שער אפרים קנט

לדברי חמיו שהיה חקרן בשמות אלו וכמ"ש לעיל ולא עלתה דעתו לדבר אחר רק לכותבו בשני תיבות ביין בשני יודין ובנון פשוטה. ובכן לפטור את האשה בגט אחד אי אפשר מפני הספיקות הנופלין בגט הזה. והלואי שנצא ידי חובתינו לפוטרה בשני גיטין בראש צריכין אנו לדקדק מה שהובא בס' שמות שמצאו בקונטריס הגאונים השמות בי"ין וינידה חסר יוד אחר הוי"ו לכן נתנו עוד גט אחר וקשה באמת למה לא היה די להם בגט אחד שסידרו כפי מה שמצאו בקונטריס השמות חסר יוד אחר הוי"ו, אלא נ"ל שחששו שיטעו בזה הגט שאם יכתבו חסר יוד אחר הוי"ו של וינידה יש לחוש לכמה ספיקות או שיאמרו שיש לאשה הזאת שתי שמות והו"יו של ונידה הוא כמו וגם פירושו הוא שם האחד הוא ביין והשני הוא נידה וזהו ביין וינידה כמו וגם נידה. ואעפ''י שזהו דוחק וחששא רחוקה לטעות טעות כזה כי לא דמי לשם טוב שיש לחוש לטעות זה שמצינו שהוא שם בפני עצמו וגם יום טוב וכמו שהובא בס' שמות בשם שם טוב וגם בשם אורוסו' ומשא"כ בשם ביי"ן וניד"ה לא מצינו שמות כאלה בפני עצמם מ"מ כל מה שאנו יכולין לתקן מתקנין וגם יש עוד לחוש שלא יקרא הוי"ו ונידה בפת''ח וכמ"ש גם מר לכן סידרו גט אחר והטילו יו"ד בין הוי"ו לנו"ן של וינידה וכמ"ש הרב בעל מ"ב בשם מלכה מילכה אף שבתורה כתיב מלכה חסר כותבין בגט מילכה וכמ"ש מהרא"י בפסקיו בשם ירחמאל בלא יו"ד מ"מ כותבין ירחמאל ביו"ד אם נקרא כן ובנ"ד אנו מוצאין בכתובה ביו"ד קודם הנו"ן וגם הכל קוראין אות' וינידא בחיר"ק רק הספק אם מה שקוראים אנו את האשה הזאת בינוינידה הוא קיצור השם מן ביין וינידה וא"כ צריכין אנו לכתוב ביין וינידה כמו צפורה פורה או השם של בינוינידא הוא שם בפני עצמו. וע"ז יש לסדר שני גיטין דהיינו גט בשם ביין וינידה כמבואר בס' שמות בשם הגאונים הנז' כי פן זהו העיקר השם שלה ומה שקוראין בינוינידא הוא הבלעת היוד של ביין וזהו קיצור השם. ואף אם נכתוב וינידה מלא יוד אינו מזיק מאחר שהכל קוראין אותה בחיר"ק וינידה וגם בכתובה מצאו כן מלא ובנדון של הגאונים הנז' איפשר שלא נתברר להם אם קוראין אותה בחיר"ק לאפוקי כל הפוסקי' מודים שאם ידוע שקוראין בחיר"ק שכותבין יוד כמו מילכה מלכה וירחמיאל שמביא מהרא"י והב"י ושאר האחרונים לאפוקי עיקר הספק הוא בנ"ד כי פן השם בינויניד' הוא שם בפני עצמו ואינו קיצור השם מן השם ביין וינידה. וכדי לסלק הספק הזה צריכין אנו לחקור אחר כל הכתובות של הנשים האחרות הנקובים בשם הזה הנמצאים שם בקהלתכם מאחר שמורגל שם שם האשה הזאת כפי כתבו דמר. בכן אם כיונו לכתוב בינביניד' בכתובתם אזי יסדר הגט בשם הזה כי גם דעת מר מסכמת לכתוב כן כמו שכתוב בכתובתה רק שעומד בפניו הספק של מהרשד"ם אם לנקוד הבי"ת ברפי ובקהלתכם בלאו הכי אין חוששין לספק זה בשם הנהר סאבי שמנקדין ברפי וגם כל האחרונים חלקו עליו בשם גאמילה וכמ"ש ג"כ מר ובפרט כמ"ש לעיל בכתיבת השם הזה בינביניד' יסולק הספק שלא יטעה ויקרא בינו ינידה ושאר ספיקות הנז' וג"כ אמרינן סהדי אכולהו מלתא קמסהדי צריכים אנו להשוות הגט עם הכתובה כל מה שנוכל להשוות אותם. ואם לא יוכל מר לעמוד על אופיא של הכתובה אזי נלע"ד שיסדר הגט השני כזה אנת אנתתי בינוינידא כפי אשר הגידו לו בעלי הלשון של פורטגאל שכותבין שם הזה בינויניד' בצירוף טעם לשבח שכתב מר ולחשש שלא יקרא בינו ינידה אין חוששין כל כך באשר שהעידו לפניו בעלי הלשון פורטגאל הנז' וגם בה"א לבסוף מאחר שכתב כן בקונטריס של הגאונים הנז' ואע"פ שחמיו דמר נסתפק בזה שכתב בספרו ולא ידעתי למה כתבו בה"א ולא באל"ף אין ספיק' שלו מוציא מידי ודאי של הגאונים הנז' וגם מבואר הוא בב"י סימן קכ"ט ובאחרונים שאינו מעכב אם כתבו בה"א לבסוף במקום שצריך להיות אל"ף ובפרט שכתב כן בכתובה בה"א ובשני גיטין האלה שיסדר מר יצא ידי כל הספיקות. לכאורה היה נראה לענ"ד לפטור את האשה בגט אחד שיכתוב בגט אנת אנתתי ביין וינידה דמתקרי' או המכונת בינוינידה באשר שהספק הוא קיצור השם ונראה שזהו קיצור השם שהוא שם בפני עצמו וכמו אלחנן חנן שכותבין שניהם וא"כ נכתוב ביין ונידה המכונות בינוינידה. אבל ז"א דנ"ד אינו דומה לשם אלחנן חנן שקוראין כן בכל מקום כמ"ש בגמ' דב"ק חנן בישא רב חנן חתניה דבי נשיאה ואסיקו ליה חנן על שמיה פ' אלו מגלחין חנן המצרי חנן בן אבישלום דכתובות חנן מחנני פ' גט פשוט ומה שא"כ בנ"ד שהספרדים אינם קוראין רק ביין וינידה. וא"כ אי אמרי' שהוא קיצור השם דהיינו הבלעת היו"ד מחמת אשגרת לישן לא נקראת מעולם בעזר הבורא שמים חדשים. זכינו לסיים שער נשים. בינוינידה שהוא השם של פורטגאל. וג"כ אין לפטור את האשה בגט אחד ולכתוב בקיצור אנת אנתתי בנויניד' וכמ"ש בס' שמות דף נ"ג בשם נחמה נהמה שקורין אותה נהמה וז"ל ואם כדי לצאת מידי ספיקא של הרב ז"ל רוצה לכתוב אנת אנתתי דמתקרי' נהמה הרשות בידו כו' ע"ש ועלתה בדעתי שיכתבו ג"כ בזה הגט כן אבל המעיין שם תמצא שלא דמי להא דכ"ד ואיך אנו יוצאין בזה הספיקות ועל פי ההכרח מוכרחים אנו לסדר שני גיטין בנ"ד כדי להוציא ידי כל הספיקות ועיין בב"י סי' קכ"ט במי שנשתנה שמו והוקבע לו שם אחר ונשתקע כו' וכתב ב"י בשם הפוסקים דצריך לכתוב שני גיטין כו' וע"ש עוד בנדון זה לפני זה בעובדא דמהר"ף באחד שהיה חולה והחליפו שמו כו' והצריך הרב ב' גיטין כו' ע"ש ודברי הב"י צ"ע לכאורה ולא רציתי להאריך בזה כעת וישמע חכם ויוסיף לקח וכעת יספיק הקיצור וה' אלקי הצבאות יצילני משגיאות. ויראנו מתורתו נפלאות. כ"ד אנכי עפר ואפר"ים מבית אהרן מווילנא: שאלה קיט מ''ש בגמ' דברכות פ' מי שמתו ובטא"ח סי' רמ"א ובטא"ה סימן כ"ה דאסור לשמש מטתו בפני ספרי' עד שיעשה מחיצה עשרה ילמדנו רבינו באם שהמחיצה עשוייה בסריגי חלונות שקורין גגאטיר בל"א אם היא מועלת או לא ואי אמרינן לבוד תשובה הנה לכאורה יש להביא ראיה ממשנה דאהלות פי"ג הסריגית והרפפות מצטרפין כמלא מקדח דברי ב"ש בה"א עד שיהא במקום א' כמלא מקדח וא"כ משמע מזה שאין מצטרפין וה"ה בנ"ד אליבא דב"ה אבל ז"א ראיה דבשלמא גבי טומאה לא אמרינן לבוד וזה צ"ע בי"ד סי' שע"א בש"ע בהג"ה ס"ד דלא אמרינן לבוד להחמיר משמע אבל להקל אמרינן לבוד והוא לקוח מדברי מהרי"ו ושם לא אמר להחמיר רק סתם שלא אמרינן לבוד משמע אף להקל וגם מגמ' דשבת פ' מי שהחשיך גבי פקקו את המאור בטפיח משמע אף להקל לא אמרינן לבוד גבי טומאה וא"כ לפ"ז בנ"ד יש לומר לבוד והיה מותר לשמש המטה בפני ספרים אמנם ז"א דהלא הטעם דאסור לשמש דבעינן והיה מחניך קדוש ולא יראה ערות דבר משא"כ במחיצה כזו מתחזיא ואסור והנלע"ד כתבתי שאלה קכ נשאלתי בדברי הרא"ש פ"ק דכתובות שכתב וז"ל אמר ר"א האומר פתח פתוח כו' עד מצאתי כתוב בשם הר' יונה וטעו תלמידיו כו' א"נ היכא דאיכא חזקה כדלקמן שהיתה בחזקת בתולה אבל הכא ליכא חזקה דתחתיו נבעלה שהרי אביה קיבל קדושי' כו' ע"ש ויש להקשות אדרבא הא אית לה חזקה דתחתיו נבעלה שהרי קיבל אביה קידושיה ואם קודם לכן היו בתוליה חוזרים וא"כ האיך רוצה הרא"ש להוכיח דאינה נאמנת שנאנסה מאחר שתחתיו נבעלה ואין לה חזקה כו'. נלע"ד דהדברים פשוטים שקושי' הרא"ש הוא על הר"ר יונה כיון דליכא אלא חד ספיקא אם הוא באונס או ברצון ולמה תהיה נאמנת אף שהיא טוענת ברי והא דקי"ל כר"נ דאמר ברי ושמא ברי עדיף היינו דוקא היכא דאיכא חזקה כדלקמן שהיתה בחזקת בתולה ושם קאי לענין הכתובה משא"כ לענין איסור אין כאן שום מיחוש דאיכא ספק ספיקא ובמתניתין קאי לענין גביות כתובה אמרינן דאוקי אחזקה דשעת אירוסין ובתולה נולדה ומשא"כ בנדון של הרא"ש בשם הר' יונה קאי אם תהיה מותרת לו מכח שנאנסה תחתיו ליכא חזקה ר"ל שנאנסה דאיכא למימר שנבעלה ברצון דהלא בודאי תחתיו נבעלה שהרי קיבל אביה קידושין וא"כ ליכא אלא חד ספיקא וע"ז אין כאן חזקה שתחתיו נאנסה כו' ולמה תהיה מותרת לו בחד ספיקא. וזהו יהיה המשך לשון דברי הרא"ש הנז' וז"ל א"כ היכא דאיכא חזקה שהיתה בחזקת בתולה ואוקמה אחזקה ותחתיו נבעלה לכן אין כאן מקח טעות אבל הכא דליכא חזקה שנבעלת באונס דודאי תחתיו נבעלה א"כ אין כאן חזקה שנבעלת באונס שתהיה מותרת לו ואדרבה אם אמרי' אוקי אחזקה שהיתה בתולה זהו גריעותא דודאי תחתיו נבעלה וליכא אלא חד ספיקא ספק באונס כו' ואסירא בחד ספיקא משא"כ גבי הנושא את האשה ולא מצא לה בתולי' דאיירי לענין גביות כתובה ואיכא שם ב' ספיקו' לענין איסור והיתר מותרת לו מחמת שתחתיו נאנסה או שנבעלה ברצון קודם שאירסה אבל לענין גביות כתובה אוקמיה אחזקה שהיתה בתולה ותחתיו נבעלה והנלע"ד כתבתי