמנע שישוב מין אחד אל מין אחר חוץ משני מינין, כי מן החטה לפעמים ישוב למין אחר הוא הנקרא יו"ל, ומין אילן הלוז שהוא מתקיים יותר מכל אילן לאחר שיתיישן הרבה נפסק זמן מרובה להוציא פירות ואחר זמן יוציא פירות מין אחר. ועוד יש מין שלישי. וקצת החכמים מאמינים בתחבולה הזאת ואומרים כי אין זה השבת מין למין, אך הכסף לזמן מרובה כשיתבשל בחום הארץ ישוב זהב, ובעלי התחבולה הזאת יעשו הבשול ההוא בזמן מועט בתחבולה הזאת. והעופרת גם כן קרוב לטבע הכסף, והוא בלתי נשלם הבשול כבדיל, והבדיל יש ממנו מינים רבים., יש שהוא רך, ויש כשישים עליו מים בעודו חם יוסיף חוזק וקושי, ויש מי שמשימים עליו בשמים ויוסף קושי וחדות, והלקו"ן (מעסינג), הוא הנחשת ומשימים עליו בשמים עד שנתקשה, והכלי העשוי ממנו מזיק מאד יותר מכל כלי מתכות. והמטאל"ו הוא דבר מעורב משני מתכות, והם הבדיל והנחשת. או הנחשת והעופרת, ומן העופרת יעשה הבלנק"א עם חומץ. והמינ"י הוא צבע אדום יעשה מן העופרת והגפרית. והוורמיל"ו מן הכסף החי והגפרית, והווירדי"ד (גרינשפאן) מן הנחושת והחומץ. והכסף החי אם ישימו אותו על אש יכלה כולו בעשן האש לרוב לחותו. ואם יתערב במיני מתכות ירככם ויחלישם, והצורפים המתיכים הזהב והכסף יערבו מעט מכסף החי ויותך הכל כמים ויזהיבו בו הכלים בעודו בלחותו, ואחר כן ישימו הכלי על האש ויכלה הכסף החי וישאר הזהב המוזהב על הכלי בקשיו בטבעו, ויש עצמים מתכותיים ממין אחר ויתחלק למינים, כמיני המלחיים ומיני האלו"ם והשאלניטר"י וויטראול"א והנפס, ומיני המלחיים יש שהוא מתוק שאיננו מר, כמלח הנקרא סא"ל דרקדונ"א, שהוא יוצא מהר גדול בגבול קרדונ"א, ויש מלח מר והוא אשר יזככו הצורפים כלי הכסף בו וינקו אותם, ואלו המקרים יקרו בלחיות ובמימות המתערבים בתוך הארץ וישרפם חום השמש וברוב השריפה יקרה לה מרירות כאשר כתבנו למעלה: השער השלישי באבני מרגלית

הבדולח הם אבנים קטנים עגונים ונקראים פירלי"ש, ובריאתם בים אוקיינוס אשר לא יעלה עליו אור. ובזמן אחד בשנה יבא רוח קדים וירחף ויעלה מן הים גלים עצומים ואחר כן יעלה מן הים הירוק הוא ים הודו, והים ההוא הוא דומה לכסף חי ואיננו מלוח, ושם שוכנת חיה אחת קטנה ונקראת בלשון ערבי צרו"ף ותעלה על חוף ים אוקיינוס, וכשיבאו הגלים תפתח פיה ותלקט מיני אוקיינוס, ותחזור בים