שער אפרים עה

במקום פסידא דלא הדרא וכתב שגם הרא"ש בפסקיו מסכים לזאת הסברא שכתב וז"ל אבל בני העיר שעשו קופה בסתם על דעתם עשאוהו לשנותם לכל מה שירצו וכשיצטרכו מעות לעניים יגבו פעם אחרת עכ"ל משמע הא אם לא היו גובים פעם אחרת לא היו רשאים לשנותם עכ"ל מהריב"ל וא"כ מוכח מדבריו דגם הקהל אין להם רשות לשנות אם לא יפרעו אח"כ וא"כ ה"ה בנ"ד שירצו הקהל ליקח הנדבה אשר התנדבו במצרים לצורך פרעון החובות שלהם כיון שהוא פסידא דלא הדרא שאינם חוזרים ופורעים עוד הנדבה הנז' אינם רשאים לשנות והנה אף שאין תלמיד כמוני מכריע אבל תמיהני שמביא סוף דברי הרא"ש ולא הביא תחלת דברי הרא"ש שכתב במה שמקשה לסברתו מהא דהאומר סלע זו לצדקה כו' ומסיים שם וגבאי נמי לדבר הרשות דוקא אסור אבל לדבר מצוה מותר אף שלא יפרענה עוד דמשמע משם אפי' גבאי מותר לשנות לדבר מצוה אף שלא יפרענה עוד ומכ"ש שהקהל יכולים לשנות לדבר מצוה אף שלא יפרעו עוד. ובאמת צריכין אנו לישב דברי הרא"ש לכאורה שלא יהיו דבריו סותרים זא"ז דמתחלה כתב דאפי' גבאי יכול לשנות לדבר מצוה אף שלא יפרענה עוד ואח"כ כתב דאפי' ציבור אינם יכולין לשנות אם לא יפרעו אח"כ. והיה נלע"ד לישב דברי הרא"ש שמ"ש אח"כ שאינם רשאים לשנות אם לא משום שאם יצטרכו יגבו להם פעם אחרת היינו שקאי שם על הא דאמרי' בגמ' ורשאין לעשות קופה תמחוי כו' שקאי על עיקר צרכי הפרנסה של העניים שאין להם די חיותם אם לא מקופה ותמחוי זולת זה אין להם פרנסה לכן אינם רשאים לשנות אם לא משום שאם יצטרכו יגבו להם פעם אחרת ומשא"כ מ"ש הרא"ש מתחלה שאפי' גבאי יכול לשנות כו' אף שלא יפרע עוד קאי על האומר סלע זו לצדקה דהיינו שיהיה להם פרנסה בריוח אף שיהיה להם פרנסה מן הקופה אבל לא כ"כ בריוח ואותו הריוח יכולין לשנות אף אם לא יפרעו ואף שמדברי מהריק"ו שו' קכ"ח נראה שחולק על סברא זו אבל ז"א כי כד מעיינת שם תמצא מ"ש שם נגד סברא זו היינו לסברת הרשב"א ואח"כ סתר דברי הרשב"א בעצמו מכח תשובה א' של הרשב"א ז"ל אבל ראיתי בתשובת הרב מהרש"ך ח"ב סי' ל"ח שמחלק בין דבר מצוה לדבר הרשות וכתב אח"כ וז"ל וראיתי בפסקי מהריב"ל שאפי' לדבר מצוה אינם יכולים לשנות כו' כי אם על מנת לפרוע ותמהתי שלא ראיתי בשום פוסק שיכתוב שאם שינו לדבר מצוה שיהיה צריך לחזור ולפרוע ופסק מהרש"ך שם להלכה למעשה שיכולין לשנות לדבר מצוה אף שלא יפרעו עוד ומכ"ש בנ"ד כמ"ש לעיל וכמו שיתבאר עוד בעה"י וא"כ פשיטא אם לא מינו המקדישים גזברים על נכסיהם אשר התנדבו לירושלים רק התנדבו אדעתא דממונים פרנסי ירושלים ת"ו שיכולים לשנות הנדבה הנז' וכמ"ש אלא אפי' מינו המקדישי' גזברים על נכסיהם במצרים לשלוח הפירות לירושלים יכולים ג"כ הגזברים לשנות הנדבה הנז' לצורך פרעון החובות דירושלים מאחר דהנוגשים אצים דבר יום ביומו לצאת ידי חובתם ואין ידם משגת והרי הם ביד הישמעאלים, כתוא מכמר שאין מרחמין עליו ובכל יום ויום הם בסכנת נפשות. וגדולה מזו התיר מהריק"ו שור' ה' הנז' על דבר המעות אשר התנדבו לעניי ירושלים לשנות את הנדבה לצורך בנין בהכ"נ דירושלים ת"ו וכמו שהעתקתי לשונו בתחלת הפסק אע"ג דלא יפרעו עוד ואף שמהרד"ך בתשוב' בית ל' חולק עליו וכתב וז"ל והראיה שהביא הרב הנז' מהריק"ו שור' ה') ממה שתלה הרא"ש טעמו לומר דבני העיר יכולין לשנות משום דכשיצטרכו מעות לעניים יגבו פעם אחרת כו' וכתב הרב ז"ל א"כ היכי אמרי' ישראל שהתנדב מנורה דיכולין לשנות כו' והלא פשיטא שאין חוזרין ופורעין כו' ע"ש במוהריק"ו לא הבינותי דמילתא דפשיטא שמ"ש ולכשיצטרכו מעות לעניים יגבו פעם אחרת הוא לומר דמטעם זה שמותר לשנות דאמדינן דעתייהו ואמרי' שעל דעתם עשאום דבלא האי טעמ' יש לנו לומר שזכו עניים שעל דעת עניים עשאום הואיל כו' ואין להם מעות אחרים להתפרנס מהם ואין כח לציבור לשנותם שאם ישנו אותם גוזלים את העניים אבל כיון כו' שכשיצטרכו העניים יגבו פעם אחרת יש לנו לומר שלדעתם עשאוהו ויכולין לשנותם וא"כ לא קשיא מידי מההוא דמנורה כו' דהתם אע"ג דאין חוזרין ופורעין מ"מ אמדי' דעת המתנדב דודאי ע"ד הצבור התנדב ויכולין לשנות כו' עכ"ל ע"ש א"כ משמע מדבריו דמה שהצבור יכולין לשנות היינו דוקא משום דלכשיצטרכו יגבו להם פעם אחרת ולולי זאת הוי כגוזל עניים כו' ובזה חולק שם על הרב מהריק"ו הנ"ל. אבל תחלה צריכין אנו לישב לפי מה שמחלק שם מוהריק"ו בין היכי שיש טורח לגזברים כגון במנורה לכן מותר לשנות אף דלא יפרעו כו' ומשא"כ בקופה ותמחוי כו' ע"ש א"כ קשה לפ"ז דהא מסיק הרא"ש בהאומר סלע זו לצדקה דמותר לגבאי לשנות לדבר מצוה אף דלא יפרע אח"כ וקשה מה טורח יש לגבאי בסלע זו שיהא מותר לשנות אף דלא יפרע וצ"ל לפי דברי מהרי"קו דע"כ שבקי' לברייתא דאיהו דחיק ומוקי אנפשי' דאיירי ג"כ דהנותן סלע זו לצדקה כדי לסגל ולהרויח בסלע שיהא הקרן קיים כו' או איזה טורח אחר ואז מותר לשנותה לדבר מצוה אף דלא יפרע (וזהו קצת דלא כמ"ש לעיל בשם התוס' ודקדקתי שהתוס' כותבים האומר פרוטה זו לצדקה כו' ע"ש) ואי אפשר לחלק כמו שמחלק מהרד"ך גבי קופה דאדעתא דהכי התנדב כו' וכן במנור' כו' לכן מותר לגבאי לשנות באומר סלע זו לצדק' דקשה הלא עיקר טעמו של הרב מהרד"ך שכבר זכו בו העניים והוי כמו גזל עניים אם לא יפרעו אח"כ וא"כ ה"ה בהאומר סלע זו לצדקה למה יהא מותר לשנות לגבאי אם לא יפרעו אח"כ וקושיא זו קשה למוהריק"ו לכן אינו מחלק ביניהם כמו שמחלק הרב מהרד"ך ובחילוק אחר בין היכא שיש טורח להגבאים כו' דלפי דעת מהרד"ך קשה ההיא דהאומר סלע זו לצדקה ואין להקשות לפי דברי מהרד"ך דמחלק בין מנורה לקופה כו' א"כ קשה מאי ראיה מייתי הרא"ש ממנורה אקופה דמותר לשנות לדבר הרשות לפי דברי ר"ת אבל ז"א קושיא דמוהרד"ך מיישב זה במתק לשונו דהעיקר הטעם הוא דאמדי' דעת המתנדבים כו' ועוד דכ"ש הוא דמה התם במנורה שאין חוזרים ופורעים ואפ"ה מותר לשנות לדבר הרשות ומכ"ש בקופה דאם יצטרכו יגבו פעם אחרת ומכ"ש שמותר לשנות לדברי ר"ת לדבר הרשות. וזהו צריך ליישב קצת לפי דברי מהריק"ו שמחלק בין היכא שיש טורח לגבאים כו' וא"כ קשה מאי ראיה מייתי ממנורה אקופה דבקופה אין שום טורח ומשא"כ במנורה לפי דבריו אבל ז"א קשה גם לדברי מהריק"ו דממנורה נשמע לקופה ותמחוי הואיל ובמנורה מותר לשנות לדבר הרשות בשביל שיש להם טורח אם אינם חוזרים ופורעים נשמע ממנו לקופה ותמחוי דמותר לשנות לדבר הרשות כשחוזרין ופורעין אף שאין להם טורח וכמו שמסיק הרא"ש בטעמו דכל המתנדב להביא ליד ציבור אדעתא דציבור התנדב כו' א"כ לפ"ז דברי מוהריק"ו נכונים הם שהסכים לשיטת ר"ת והרא"ש ודלא כהר"י מגא"ש אף שמהראיה שמביא לדחות דברי הר"י מגא"ש אינו ראיה שכתב שבמרדכי בשם הר"מ מוכח דלא כהר"י מגא"ש וז"ל המרדכי בפ"ק דבתרא פסק ר"מ דהגבאי שאמר בעודו גבאי כך וכך הלויתי לתוך כיס של צדקה נאמן כו' דאדעתא דהכי מוקמינן ליה דרשאין בני העיר לעשות קופה תמחוי כו' ע"ש ולא הבנתי דבריו איך מוכח מדברים האלה דלא כהר"י מגא"ש דגם הר"י מגא"ש יודה בזה דגבאי נאמן וגם מודה בזה שרשאים לעשות מקופה תמחוי אבל מ"מ מראיה הראשונה שהביא מהריק"ו שם ממ"ש המרדכי בשם מהר"ם מהא דראובן שנתן ממונו לצדקה כו' מוכח שפיר שסובר כר"ת והרא"ש ודלא כהר"י מגא"ש. וא"כ פשיטא לפי דעת מהריק"ו דפסק דיכול לשנות אפי' נדבת יחיד לצורך מצוה אחרת אף דלא יפרענה עוד וכמ"ש לעיל ומכ"ש בנ"ד דיש כמה מעלות טובות למקום עלינו שיכולים ליקח אותם הקרקעות שהתנדבו לעניי ירושלים לצורך פרעון החובות דאנשי ירושלים באשר שאין ידם משגת לצאת ידי חובותם שהחובות עלו וישתרגו על צוואריהם בעבותות העגלה והנוגשים אצים דבר יום ביומו ויש לחוש לסכנת נפשות ושלא יהיה חרב מעמד ומצב וקיבוץ ירושלים ת"ו ח"ו וגדולה מזו כתב הרא"ש בתשובה הובא בי"ד סי' רנ"א שיכולים לשנות אפילו מת"ת לצורך שלשים פשיטים להגמון שאם לא יתפשרו עמו יש כמה עניים שאין להם ליתן ויכום ויפשיטום ערומים הדין עמהם כיון שיש בו הצלות נפשות הוא קודם ומכ"ש בנ"ד שיש חשש מכמה סכנות נפשות כאשר יאסרום הב"ח הישמעאלים ויחבשום בכבלי ברזל ובימי החורף והקור שומר נפשו ירחק מהם זולת שאר סכנות בכזה כ"ע מודים שיכולים לשנות וליקח הקרקעות הנז' לצורך פרעון חובותם הנ"ל. ואף שהרב מוהריב"ל בראשונות סי' מ"ט הנז' הוא מן הכת המחמירים וכמבואר שם ואפי' חשש לדעת מהריק"ו וכתב ואפי' לדעת מוהריק"ו שהתיר לשנות המעות שהתנדבו יחידים לעניי ירושלים לצורך בנין בה"כ של ירושלים ואע"ג דאיכא תרתי לריעותא חדא שהיא נדבת יחיד ועוד דהיא פסידא דלא הדרא מ"מ בנ"ד מודה דאין לשנות כו' ומסיים לבסוף שאין משנין מעות ת"ת אם לא שיש בו הצלות נפשות ומביא ראיה מהא דתשו' הרא"ש הנז' שיכולים לשנות מעות ת"ת לצורך שלשים פשיטים של הגמון כו' וא"כ בנ"ד מודה מהריב"ל שיכולין לשנות הנדבות הנז' לצורך פרעון החובות הנז' ועיין בהרב אדרב"י סי' קנ"ו בתשו' שהסכים ג"כ לסברא מהריק"ו וז"ל שם וכ"כ מהריק"ו שו' ה' וז"ל כשנוחי נפש מניחים לכפרת נפשם וממני' גבאים כו' דיש להם כח כמו בני העי' בצדקת עירם ואפשר לומר דאפילו יותר מבני עירם הרי שכתב בפי' שיש להם כח כמו בני העיר כו' ומסיים שם וז"ל והוא ידוע שבני העיר יש להם כח לשנות מקופה לתמחוי אעפ"י שבא המעות ליד הגבאי של אותה העיר ואיכא למימר כבר זכו בו עניי אותה העיר (ולא עניי עולם) מ"מ יכולין לשנותם (לעניי עולם) כ"ש בנ"ד שמעולם לא זכו בו עניי אות' העיר כו' פשיטא שיכולים להוליכם עמם לאיזה מקום שירצו עכ"ל הרב דברי ריבות ואף שלכאורה הדברים אינם מובנים דאין זה כ"ש דבשלמא בקופה ותמחוי שרשאים לשנות לפי שכל צרכי בני העיר מוטל עליהם לפרנסם ואם יצטרכו יגבו להם פעם אחרת ואדעתא דהכי התנדבו וכמ"ש הרא"ש ומשא"כ בנדון שלו וכמו שמקשה באמת הרב מהריק"ו לסברתו שם אבל מ"מ הדין עמו כסברת מהריק"ו וכפי שמסיים הרב מהריק"ו שם וגם הרב מהרש"ך בתשו' סי' ל"ח ח"ב הנז' מסכים לסברת מהריק"ו והעתיק כמעט כל תשוב' מהריק"ו שו' ה' הנז' ועבור זה פסק דיש רשות להגזברי'. לשנות מעות הנדבה לצורך מצוה אחרת אף שהיא נדבת יחיד ואף אם לא יפרעו אח"כ. וראיתי בתשובת הרב מהרש"ך בסי' הנ"ל שמקשה על מהריק"ו שם דף כ"ז ע"ג וז"ל והנה לכאורה יש לדקדק במ"ש שיש להוכיח מדברי הרא"ש ז"ל כו' ההיא דישראל שהתנדב מנורה או נר שהיא נדבת יחיד כו' באופן שאין מכאן ראיה למה שרצה להוכיח מכאן מהריק"ו אך אמנם יראה לענ"ד שיש מקום להוכיח דס"ל להרא"ש דנדב' יחיד נמי מותר לשנות כו' וזה ממה שהוקשה לו ז"ל לסברת ר"ת מההיא דהאומר סלע זו לצדקה כו' עכ"ל ע"ש הנה בכפא דחטא נגרא ביה נשרף חרדלא כי לפי מ"ש מהרש"ך בעצמו לפני זה ודחי דברי מוהריק"ו באם רוצה להוכיח מהא דאמרינן בגמרא ישראל שהתנדב מנורה כו' והשוה הרא"ש ההיא דמנורה לההיא דקופה וכתב הוא אי משום הא לא אירי' דבישראל שהתנדב מנורה איירי ואחר שנשתקע שם בעלים דנעשה כנדבת ציבור כו' עכ"ל הנה מאותו דחי' בעצמו יש לדחות גם הראיה שמביא לסיוע לדברי מהריק"ו מהא דהאומר סלע זו לצדקה כו' דבסלע לא שייך לחלק בין קודם שנשתקע או אחר שנשתקע כו' כי תכף נשתקע שם בעליו ממנו וכמ"ש הרב מהרש"ח בספרו בני שמואל דף פ"א ע"ד דדוקא במנורה או נר שייך לומר ולחלק בין נשתקע. כו' ומשא"כ במיני מאכל או מעות כו' ע"ש והעתקתי דבריו לעיל וא"כ גם