שער אפרים ע

דאמרי' מגבת פורים לפורים ומגבת אותה העיר לאותה העיר א"כ מביא בתוס' שלנו שתי בבות הן מגבת פורים הן מגבת אותה העיר ומקצר בתירוצו שיש לחלק בין חוץ לעיר אסור לשנות ומשא"כ לצרכי העיר ובגבאי איירי ושם במרדכי בשם ר"י מקצר בקושיתו שמקשה מהא דמגבת פורים ולא מביא הבבא שני' הא דמגבת אותה העיר ומאריך בתירוצו היינו דוקא כיון שגבה מגבת פורים כו' וכן אם גבה לבני העיר כו'. ונלע"ד לומר ששניהם לדבר א' נתכוונו ודברי התוס' פה בערכין המה ממש דברי ר"י שהביא המרדכי הנ"ל ומה שמסיים פה בתוס' ודוקא חוץ לעיר אסור כו' ובגבאי מיירי מבוארים באריכות דבריו שכתב המרדכי בשם ר"י וכאן גם בתוס' המה דברי ר"י והוקשה להתוס' וכן במרדכי בשם ר"י הנ"ל דלפי מאי דאמרינן דדוקא בני העיר כו' יכולין לשנות לדבר מצוה אבל לא הגבאים א"כ תקשה מהא דמגבת פורים דאיתא שם שתי בבות הא דמגבת פורים לפורים ועוד בבא אחריתי הא דמגבת אותה העיר לאותה העיר במאי מיירי אי מיירי בגבאי מאי אתי לאשמעינן הלא אינו יכול לשנות כלל אף שאר גביות ומכ"ש מגבת פורים ואי איירי בבני העיר ואתי לאשמעינן דאף בני העיר אסורים לשנות מגבת פורים א"כ קשה בסיפא בבבא אחריתי שאמר מגבת אותה העיר לאותו העיר וקשה הלא בני העיר יכולים לשנות שאר דברים וע"ז מתרצים התוס' דדוקא מחוץ לעיר אסור לשנות אבל לצרכי העיר מותרים ובגבאי מיירי והדברי' הנ"ל מבוארים בדברי הר"י שמביא המרדכי הנ"ל שכתב וההיא דמגבת פורים דמשמע דוקא לפורים אבל לשאר מצות לא ותירצו התוס' דהיינו דוקא הגבאי' כיון שגבה מגבת פורים אין כו' וכן אם גבה לבני העיר כו' אין הגבאי' יכולים לשנותה וליתן לעניי עיר אחרת. כי הנה דברי המרדכי הנז' תמוהים וצריכין ביאור וישוב נכון כי תחלה יש לדקדק בדבריו שכתב וההיא דמגבת פורים כו' דמשמע דוקא לפורים כו' היינו דוקא בגבאי כיון שגבה מגבת פורים אין בני העיר יכולין לשנותה למצוה אחרת וא"כ הלא בזה מתורץ קושיתו וא"כ למה האריך המרדכי בשם ר"י אח"כ וכן אם גבה לבני העיר אין הגבאי יכול לשנות כו' הלא זהו מיותר וגם במ"ש וליתן לעניי עיר אחרת קשה עניי עיר אחרת מאן דכר שמיה וגם מ"ש אח"כ אבל בני העיר רשאים לשנות מגבת פורים לדבר א' ובלבד לדבר מצוה דומיא דקופה ותמחוי שרשאי לשנותן דדבר מצוה נינהו כו' דמשמע דאפי' לדבר מצוה אחרת יכולין לשנותה אף ללא צורך פורים קשה מנ"ל וגם אח"כ כתב וה"נ רשאי' לשנות מגבת פורים לעניי עיר אחרת קשה מהיכי תיתי לא וגם למה לא כללינהו בבבא אחת והל"ל אבל בני העיר רשאים לשנות מגבת פורים לדבר מצוה אחרת ולעניי עיר אחרת ולמה עשה מזה שני בבות כתב מתחלה אבל בני העיר רשאים כו' וה"נ רשאים לשנות שהוא שני בבות וע"ק קושיא עצומה הלא דברי המרדכי בשם ר"י סותרי' זא"ז דמתחלה כתב וההיא דמגבת פורים כו' היינו דוקא הגבאי כיון שגבה מגבת פורים אין בני העיר יכולין לשנותם למצוה אחרת א"כ כתב דאין בני העיר יכולין לשנות מגבת פורים אפי' לדבר מצוה ואח"כ מסיים וכתב אבל בני העיר יכולין לשנות מגבת פורים לדבר אחר ובלבד שיהא לדבר מצוה כו'. ובודאי הקושיא אחרונה הנז' שדברי המרדכי סותרים זא"ז הוא תמוה בעיני מאד ורציתי לדחוק וליישב אף בדוחק ולא עלתה בידי והנה אף שכבר כתבתי לעיל שכבר החמירו והחרימו הקדמונים וכמ"ש מהרד"ך בתשו' שלא לשבש הספרים אבל כאן נלע"ד מוכח שט"ס יש כאן במרדכי בראשית דבריו במ"ש היינו דוקא הגבאי כיון שגבה מגבת פורים אין בני העיר יכולין לשנותה תיבת של בנ"י העי"ר הוא ט"ס וכצ"ל אין יכולין לשנות' וקאי אגבאי כו' אבל יתר דברי המרדכי הנ"ל יתישבו לענ"ד ברואה אחר קצת עיון ומתוכם יובנו דברי התוס' שלנו ולדבר א' נתכוונו והוא דקושי' המרדכי בשם ר"י הוא מההיא דמגבת פורים דאית' שם בגמ' שני בבות מגבת פורים לפורי' מגבת אותה העיר לאותה העיר קשה במאי מיירי אי איירי בגבאי הא דמגבת כו' א"כ קשה מאי אתא לאשמעונין כו' וכמ"ש לעיל בקושית התוס' ואי מיירי בבני העיר קשה הסיפא דמגבת כו'. וע"ז מתרץ המרדכי בשם ר"י היינו דוקא בגבאי ר"ל דכל שני הבבות דבריית' איירי במגבת פורים ובגבאי ורישא דבריית' אתי' לאשמעינן במגבת פורים דאם גבו מעות פורים סתם לצורך עניים אז לפורים דוקא צריכין הגבאים ליתן להעניים דוקא לצורך שמחת פורים אבל מ"מ יכולין ליתן אף לעניי עיר אחרת לצורך שמחת פורים הואיל ומתחל' גבו סתם מעות פורים ולא התנו לעניי העיר הזאת וז"ש המרדכי בשם ר"י היינו דוקא הגבאי' כיון שגבה מגבת פורים אין יכולין לשנותה למצוה אחרת דייק מה שאינו נוגע לשמחת פורים לאפוקי לצורך שמחת פורים יכולין לשנות דהיינו לעניי עיר אחרת וזהו בבבא דרישא ואח"כ כתב וכן אם גבה לבני העיר אין הגבאי' יכולין לשנותה וליתן לעניי עיר אחרת והיינו הבבא דסיפא דמגבת אותה העיר לאותה העיר ור"ל דאם גבו בפירוש לאות' עיר מגבת פורים אז דוקא לאותה העיר ואין הגבאי יכול לשנותה לעניי עיר אחרת וז"ש וכן אם גבה לבני העיר אין הגבאי יכול לשנותה וליתן לעניי עיר אחרת אף לצורך שמחת פורים ומכ"ש למצוה אחרת והיינו הבב' דסיפ' דמגבת אותה העיר לאות' העיר דוקא כו' ואח"כ כתב אבל בני העיר יכולין לשנות מגבת פורים לדבר אחר ובלבד שיהא לדבר מצוה כו' והיינו דבר והפוכו של הבבא דרישא דברישא דבריית' אמר דדוקא הגבאי אינו יכול לשנות מגבת פורים לצורך מצוה אחרת כי אם לצורך שמחת פורים אף לעניי עיר אחרת הואיל וגבו סתם אבל בני העיר יכולין לשנות אף לצורך מצוה אחרת ואח"כ כתב וה"נ רשאים לשנות בני העיר מגבת פורים לעניי עיר אחרת והיינו דבר והפוכו של הבבא דסיפא דמגבת אות' העיר לאות' העיר ר"ל גם גבו בפירוש לצורך שמחת פורים לצורך אותו העיר אז הגבאי אינו רשאי לשנות לצורך שמחת פורים לצורך עניי עיר אחרת אבל בני העיר רשאים לשנות מגבת פורים אף לעניי עיר אחרת אף אם גבו בפירוש לצורך עיר הזאת. ולפ"ז דברי המרדכי בשם ר"י מיושבים היטב שכל שני הבבות איירי במגבת פורים ובגבאי מיירי ואף שהמרדכי בשם ר"י אינו מביא הסיפא דבריית' קיצר בקושיתו אבל מתוך אריכות דברים בתירוצו מובנים דבריו שקושיתו הוא ג"כ מסיפא דברייתא ומיושבים היטב. וכפי מה שביארתי דברי המרדכי בשם ר"י הנ"ל המה ממש דברי התוס' פה בערכין במ"ש התוס' בתירוצם דהיינו דוקא מחוץ לעיר אסור לשנות אבל לצרכי העיר מותרים ובגבאי מיירי והכי פירושו ג"כ דהתוס' מתרצים קושייתם דשני הבבות איירי במגבת פורים ובגבאי והרישא אתי' לאשמועינן הא דמגבת פורים לפורים אם גבי סתם לשמחת פורים זה שייך דוקא לפורים אבל יכולין הגבאים לחלק לצורך שמחת פורים אף לעניי עיר אחרת וז"ש התוס' היינו דוקא מחוץ לעיר אסור לשנות אבל לצרכי העיר מותרים זהו פירושו על הב' בבות ור"ל ולתרץ לפי שקושית התוס' הוא במאי מיירי הבריית' דמגבת פורים אי איירי בגבאי פשיטא דאינו יכול לשנות ואי איירי בבני העיר קשה סיפא כו' וע"ז תירץ דדוקא מחוץ לעיר אסור לשנות לפי שיש לדקדק בתוס' בתירוצם שאמרו ודוקא מחוץ לעיר אסור לשנות הל"ל בקיצור ודוקא מחוץ לעיר אסור ובמ"ש אסור לשנות מובן שאסור לשנות מחוץ לעיר כפי מה שגבו אותו לצורך שמחת פורים אז אסור לשנות מחוץ לעיר וליתן למצוה אחרת חוץ לעיר אבל לצורך שמחת פורים מותר אף חוץ לעיר וגם מ"ש אבל לצרכי העיר המשמעות שלצרכי עיר היינו לצורך שמחת פורים יכול לשנות אף חוץ לעיר אלא דבאמת ה"פ דשני הבבות איירי בשמחת פורים ובגבאי ואי קשה מאי קמ"ל פשיטא לכן אמר דדוקא מחוץ לעיר אסור לשנות דהיינו שיתן מעות פורים לעיר אחרת לצורך מצוה אחרת אסור אבל לצרכי העיר ור"ל לצורך שמחת פורים שהוא צרכי אות' העיר מותרי' אף לעניי עיר אחרת הואיל וגבו סתם לשמחת פורים א"כ אינו מוכח שיהיה דוקא לשמחת פורים לאותה העיר ולכן לא מקרי זה שינוי ומשא"כ בסיפא דמגבת אותו העיר אם גבו בפירוש לשמחת פורים לאותו העיר אז לשמחת פורים לאותו העיר דוקא הואיל וגבי בפירוש כו' וזהו הסיפא דברייתא וכמו שמבואר במרדכי בשם ר"י באריכות ובתוס' קיצרו בתירוצם וכמ"ש לעיל. ורציתי לפרש בתוס' דמ"ש דוקא מחוץ לעיר אסור לשנותה כו' ובגבאי מיירי כו' פירושו ג"כ דשני הבבות איירי בגבאי ובמגבת פורים מאי אמרת דרישא מאי קמ"ל לכן מתרצים התוס' ודוקא לחוץ לעיר ר"ל דהעיקר אתי לאשמועי' הבבא דבבא דסיפא דאם גבו לאותו העיר אסור לשנות חוץ לעיר אף למגבת פורים ומש"כ לצרכי העיר היינו לצורך שמחת פורים מותר בתוך העיר אף לעניי עיר אחרת אבל העיקר כמ"ש לעיל כי מתישב בזה כמה דקדוקים בתוס' ומיוסדי' על אדני פז המרדכי בשם הר"י הנז'. ובזה מתורץ קושיא עצומה שדברי התוס' לפום ריהטא סותרים זא"ז שבפ' האומנין דף ע"ח כתבו התוס' וז"ל מגבת פורים כו' וא"ת דאמרי' בערכין מעות של צדקה מותר לשנותן כו' וי"ל דדוקא בפורים אמרי' הכי דאין לשנותן ומגבת אותו העיר נמי דפורים דוקא א"כ מוכח מזה דמגבת אותו העיר איירי נמי במגבת פורים וכאן בערכין כתבו התוס' דוקא חוץ לעיר אסור כו' ולפי פשוטו המשמעות דלא איירי בפורים. אבל לפי מ"ש מיושב שגם כאן בערכין תירצו התוס' שמ"ש ומגבת אותו העיר איירי ג"כ במגבת פורים וכמ"ש לפני זה. אבל זהו תמוה לכאורה בתוס' דהאומנין שהקשו וא"ת דאמרי' בערכין מעות של צדקה מותר לשנותן ואפילו באו ליד גבאי ואפי' אמר מנורה זו כו' וקשה הלא בגמ' שם אמרי' האומר סלע זו לצדקה אסור לשנותה ואיך כתבו התוס' דמעות של צדקה מותר לשנותה. והנה לכאורה יש ליישב זה דהתוס' כיוונו שם למ"ש התוס' כאן דדוקא גבאי אסור לשנות אבל בני העיר מותרי' ולכן הקשו התו' למה גבי מגבת פורי' אסור לשנות ומתרצים דדוקא בפורים אמרי' הכא דאין לשנות אבל זהו סותר למ"ש לעיל וגם סותר דברי המרדכי הנז' בשם ר"י דלפ"ז משמע דבני העיר אסורים לשנות מגבת פורים ולמ"ש לעיל בני העיר מותרים לשנות גם מגבת פורים. וגם יש עוד לדקדק בדברי התוס' הנ"ל למה מקשים מגמ' דערכין דשם אינו מבואר בהדיא שרשאים לשנותה ואדרבה משם מבואר דאסור לשנותה וה"ל להקשות מגמ' ערוכה דב"ב דשם מבואר בהדי' דרשאין בני העיר לעשות קופה תמחוי ולשנותן לכל מה שירצו וכמ"ש התוס' בערכין ומוכרחים להביא הגמ' דב"ב הנז'. ואפשר לומר הואיל והתוס' בלא"ה מוכרחים להביא ראיה מגמ' דערכין מהא דהמתנדב מנורה כו' לכן מביאין ג"כ קושיתם מגמ' דערכין מהא דמעות של צדקה אבל הוא גופה קשיא למה מביאים כלל הא דאמר מנורה זו לב"ה. וזה יש לישב שהתוס' מוכרחי' להביא הגמ' הא דאמר מנורה זו לב"ה לפי שקושיתם שהקשו מהא דאמרי' האומר סלע זו לצדקה דמותר לשנותה כו' י"ל דלמא שאני מגבת פורים דהוי כמו דבר מסוים לצורך מצוה זו ופעם אחת בשנה לכן אסור לשנות ומשא"כ הא דהאומר סלע זו לצדקה לכן מביאים התוס' הא דהמתנדב מנורה לב"ה ושם מקרי דבר מסוים. ובזה מיושב ג"כ התוס' בפ"ק דב"ב דף ח' ד"ה ולשנותה לכל מה שירצו נראה לר"ת כו' והא דאמרי' בערכין האי מאן דנדב שרגא כו' אסור לשנות ואמרי' נמי האומר סלע זו לצדקה אסור לשנות וקשה למה מביאים עוד ראיה מהא דהאומר סלע זו לצדקה. ולפמ"ש מיושב דהתוס' באים לתרץ שלא תאמר דלמא הא דהמתנדב מנורה כו' דאסור לשנות לפי שהוא דבר מסוים ומשא"כ בקופה תמחוי וכפי מ"ש לעיל בביאור דברי התוס' האלה גבי חילוק בין נשתקע ללא נשתקע ע"ש אבל מ"מ קשיא דעכ"פ מוכח ממ"ש לעיל בתוס' דב"מ דהא דמגבת פורים איירי