שער השמים טז

הקול ההוא. וכבר אירע בדורינו זה במגדל אחד ממלך קיסר סמוך לחוף הים, כי בלילה אחת היה בה רעש ולא נשאר שם רושם כלל במקום ההוא וראו התל בתוך הים כארבעת מילין

והרעש יתחדש לפעמים בלקות השמש בירח, כי חום השמש לא יגיע אז אל הארץ בהגיעו לפניו ויתכנס לקור האויר האד בתוך הארץ ויתגעש שם ויסתער. ואולי יאריך זמן הרעש ארבעים יום ואולי יותר, או שנה יתעורר יום וישקוט יום אחד. והסבה לאורך זמנו עובי הרוח וחומרה עם עבוי חלקי הארץ, או להתכנס הרוח במצולה עמוקה מן הארץ ההיא, כי לאלו הסבות יעמדו זמן גדול, כמים העומדים בכלי העב מחובר חלקיו ביותר שלא יצא מן הכלי הזיעה כ"א מעט מעט. והרעש לא יסור מן הארץ עד כלות הרוח שהוא החומר הנעצר משם. ופעמים יעלו ויצאו המים במקום שיהיה בו הרעש, כי הרוח העושה אותו כשתמצא במקום ההוא מים תעלהו בתנועתה. ופעמים יהפך הרעש את הארץ מלמטה למעלה, ופעמים ירבו המים היוצאים משם עד שישקיעו המקום ההוא. וכן קרה במקום אחד מנשיבת שתי רוחות זו כנגד זו צפונית ודרומית והגביה כל אחד משתיהם בפני עצמה הנמצא מן הימים במקום ההוא ויתגעשו בהתפגשם ויתילדו מהם הגלים וישקע מפני זה המקום ההוא. והרוח הנעצרת בארץ אם תהיה רבה תניע הארץ ימין ושמאל, ואם. תרבה יותר תניענה למעלה ולמטה, והאיים אשר בימים פעמים יתנועעו בהנוע הים

ושלשה מקרים יקרו קודם היות הרעש, האחד הוא קדרות המכסה את השמש, והאחר התקרר האויר, והשלישית שקיטת הרוחות. והסבה בשלשתם אחת, והוא התכנס הרוח בבטן הארץ. ושקיטת הרוח מלמעלה הוא דבר מבואר שזה סבתו בהתכנס חומר הרוחות למטה ישקיט מלמעלה. וסבת הקדרות הוא דבר שצריך באור, אך סבת הקור באויר הוא הקדרות. ועוד סימן אחר יקדים להוייתו, כי יראה בשמים עב ארכו כקו ישר לפני בוא השמש, כי הרוח תשקוט אז ותנוח ותתכנס ולא יסירהו מסיר והוא הרוח, וזה לדעת אלכסנדר. ולדעת אחרים הקדרות הוא אחר כלות הרעש שהרוחות נעצרות כשיצאו מן הארץ ישובו אז עב ויחשיכו השמש למה שיתחדש באויר מן האד ההוא החשוך. והעב הארוך לדעת אבן צינ"י הוא מלמעלה למטה, מפני מחלוקת הרוחות שאחת מורידו למטה והאחרת תעלהו למעלה

נשלם המאמר הראשון, והוא שבעה שערים

המאמר השני בהויה השניה והיא הדומם

השער הראשון בהוית ההרים, שהם חלק מן הדומם. האבנים והמתכות, כתב אבן סינ"י בספרו הגדול הנקרא אלשיפ"י בחלק חכמת הטבע ממנו, נגלה מדברינו במה שקדם שהראוי לפי טבע המים והארץ להיות המים על הארץ והארץ באמצע המים ושיהיו המים מקיפין אותה מכל צדדיה, ואולם המציאות אינו כן, אלא כפי המחויב לסדר הכל, וזה כי כאשר היה מטבע היסודות להשתנות קצתם אל קצתם בחלקיהם, אי אפשר לארץ לעמוד על ענין הטבעי לה, מפני שטבע הארץ שישתנו חלקים ממנה אל מים או זולתו, ומן היסודות האחרים גם כן משתנים לארץ, ומה שישתנה מן הארץ לזולתו מן היסודות יחסר מכלל גוף הארץ, ויתחייב בהכרח שתתחדש פגימה בכדוריתה ועומקה, כי הארץ יבשה ולא תתקבץ לשוב אל תכונתה הטבעית, אבל תשאר עליה התכונה הקנויה שאינה טבעית לה, וכן מה שישתנה גם אליה יהיה בלא ספק תוספת ובליטה מושגת אליה ונוספת אליה, כי לא יתפשט עליה כהתפשט המים המוצקים הנשפכים על מים אחרים עד שישוב ממנה גוף אחר כדורי, יתחייב א"כ בהכרח שיתילדו על כדורית הארץ שיני סלע עמק וגבעה

ולכוכבים פעולה בחיוב זה השנוי לפי התחלף עמידתם כנגד הדבר המשתנה בקו משקולת לפי תנועתם, וכל שכן לכוכבים הנבוכים הנקראים כוכבי לכת ההולכים פעם לצפון פעם לדרום ותכונות אחרות משתנות במקומות, ומן הדומה שאלו סבות גדולות לחדש תוספת המים במקום והעתקם אליו וחסרון מים במקום והעתקם ממנו, וכל אחד משני אלו ירבה באורך הזמן עד שיעשה מעשה נכר בתכונת המים להגרותם אל העומק והתגלות הגבעות, ויעזרו לזה סבות אחרות, כי אי אפשר מבלתי שיתחדש טיט מן המים והארץ, ומבלתי עבור כח השמש והכוכבים בטיט ההוא וישיבהו לאבן ויבראו ההרים, עד כאן דברי החכם הנזכר

ודבר זה נתחדש בזמננו מהיום עשרים שנה, בים קרוב לאי מאיי אינגלטיר"א, והגידו מגידים מדורשי החכמה, כי נראה במקום אחד אד עשני עולה ביום ובלילה, נראה העשן ההוא כלהבת אש, ואחר שהתמיד הענין ההוא נולד שם הר אחד שלא היה לפנים, ואז פסק הענן הנראה במקום ההוא. וספרו שההר ההוא לא היה צומח בו שום צמח, אך במקומות ממנה שהיה נופל צואת עוף מן העופות הפורחים על ההר ההוא והשוכנים והנחים עליו, והנראה לפי המתחדש כי נזדמנה תכונה עליונית מן