עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryשער השמים

שער השמים יד

Shaar haShomayim 14 · שער השמים · free full Hebrew text

Open in the reader →

והרוחות הנושבות מפאת המזרח יותר חמות מן הנושבות מפאת מערב. ורוח דרומית יעובו הענן ויקבצהו ויחבר חלקיו, והצפונית תפרד חלקיו, מפני שהדרומית בעלת כפיפה בנשיבתה כדבר הכפוף משני קצותיו, וכשתשיב תתעטף בחלקי הענן ויתקבץ ויתחבר קצתו בקצתו ויתעבה ויתאבך, אבל הצפוני נשיבתה ישרה ומפני זה תפזר החלקים המתקבצים מן הענן ותבדיל קצתם מקצתם. וידוע כי לחמשה הכוכבים פעולה בתנועת הרוחות, ולחלוף תנועתם ושובם ועקמימותם וישרונם ונבוכתם שהם פעם לצפון פעם לדרום יתחלפו הרוחות אע"פ שאדיהם הם מפוזרים בכל הפאות לא יחנועעו כי אם מצד אחד. וזו ראיה כי הכנות הכוכבים לצד הפאות ההם הוא הסבה לתנועת הרוחות אמנם הרוח אשר תראה בקיץ סובבת במדברות הנושאות האבק והעפר וזולתם מן הארץ הנקראת סופה ובל"ע כלמונ"א, או קשר של רוח, תהיה מן רוח נושבת כשתפגשה רוח אחרת מביאה שכנגדה חולקת עליה מפני שכל אחת היפך חבירתה, ותדחה כל אחת מהם דחיה שונה מדחיית חברתה, ותעלה כל אחת משתיהם את חברתה מפאתה, , ויעלו סובבות נכרכות למעלה עם האבק והעפר

השער הששי בסבת חלוף מראה העב ובהקף אשר סביב הכוכבים הנקרא בערבי היל"ה

מראה העב הם ארבע מראות, שחור לבן ואדום ונוטה אל הירקות. ואמנם מראה השחור הוא כשיעשה בו החום מעשה רב, שהוא יקבץ ויעבה חלקי העב ולא יוכל לקבל ניצוץ השמש לעביו ולעכירותו ויראה שחור, והעב הלבן הוא שלא יגבר פעולת החום ולא יעלה עב עבה ומקובץ חלקים כ"א דק ויקבל ניצוץ השמש ויהיה לבן. והאדום הוא כשיהיה מעשה החום יותר מן הלבן ופחות מן השחור, והנוטה לירקות הוא מעשה החום יותר ממעשהו באדום

עתה נזכיר העגול אשר יראה סביב השמש והירח ופעמים יראה סביב הכוכבים הגדולים בעלי הניצוץ, והעגול הזה יראה בלילות וביום גם בחצי היום ולעת ערב, אמנם בבקרים וסמוך לשקיעת החמה לא יראה רק לעתים רחוקים, וסבת זה העגול כשיעלה האד הלח וירבה באויר ויזרח השמש עליו ויתפשט אורו באויר מאחרי האד ההוא, ואח"כ יעטוף ויתהפך האד ההוא וישוב האד ההוא ויהיה עגול מצורת השמש הפועל זה ההקף, וכך יקרה לכוכבים המאירים בעלי הניצוץ בסבת ניצוצם היוצא מהם אל האד, גם תקיף בירח העגולה הזאת מפני ניצוצה אמנם לא יראה עב וגדול המקיף בכוכבים כמקיף בשני המאורים לחולשת ניצוצם, ואמת כי עקר מציאות זה העגול הוא סביב הירח, והוא הנמצא ברוב, ואחריו סביב הכוכבים המאירים, ומעט מזער תחת השמש, והטעם בזה כי חום ניצוץ השמש יתיך זה העב הדק אשר יראה ממנו העגול הזה, ולכן ימעט מציאותו אך בירח ובכוכבים שאין ניצוצם מחמם ומתיך האד יתקבץ תחתיהם ויראה ההקף בהם, וזה ההקף כשיתעבה מורה על לחות ועל מים, וחסרונו והתוכו מכל סביבותיו מורה על צחות האויר, כי נראה שחומר הרוחות והמטר הוא מעט מזער ועל כן יחסר ויותך, ואם החסרון יהיה מצד אחד מורה על רוח רע באה מן הצד ההוא. וקצת מן החכמים אומרים כי החסרון מורה על נשיבת הרוחות, כי האד החם היבש ההוא חומר הרוחות מתיך האד הלח העב אשר ממנו יהיה העגול הזה

השער השביעי בקשת וברעש

נזכיר בתחלה ממראות הקשת, ונאמר כי הם שלש מראות, העגולה העליונה אדומה, והשנית ירוקה, השלישית כרכומית, והמראה הפנימי בקשת הוא חלוש מהמראות שלמעלה הימנו. ואלכסנדר העתיק במקום הזה בענין אחר, שהמראה בקשת העליון הוא חלוש מן התחתון, ובן רש"ד קורא המראה השלישי אדום ממוסך, רוצה לומר במראה המוסך שהוא אדמימות נוטה אל השחרות, ולא יוכלו הצבעים לעשות מראה כמראה הקשת, וכל שכן המראה האמצעי הירוק אשר הוא מורכב מן שניהם, וקצת החכמים מתארים המראות השלש, העליון אדום כמראה היין, והשלישי נוטה אל הירקות. וכן שתי המראות האלו אדמימות וכרכומית, אך אלכסנדר ובן רש"ד הסכימו לדעת אחת בשתים העליונות שהן אדום וירוק ולא נחלקו כי אם בשלישית. ולפעמים יראו שתי קשתות האחד פנימי והוא עקר, ומראיו כסדר אשר כתבנו, והאחד חציו יוצא מן הפנימי מחזרת המראות הפנימיות כחזרת אור ניצוץ השמש על המים אל הקור, או כחזרת אור המראה אל הגוף שכנגדו, ומראה זה החיצון הם בהפך, כי התחתון היא אדומה שיוצאת מן העליונה של קשת פנימי מפני שהוא סמוך לו, והאמצעי כאשר הוא בפנימי שהוא סמוך לו, והחיצון כמראה הירוק השלישי הפועלת בו, והחומר שלו הוא כאשר נאמר, הסבה הפועלת בחומר, הוא ניצוץ השמש המתפשט על מותר העב הנעצר בענן אשר יהיה ממנו רביב דק אחר המטר על הרוב או בתחלה, והרביב ההוא והעב הוא חומר הקשת ויזרח אור השמש בשניהם יחד ויקבלו מראה אדום, כי מראה הלבן המאיר כשיעבור בשחרות יתילד בטבעו מראה אדום, וזה יתבאר מן העצים הלחים כי האש המתלהבת מהם תהיה אדומה או קרובה לאדמימות, כי האש נוטה אל הלובן ואל האדמימות מעט ועובי העשן שחור ע"ז תהיה הלהבת אדומה, וכן לפעמים תראה השמש אדומה כשיהיה האויר עכור רב האד ויהיה נוטה לשחרות, ומפני זה בבקר ובערב נוטה לאדמומית, כי האדים יעלו תמיד מן ההרים הסמוכים אצל האופקים, ועל כן מראה הקשת הוא אדום מפני הניצוץ הנוטה ללובן שיעבור בעב וברביב הנוטים