שער אפרים קכט

יצחק וז"ל אזו בין איך ארויס גיגנגין רופין מיך שני ערלים אונ האבין גיזאגט דוא יהודי וויא גייסטו אין דען בית אריין דרינן זענן שני רצחנים זיא האבין גיהרגת דען יהודי טשסני דהיינו שהעיד כאשר יצא מן הבית של הרוצח התרו בו ב' ערלים ואמרו יהודי האיך אתה נכנס לבית זה ובתוך הבית דרי' שני רצחנים שהרגו להיהודי זעליגמן וא"כ לא אמרו הערלי' שהרגו את היהודי הנז' בפני עצמו דהיינו שיהי' מוכח מדברי הערלים שבאו להעיד או להתיר רק עיקר אמירת הערלים היה שבאו להזהיר את היהודי זעליגמן הנז' ומתוך דבריהם יש ללמוד שנהרג היהודי זעליגמן הנז' וא"כ אף הר"ן וסיעתו מודים בזה בנ"ד שאין להחמיר כלל בזה וכמ"ש גם מעל"ת. וראיתי שכתב מעל''ת וז"ל ואין לך מסל"ת גדול מזה ומחמת זה אני אומר אף שבכל העדות לא הזכיר העד שהיה לפ"ת והרב רמ"א הביא בסעיף ט"ז ויש חולקים שהעכו"ם מחויב להזכיר שהעכו"ם הראשון הסל"ת וכ"ש ישראל המעיד מפי הגוי שמוכרח להעיד ששמע מפי גוי לפ"ת עכ"ל מעל"ת ומביא ראיה מתשו' בעל מ"ב סי' מ"ו כו'. הנה מתוך דברי מעל"ת משמע שעדיף שיאמר העד ששמע מפי הגוי שהיה מסל"ת סתם משיגיד ישראל העד דברי הגוי הדברים כהווייתן והכרחני לכתוב פה מה שכתבתי במקום אחר בתשובתי שה"ה המבי"ט בתשו' ח"ב סי' מ"ט כתב שאין העד נאמן לומר שהיה מסל"ת הגוי רק צריך העד להגיד הדברים כהוייתן והב"ד יראו ויבינו אם זה נקרא מסל"ת ומביא ראיה מדברי הרא"ש בתשו' כלל י"ח ע"ש. באמת לענ"ד כבודו במקומו מונח אין דבריו נראים דהרא"ש בתשו' לא כתב רק שהגוי אינו מגיד דבריו בפני הב"ד (רק השומע דבריו אומר בפני הב"ד] דברי הגוי ואפשר כשישראל אומר דבריו בפני הב"ד אמרן בקיצור מה ששייך לגוף העדות מהריגת פלוני וכן ראיתי כמה תשובות מהאחרונים שקיבלו עדות כזה שהגיד העד סתם שהיה הגוי מסל"ת ועיין בתשו' ה"ה מהר"ר בצלאל אשכנזי סי' ל"ב ואף שלכאורה יש לדחות דלא מוכח משם שיסתור דברי המבי"ט אבל כד מעיינת שם תמצא שמתוך דבריו מוכח שלא כדברי המבי"ט אמנם בנ"ד אין צריכין לכל זה שסיפור דברים של הבחור כ"ר יצחק העד מוכח שהערלים א"ל לפ"ת שלא יכנס לבית הרצחנים שהרגו את היהודי זעליגמן שקוראי' טשסני בלשונם ואין לך לפ"ת גדול מזה ועיין בזה בתשו' המבי"ט ח"א סי' קי"ג דף נ"ב ע"ד בעובדא כזה שאמרה תוגרמה ליהודי אל תכנס באותו בית של אותו תוגר כי באותו בית של אותו תוגר נהרגו שני יהודים ע"ש באריכות אמנם אחר שבארנו ובררנו הספק אשר נסתפקנו אם מקרי מסל"ת וא"כ מצד הספק הזה יש להתיר האשה הזאת הנצבת עמנו בזה אכן לא יצאנו ידי חובותינו עדיין אם יש היתר לאשה הזאת באשר שהבחור כ"ר יצחק העיד בשם הערלים שאמרו לו שאותם הרצחנים שבבית הנז' הרגו ליהודי טשסני כו' ולא הזכירו הערלים לא שם אביו ולא שם עירו ואינו ידוע אם היהודי טשסני שהוא כינוי לזעליגמן אם הוא בעלה של האשה הנצבת עמנו בזה באמת קשה מאד להתיר בעדות זה ומבואר בפוסקים הראשונים ואחרונים כי קצת מן הפוסקים מצריכים שמו ושם עירו וקצתם מצריכים שמו ושם אביו ואין להאריך בזה באשר שהפוסקים הנ"ל ספריהם מצוי ביד כל והאריכות אך למותר בזה וא"כ לפי הפוסקים הנז' אין היתר לאשה הזאת באשר שהערלים לא הזכירו רק שמו לבד ואינו ידוע מי הוא אותו טשסני שהוא כינוי לזעליגמן הנ"ל. אך באשר שמוזהרים אנו ועומדים שיש לחקור ולדרוש היטב בז' דרישות וחקירות ולהפך בזכות העגונות וכמבואר בתשו' הרמב"ם הביאו הב"י ושאר אחרונים וגם אנחנו נלך בעקבותיהם וכד נדקדק בעדות הנז' של הבחור כ"ר יצחק תמצא שיש בעדותו כדי להתיר האשה הנז' כי נזכר בעדותו שאמרו לו הערלים האיך אתה הולך לבית הזאת כי בתוך אותו הבית הם הרצחנים שהרגו לאותו היהודי טשסני דהיינו בל"א הגידו זיא האבין גיהרגת דען יהודי טשסני וא"כ מתוך עדותם מוכח שאמרו שהרגו לאותו היהודי טשסני משמע שהיהודי טשסני היה מפורסם שם ושהיה ידוע וניכר אותו יהודי וכ"כ בתשו' הרב מהרי"ט ח"ב בתשו' השייכים לטא"ה סי' ל"ה בענין שהעיד התוגר א' שנהרג יהודי דאויד אף שלא הזכיר רק שמו בלבד והתירו מאחר שמפורסם היה ובתשו' שם סי' ל"ו מביא ראיה לזה מגמ' דחולין פא"ט עורב זה עורב למינו זה עורב העמקי ופריך זה עורב אטו קמן קאי אלא אימא עורב זה עורב אוכמא כו' ופירש"י וכי בידו היה שאמר זה עורב ומשני דלא איצטריך לפרושי שידוע הוא והוא השחור כו' אלמא אין לומר דבר בידוע אם לא שהוא נודע וברור כו' וא"כ ה"ה בנ"ד שאמרו שהרגו לאותו היהודי טשסני על היהודי המפורסם קאמרי וכן מבואר בתשו' ה"ה הרשד"ם סי' מ"ג במעשה כזה שהעיד התוגר א' על אסלאן שנהרג שודאי על אסלאן הידוע קאמר כו' עד כי מה שאנו צריכים שמו ושם עירו או שמו ושם אביו לאו מילת' בלא טעמ' הוי אלא כדי שנדע על איזה איש מדבר ואם ידוע זה בודאי דמהני כו', וכ"כ בסי' כ"ג הביאו הרב מהרי"ט הנ"ל בעדות היהודי י"ט שנהרג ע"ש. אמנם להתיר האשה הזאת עפ"י עדות הנ"ל ולומר שעל היהודי טשסני הידוע קאמרי הערלים צריך חקירה גדולה וישוב הדעת מב"ד יפה ומנוקה בצדק כמו ב"ד דמעל"ת וכמ"ש ה"ה מהר"י טייטצאק הובא דבריו במשפטי שמואל סי' פ"א שצריך חקירה מב"ד יפה וצדק כו' אם אין שם איש אחר שהיה שמו טשסני ושהיה רגיל באותו כפר ובאותו בית הנז' וכמ"ש הרמב"ם סוף הל' גירושין הובא בטא"ה ישראל שאמר מת יהודי עמנו כו' אין אומדין באומדן דעתא פלוני הוא כו' אבל אמר שיצא מעמנו מעיר פלוני מחפשין באותה העיר אם לא יצא אלא הוא תנשא כו' וכ"כ בתשו' משפטי שמואל סי' פ"א הנז' ואף שהדברים האלה בישראל אמורים וה"ה לעדות גוי במסל"ת וא''כ לפי מ"ש מעל"ת כי ידוע בק"ק שלו כי היה שם ביתו של זעליגמן והיה משאו ומתנו שם ולא הוחזק איש אחר בשם זה ולא שכיחי שיירות לשם א"כ יש כדאי בזה העדות להתיר האשה הזאת וע"כ לא פליגי הרי"ף והרא"ש והראב"ד והמ"מ ושאר פוסקים בעובדא דיצחק ר"ג בר אחתי' דרב ביבי כו' אי חיישי' לתרי יצחק או לא כו' וגם בסוגי' פ"ק דב"מ וגיטין פרק כל הגט גבי מצא גט אשה בשוק כו' בעובדא דמי חיישינן לתרי שזורי כו' היינו דוקא בחדא לטיבות' או הוחזק ולא שכיחי שיירת' או לא הוחזק ושכיחי שיירתא ומשא"כ בתרוייהו לטיבות' כמו בנ"ד לפי מ"ש מעל"ת כ"ע מודים דאין אנו חוששין לתרי שמות טשפני כו'. וראיתי שהביא מעל"ת דברי התוספות פרק האשה שלום שכתבו בעובד' דיצחק ר"ג דע"כ מיירי שלא הוחזקו שני יצחק ר"ג ושכיחי שיירת' כו' והביא מעל"ת מה שנתקשו המפרשים בדעת הרא"ש שהביא בפרק כל הגט ממש כלשון התוספות ואעפ"כ סיים דרבא סבר דבעינן תרתי לריעות' הוחזקו ושכיחי שיירות וכ"כ הטור בשם הרא"ש ומלשון התוספות הנז' משמע דבהוחזקו לבד חיישינן וכתב מעל"ת וז"ל ואני אומר שלא כיונו יפה בדעת התוספות דהמה סברו ולהם היסוד מס"ד דהתוספות סברו דלרבא אפילו בהוחזקו לבד חיישינן וא"א לומר כן דא"כ מאי מקשי התוספות אח"כ בד"ה אמר רבא כו' הא דלא מייתי רבא ראיה מרבו רבה והוכיח מעל"ת מזה דרבא סבר דתרתי בעינן לריעות' באשר שמוכרח דרבה סבר בפרק כל הגט דתרתי לריעות' בעינן. זהו תורף דברי מעל"ת. הנה מאי דפשיטא למעל"ת דהתוספות סברי דלרבא תרתי בעינן מכח הקושיא הנזכר מבעיא לי טובא דהלא מדברי התוספות שכתבו אחרי כן בד"ה והא חבי בר נאני כו' וא"ת כו' ועוד הא בהוחזקו תרי יצחק מודה רבא כדפירשנו לעיל והכא בהוחזקו שני חבי בר נאני וי"ל כו' ולפי דברי מעל"ת דרבא סבר לגמרי כרבה דבעינן תרתי לרעותא א"כ מאי מקשה מהא דהוחזקו שני חבי בר נאני הלא אף בהוחזקו שני חבי בר נאני אם לא שכיחי שיירתא סבר רבא דלא חיישי' לב' חבי בר נאני איידי דלא שכיחי שיירת' אף שי"ל דמחוזא הוי מקום שהשיירות מצויות אבל קשה למה נקטו התוס' דבהוחזקו מודה רבא משמע בהוחזקו לבד אלא ודאי דרבא סבר בהוחזקו לבד חיישינן אף דלא שכיחי שיירת' וכן מוכח מדברי הרא"ש פרק כל הגט דיש להחמיר יותר בהוחזקו ולא שכיחי שיירות מבלא הוחזקו ושכיחי שיירות שכתב שם וז"ל כאן במקום השיירות מצויות כו' וא"ד הוא שהוחזקו דלא ניהדר והיינו דרבה וא"ד אע"ג דלא הוחזקו לא ניהדר ופליג דרבה ויראה דכ"ש אם הוחזקו אעפ"י שאין השיירות מצויות דיותר יש לחוש שאותו המצוי בעיר עבר דרך שם כו'. אכן אף שדברי מעל"ת אינם מוכרחים בדברי התוס' ומה שרוצה להוכיח דליפרוך גם על רבא דאתי דלא כמאן דרבה סבר דדוק' ב' ריעותו' ולר"ז אפי' שכיחי שיירות לבד בלא הוחזקו כו' אין זה דקדוק דאף דלא אתי כר"ז לגמרי אבל כרבה אתי בחד צד היכא דלא הוחזקו אף דשכיחי שיירת' דלא חיישי' כרבה אע"ג דבצד השני אם הוחזקו ולא שכיחי שיירתא לא אתי כרבה וא"כ לפ"ז אין דברי מעל"ת מוכרחים ולא די שאינם מוכרחים אלא שקשה על דבריו מה שהקשיתי לעיל ממ"ש התוס' גבי חבו בר נאני. איברא דאין להזניח ולהרחיק דברי מעל"ת לגמרי דמ"מ יש לו פנים בדברי התוס' ומצאתי ראיתי בתשוב' ה"ה מהרח"ש בקונטריס העגונה דאיתת' דף ק"ד ע"ג ודף ק"ה ק"ו שמראה פנים לב' הפירושים ומתחלה כתב בדברי התוס' הפירוש שכתבתי ודלא כמ"ש מעל"ת וכתב הרב הנז' דיש לשאול ע"ז האיך הוכיח זה מההיא דלקמן גבי ענן בר חייא מדחייש רבא אלמא הכא דוקא בלא הוחזקו ואחרי כן כתב הרב הנז' פירוש אחר וכמ"ש. מעל"ת. ונלע"ד דבדברי התוספות פרק האשה שלום שכתבו ואי שכיחי כו' יכולים לפרש ב' הפירושים הנז' מאחר שמתחילים בתרתי ומסיימים בחדא אכן בדברי הרא"ש פרק כל הגט אין לפרש רק הפירוש השני שהרא"ש כתב שם וז"ל גרסינן בפרק האשה שלום כו' עד ועל כרחין מיירי התם דלא הוחזקו ושכיחי שיירתא כו' עד וגם לא מיירי בשכיחי שיירתא והוחזקו דבהא לא אמר רבא כו' אלא ודאי מיירי בשכיחי שיירתא ולא הוחזקו כו' ע"ש ואם כן הרא"ש אינו מביא כלל הראיה דענן בר חייא וברישא לדבדי אביי מביא ראיה מהא דוכל מעשה ב"ד כו' וגם מתחיל בתרתי ומסיים בתרתי ואם כן מוכח מדברי הרא"ש שסובר רבא דדוקא היכא דאיכא תרתי לריעותא הוא דחיישינן ומשא"כ אי הוחזקו ולא שכיחי או שכיחי ולא הוחזק לא חיישינן וזהו שמסיים שם הרא"ש ופליגי אביי ורבא כו' ורבא סבר כרבה דלא חיישינן עד דאיכא תרתי לריעותא ולכן כתב הטור שהרא"ש והרי"ף סברי דלא חיישינן עד דאיכא תרתי לריעותא ואם כן דברי הרא"ש והטור נכונים ואף שבדברי התוספות יש לפרש ב' פירושים אבל בדברי הרא''ש אי אפשר לפרש רק כדעת הטור ומ"ש הרא"ש בפרק האשה שלום בעובדא דיצחק ר"ג ומיירי בלא הוחזקו ושכיחי שיירתא כו' חדא מינייהו נקט וה"ה בהוחזקו ולא שכיחי שיירתא. וראיתי ג"כ בס' מ"ו הרב בעל חלקת מחוקק מ"ש בסי' י"ז ס"ק ל"ח שהביא שם דברי הב"ח מ"ש בקונטריס אחרון שהרגיש גם כן בקושיא הנז' בדברי הרא"ש דמשמע מדבריו דבהוחזקו לבד חיישינן לדברי רבא ואם כן קשה על הטור כו' ודחי שם דברי הב"ח, הנה אף שדברי הב''ח בקונטריס אחרון אינו בידי כי חסר אצלי מתוך הב"ח על א"ה אמנם העתקת מ"ו בעל ח"מ דברי הב"ח בקונטריס אחרון בקיצור נראה למ"ש הפירוש בדברי הרא"ש ודלא כמשמעות התוספות לפי הפירוש הנז'. וראיתי שמ"ו בעל ח"מ הנז' דחי דברי הב"ח וכתב דהמעיין הרא"ש יראה שאין הפשט כן ולא ידעתי למה ומה שמסיים שם אבל בהוחזקו ולא שכיחי שיירתא אעפ"י דליכא תרתי לריעותא חיישינן וכמ"ש לעיל בשם הרא"ש בפרק כל הגט בתחלת סעיף ג' עכ"ל הנה כד מעיינת בדברי הרא''ש