שער אפרים עא

שאפילו בני העיר אסורים לשנות וזהו סותר למ"ש בתוס' כאן בערכין דהא דמגבת פורים איירי בגבאי כו' וגרע"ד לישב דלעולם גם בהאומנין בהא דמגבת פורים איירי בגבאי וכן הוא ההמשך התוס' דתחלה מקשים התוס' למה יהא אסור לשנות מגבת פורים הלא שם בערכין אמרי' מותר לשנות מעות צדקה מאי אמרת דשם איירי בבני העיר (וגם מקרי דבר שאינו מסוים) ומשא"כ מגבת פורים דאיירי בגבאי (ומקרי דבר מסוים) לכן מביאים ראיה ומקשים מהא דאומר מנורה זו לב"ה דמותר לשנותה אפי' הגבאים כדמוכח מההיא עובדא דשעזרק טייעא (וג"כ מקרי דבר מסוים) וע"ז מתרצים התוס' וי"ל דדוקא בפורים אמרי' הכא ר"ל דלעולם מהא דסלע זו לצדקה לא קשיא וכמ"ש בתחלה ( דמקרי דבר שאינו מסוים) ואיירי בבני העיר מאי אמרת דקשה מהא דהאומר מנורה זו לב"ה י"ל דמגבת פורים עדיף יותר ולעולם בגבאי מיירי. וא"כ לפ"ז דברי התוס' דהאומנין ודברי התוספות בערכין כולהו בחדא מחתא מחתינהו דהא דמגבת פורים איירי בגבאי ומשא"כ בבני העיר יכולין לשנות אף מגבת פורים) אבל ממ"ש לקמן בס"ד בישוב הקושיא דשעזרק טייעא יבואר קצת סתירה למש"כ כאן ויש לישב ודו"ק) א"כ נשמע מכל הנז' דתירץ ר"י דהא דמגבת פורים וכן בבבא דסיפא בהא דמגבת אותו העיר איירי ג"כ במגבת פורים וכמשמעות התוס' דהאומנין וכן הוא פי' בתוס' דהערכין אשר אנו עסוקין בו. אמנם עדיין נשאר לנו עוד לתרץ לפי מ"ש בפי' התוס' דבני העיר רשאין לשנות אבל לא הגבאי א"כ קשה קושיתינו הנז' מהא דשעזרק טייעא דשנייה חזני דפומבדית' וכמ"ש לעיל ומכח קושיא זו כתב הרא"ש בפ"ק דב"ב דגבאי יכול לשנות. ולענד"ן לישב קושיא זו לפי דעת התוספות כי ראיתי שיש קצת חילוף נוסחאות בגמ' שלפנינו בהא דשעזרק טייעא ובין נוסחת הרא"ש דשעזרק טייעא כי בגמ' שלנו איתא ושנייה חזני ביו"ד לבסוף לשון רבים ובנוסח של הרא"ש גרס ושנייה חזנא באל"ף לבסוף והוא לשון יחיד וגיר' התוס' היא כמ"ש לפנינו ושנייה חזני ולא איירי בגבאי רק בעיקורי הק"ק אשר צרכי העיר נעשים על ידיהם וזהו מוכרח לכאורה בגמ' כי לפי דעת הרא"ש שמביא ראיה מזה דגבאי יכול לשנות מהא דשנייה חזני דפומבדיתא כו' קשה הלא זהו המעשה דשעזרק טייעא היה בימי רבא ואמרי' בגמ' דהחובל בסופו ההוא ארנקי דצדקה דאתי לפומבדיתא אפקד' רב יוסף גבי ההוא גברא ופרש"י רב יוסף היה הגבאי דפומבדיתא וזה היה בימי רבא שהרי אביי ורבא ורבה ורב יוסף היו בזמן אחד שהיו מתלמידיהם וא"כ איך נאמר ושנייה חזני דפומבדיתא היינו הגבאים וקשה הלא רב יוסף היה הגבאי וגם איך איקפד רבא אלא ודאי שמ"ש ושנייה חזני דפומבדיתא לא איירי בגבאים רק בממונים אשר צרכי העיר נעשים על ידיהם כי שם חזן הוא שם הכולל להרבה דברים כמו שמצינו בפ"ק דשבת אבל החזן רואה היכן התינוקות קוראים ופירש"י חזן הוא מלמד תינוקות ועוד פירש"י פי' אחר חזן הוא ש"ץ המקרא ובסוכה גבי חזן הכנסת מניף בסודרין פרש"י שמש הצבור ובגמ' דהפועלים גבי אלו הם אונסים ששומר שכר פטור עליהם ומשני בחזני מתא פירש"י שומרי העיר בלילה שכל סמך אנשי העיר עליהם לשמור גופם וממונם א"כ משמע שחזני מתא היינו השומרים אשר כל עיקר השמירה נעשית על ידיהם ולפעמים מצינו שחזן פי' שליח ב"ד וכן בשבת מגדלים שכר לחזנים ולסופרים והיינו שליח ב"ד אלמא שמלת חזן הוא שם הכולל אשר עיקר אותו הדבר מוטל עליו ובערוך כתב חזן הכנסת הוא המוציא קהל בתפלתו ונקרא חזן לשון ראיה שצריך לראות האיך יקרא כו' ובס' התשבי כתב שחזן הוא שהוא צריך לראות מהו צרכי העיר שיעשה המוטל עליו עכ"ל ועיין בספ' חכמת שלמה סוף מס' מכות וא"כ ה"ה בנ"ד ושנייה חזני דפומבדיתא היינו פירושו ממוני העיר אשר כל צרכי העיר נעשים על ידיהם והמה כמו טובי העיר אבל הגבאי היה רב יוסף ואינו קשה למה אמר ואיקפד רבא ולא איקפד רב יוסף שהיה גדול ממנו י"ל לפי שאמר בגמ' שעזרק טייעא אינדב שרגא לבי כנישתא דרב יהודה משמע שהיה שם בתי כנסיות אחרות ורב יוסף אפשר שהיה בב"ה אחרת לאפוקי אי איירי בגבאי א"כ רב יוסף היה גבאי בימי רבא אלא ודאי הא דשנייה חזני המה עקורי וממוני העיר וגורס חזני ביו"ד ואליבא דהרא"ש שמביא ראיה מהא דשנייה חזנא דפומבדיתא דגבאי מותר לשנות לפי שגורס חזנא והוא לשון יחיד ואי אפשר לומ' שקאי על ממוני העיר ואינו קשה הלא ר"י היה הגבאי בימי רבא די"ל לפי דעת הרא"ש דאביי ורבא היו סוף ימיהם של רבה ורב יוסף וכן הוא האמת ואפשר שרב יוסף כבר נפטר והיה גבאי אחר שם וסובר הרא"ש שזהו מוכרח קצת בגמ' שאמר ואיקפד רבא או רחבא שהיו מחבירי העיר וקשה הלא רב יוסף היה גדול מהם אלא שכבר נפטר וז"א דקדוק במ"ש אינדב שרגא לבי כנישתא דרב יהודה וזה המעשה דשעזרק טייעא היה אחרי מות רב יוסף ושנייה חזנא פי' הגבאי והוכיח שפיר דגבאי מותר לשנות בישראל דלא פעי. והנה אחרי הודיע אלקים אותנו את כל זאת שדעת התוס' בערכין הוא דעת המרדכי בשם ר"י שדוקא לדבר מצוה יכולין בני העיר לשנות ולא לדבר אחר שהוא רשות אבל גבאי כלל לא יש תימה על מרן הקדוש מהרי"ק שכתב בב"י סי' רנ"ו בי"ד וז"ל בפיסקא ומ"ש בשם הר"י מגא"ש דדוקא לצורך עניים יכולין לשנות כו' עד וכתבו שכן נראה דעת הרי"ף וכ"כ המרדכי בפ"ק דב"ב בשם ר"י וא"כ לפ"ז דעת המרדכי בשם ר"י דבני העיר אינם יכולין לשנות דוקא לצורך עניים ולפי מ"ש במרדכי בשם ר"י מוכח דבני העיר יכולין לשנות לכל דבר מצוה אף שלא לצורך עניים. וכ"כ מהריב"ל בראשונות סי' מ"ט וז"ל הסבר' השנית היא דעת ר"י דלכל דבר מצוה משנין ואפי' שלא לצורך עניים ולא לדבר הרשות וזהו ממש כמ"ש המרדכי בשם ר"י ודלא כב"י אבל דעת הרא"ש אינו כן שכתב מהא דשעזרק טייעא דבני העיר יכולין לשנות אף לדבר הרשות וגבאי יכול לשנות לדבר מצוה אף שלא לצורך עניים והיינו בנשתקעו שם בעלים וכמ"ש לעיל. ובזה נבא לבאר נדון דידן עם כל הסעיפים המסתעפים ממנה הנה הרא"ש מביא בפ"ק דב"ב דעת הר"י ן' מגא"ש הלוי דהא דקאמר ולשנותן לכל מה שירצו דוקא שהוא צורך עניים כגון כסות ובית לינה כו' אע"ג דקופה ותמחוי כו' אבל דבר שאינו צורך עניים אין להם רשות לשנותה דהוי ליה כגוזל עניים והביא ראיה מהא דתנן מותר עניים לעניים כו' והרא"ש הקשה עליו שם דאין ראיה ממתני' דמותר עניים כו' וכן משמע לישנא דלשנותן לכל מה שירצו דאין צורך עניים דוקא כיון דאשמועינן דיכולין לשנותה מתמחוי שהוא לעניי עולם לקופה ומכ"ש שיכולין לשנותה באותן עניים ממעשה למעשה. וראיתי בתשובת הרב מהרש"ך ח"ב סי' ל"ח שרוצה לתרץ קושיא זו דאתי לאשמועינן דלא מבעיא מקופה לתמחוי שהוא חד שינוי כו' דהיינו שינוי מזון כו' אלא אפילו שיש בו ב' שנויים שינוי מעניי עיר לעניי עולם ושינוי מזון לכסות כו' קמ"ל דרשאים לשנותו אבל כבר העיד עליו בעצמו שהוא דוחק. ולענ"ד נראה דאינו כדאי לדחות דברי הר"י מגא'ש הלוי מחמת זו הקושיא די"ל דאתי לאשמעינן דמשנין ממזון לכסות כו' לפי דאיתא פלוגתא שם בגמ' רב הונא ורב יהודה רב הונא סבר בודקין למזונות ואין בודקין לכסות רי"א בודקין לכסות ואין בודקין למזונות וק"ל כר"י וכן פסק הרי"ף והרא"ש ושאר כל הפוסקים וא"כ י"ל דהא אתי לאשמועינן במ"ש ולשנותן לכל מה שירצו דהיינו אף ממזון לכסות דה"א דאף שאמר בגמ' דמשנין מקופה לתמחוי או איפכא היינו דוקא ממזון למזון דהיינו ממזון עניי העיר לעניי עולם או איפכא דבשניהם אין בודקין אחריהם אליבא דרב יהודה דקי"ל כוותיה משא"כ ממזון לכסות שבודקין אחריו אינן רשאים לשנות אם לא שבדקו אחריו קמ"ל דרשאים לשנותן לכל מה שירצו אף בלא בדיקה והא דאמרינן בגמ' דבודקין לכסות היינו אם ירצו לגבות לכתחלה לצורך כסות של עני אז בודקין אחריו תחלה ומשא"כ אם גבו מתחלה לצורך מזון דהיינו קופה ותמחוי יכולין לשנות בלא בדיקה לצורך כסות. או יש לומ' דבמה שאמרינן בגמ' דבודקין לכסות היינו הגבאים ומשא"כ ההיא דלשנותן לכל מה שירצו קאי אבני העיר ויכולין לשנות בלא בדיקה ולעולם דוקא בדבר שהוא לצורך עניים והא דאמרינן בגמ' תניא כוותיה דר"י מהא דאמרינן בברייתא כסות בודקין אחריו כו' ולא אמר נמי תניא כוותיה דר"י מהא דאמרינן בברייתא דרשאין לעשות קופה ותמחוי ולשנותן לכל מה שירצו דהיינו בלא בדיקה אם ירצו משמע דבסתמא הגבאים צריכין לבדוק אחריו והיינו כרב יהודה אבל ז"א קושיא דשם אינו מוכח רק מהדיוק לכן מביא תניא כוותיה דרב יהודא מהברייתא המפורש. עוד ראיתי בתשובת הרב מהרש"ך הנ"ל בסי' הנ"ל שמקשה על הא דמהר"י מגא"ש ז"ל ותו איכא למידק במאי דאמר אביי מריש לא הוי יתיב מר אציפא דבי כנישתא כיון דשמע הא דתניא ולשנותן לכל מה שירצו הוי יתיב כו' עד ולפירש"י אתיא בפירושא רווחא דממעות הקופה לקחו וציפי דבי כנישתא הם דבר הרשות עד דשמע דרשאין הם לשנותן אף לדבר הרשות ולפי שיטת הר"י מגא"ש דדוקא לצורך עניים רשאים כו' אין מקום ליישב מימרא זאת ואיברא דהוא גרס מריש לא הוי יתיב אציפי דבי כנשתא בבי מדרשא וכל זה איננו שוה לי דאכתי איכא למידק טובא דיראה מדבריו דהך שינוי דציפי דבי כנישתא בבי מדרשא דמי למעות שהוגבו לצורך עניים ושינו אותם לצורך מצוה אחרת שאינה צורך עניים ומ"ה לא רצה לישב עליהם וא"כ לבסוף כששמע הא דתניא רשאים לשנותן האיך ישב עליהם לפי שיטתו דדוקא לצורך עניים רשאים לשנותו והך שינוי דציפי דבי כנישתא לבי מדרשא דמי לצורך מצוה אחרת. ולענ"ד כד מעיינת בדברי הר"י מגא"ש תמצא שאין מקום כלל לקושיא זו וז"ל הר"י מגא"ש והא דאמרי' מריש לא הוי יתיב מר אציפי כו' ה"ג אציפי דבי כנישתא בבי מדרשא וממעות המזומנות לצורך אנשי העיר וב"ה לקחום ואעפ"כ לא היה רוצה לשנותם כלל כיון ששמע שרשאין לשנותם בענין שלהם הוי יתיב דצורך אנשי העיר נמי הוא כו' וא"כ הדברים מבוארים היטב דמתחלה לקחו ממעות המזומנות לצורך אנשי העיר ובה"כ אותן הציפי וסבר שאינן רשאין לשנותן כלל [ובתר הכי כדשמע הא דתניא ולשנותה] לכל מה שירצו דהיינו בענין שלה' ממזון לכסות הוי יתיב על הציפי בבי מדרשא דהוי נמי בענין שלהם וא"כ הקושיא מעיקרא ליתא דמוהרש"ך רוצה לדמות זה דמתחלה דמי למעות שהוגבו לצורך עניים ושינו אותה לצורך מצוה אחרת שאינה צורך עניים אבל ז"א ונסתר הענין ונפל הבנין. וראיתי בתשובת הרב הגדול מהר"א מזרחי ז"ל סי' נ"ג דף ע"ה ע"ב. שמקשה על הר"י מגא"ש הלוי וז"ל ונראה לי דמילתא דפשיטא הוא דפי' לשנותה לכל מה שירצו אינו רוצה לומ' דוקא לצורך עניים כדפי' רבינו יוסף הלוי ז"ל דא"כ הא דאמר אביי מריש לא הוי יתיב מר אציפי דבי כנישתא כיון דשמע להא דתניא ולשנותה לכל מה שירצו הוי יתיב אכתי אמאי הוי יתיב הא ציפי דבי כנישתא לאו צורך עניים הן ומה שפירש הוא ששינה אותה מכנישתא למדרשא ליתא דא"כ מאי כיון ששמע להא דתניא ולשנותה הוי יתיב דקאמ' והלא ההיא דלשנותה בצדקה איירי כדפי' הוא בעצמו והיכי מייתי ראיה מיניה לשנוייה דציפי דמבי כנישת' לבי מדרשא דלא מיירי בצדקה עכ"ל. אף כי הוא האיר ממזר"ח צדק בתורתו אבל נפלאתי עליו הפלא ופלא פה קדוש יאמר לו בקושיתו על הר"י מגא"ש ומי יתן ואבין את דבריו שמקשה ומה שפירש ששינה מבית הכנסת לבית המדרש ליתא דא"כ כו' והלא ההיא דלשנותה בצדקה קא מיירי כו' והיכי מייתי ראיה ששינה מציפי דבי כנישתא דלא מיירי מצדקה דנראה מדבריו דההיא דכתב הר"י מגא"ש דההיא דציפי ששינה מבי כנישתא לבי מדרשא כאלו מפי של הר"י מגא"ש אנו חיים והוא חידש זה הדבר ואינם אלא מדברי רבו הרי"ף ז"ל וחלילה לומ' על הגאון מהרא"מ ז"ל דאשתמיטתיה מיניה דברי הרי"ף וז"ל הרי"ף