שער אפרים קכו

הבעלים והשיג עליו עוד החכם המשיג הנז' כו' וכתב וז"ל ונלע"ד שנתחלף לו האי סוגיא באותה ששנינו פ' א"מ שטף נהר קוריו כו' וקאמר בסיפא אם היו הבעלים מרדפים כו' והתם ודאי לענין יאוש פירושו לגלות לנו אם נתיאשו הבעלים אם לא כו' אבל הכא לא שייך האי פירושא כו' ע"ש באמת מצינו עוד בדף הזה פה בהגוזל בתרא דלשון שהבעלים מרדפים אחריו הוא מטעם שמכח זה אנו יודעים שלא נתיאשו הבעלים כי אמרי' פה בגמ' אחר סוגי' הנז' המכיר כליו וספריו ביד אחר ויצא לו שם גניבה בעיר ישבע הלוקח כמה הוציא ויטול וכתב הר"ן שם וז"ל ישבע הלוקח וקודם יאוש מיירי ואפי' לרבנן דאמרי' סתם גניבה יאוש בעלים איירי כגון שהבעלים מרדפים את הגניבה כו' ע"ש וכ"כ התוס' בד"ה המכיר ואפי' לרבנן נמי דאמרי' סתם גניבה מיירי כגון שהבעלים רודפים אחריו וידוע שלא נתיאשו מהן מעולם כו' ע"ש א"כ מוכח מכל זה דלשון שהבעלים מרדפים אחריהם כו' היינו מטעם דבא להורות שלא נתיאשו הבעלים. אמנם מה שהקשה דלא שייך הכא האי פירושא מכח השגות הנז' מתרי טעמי הנז' חדא דמתני' בפי' קאמר כו' ועוד כו' הנה טרם נישב תרי תמיהות של החכם המשיג על ה"ה מהרדב"ז ראיתי להביא מ"ש מהרי"בל ז"ל בראשונות כלל א' שאלה ג' שמביא ג"כ הסוגיא דהגוזל בתרא כו' הא דנאמנת אשה או קטן לומר מכאן יצא נחיל זה כו' עד משמע בהדיא דאע"פ שהיו הבעלים מרדפים בפני האשה כו' ומתוך כך נתעוררו כו' וכתב אח"כ מהריב"ל וז"ל אך לבי נוקפי כי ראיתי בפירש"י שפי' מרדפים אחריהם קודם דברי הקטן דרגלים לדבר דשלו הן ולפירש"י אין להביא ראיה כו' דנוכל לומר דס"ל שלא ידעו האשה והקטן מרדיפת הבעלים ולפי דבריו קשה לי קושי' חזקה מה הקשה רבינ' לרב אשי על מ"ש אין מסל"ת כשר אלא לעדות אשה מהא דנחיל של דבורי' דהא שאני נחיל דלא על עדו' דמסל"ת סמכי' אלא לפי שהיו הבעלי' מרדפי' ורגלי' לדבר דשלו הם ומהריק"ו בתשו' סי' קכ"א כנראה מדבריו הבין זאת ההלכה כמו שפירשנו בראשונה דלרבותא נקט מרדפים אחריהם כו' עכ"ל מהריב"ל. והנה פה בתשו' הזאת הקשה לפירש"י קושיא חזקה הנז' ולא תי' כלום וכתב שמהריק"ו חולק על פירש"י באמת לפני זה בשאלה א' הביא ג"כ מהריב"ל דברי רש"י הנז' ומהריק"ו הנז' וכתב ג"כ שיש להקשות לפירש"י קושיא חזקה הנ"ל ומסיים שם וכבר היה אפשר לומר כי מהריק"ו ז"ל אפי' ע"פ פירש"י כתב מ"ש כו' עכ"ל ור"ל שגם רש"י סובר שידעו האשה וקטן מרדיפת הבעלים כו' ולרבותא נקט רדיפת הבעלים דאף שידעו מ"מ מקרי מסל"ת וכמו שסובר מהרי"ק ואין כאן מחלוקת וא"כ לפ"ז לא קשה כלום הקושיא חזקה הנז' אמנם בשאלה ג' לא תי' כלום על הקושיא חזקה הנז' באמת יש לישב הקושיא הנז' בכמה פנים וראיתי בזה מ"ש ה"ה מהרש"ל בים ש"ש שלו פ' הגוזל סי' כ"ח שהביא ג"כ דברי רש"י וז"ל ופירש"י הבעלים מרדפים קודם דבר הקטן כו' וכתב על זה ה"ה מהרש"ל ואין פירושו קודם דבר הקטן כו' והקטן והאשה משיבים על דבריהם או על רדיפתם דא"כ אין זה מסל"ת וכו' אלא דלאו דוקא פירש"י קודם דבר הקטן כו' ורש"י מילתא דפסיקא נקט שאם קודם דבר הקטן הם רודפים אז רדיפתם בבירור רגלים לדבר וכן הוא לשון הרמב"ם (פ"ו מהל' גזילה) נאמנת אשה כו' מכאן יצא נחיל זה והוא שיהיו מסל"ת ויהיו הבעלים מרדפים כו' אלמא דמסל"ת היינו בלא שום חקירה ורדיפת הבעלים כו' ע"ש באמת תמהני עליו שמביא ראיה לדבריו מלשון הרמב"ם ולא הביא ראיה לדבריו מדברי רבו הרי"ף שמוכח בהדיא מדברי הרי"ף דא"צ כלל רדיפת הבעלים לפי שהר"יף השמיט קושית הגמ' ואשה וקטן בני עדות כו' וג"כ השמיט הסוגיא הא דבעלים מרדפים אחריהם רק כתב הסוגיא שאחריה הא דאמר רב אשי אין מסל"ת כשר כו' ומקשה והא נחיל של דבורים א"ל בקנין דרבנן והשמיט לגמרי הא דבעלים מרדפים א"כ מדברי הרי"ף נראה בהדיא דא"צ שיהיו הבעלים מרדפים וזהו ראיה לדברי ה"ה מהרש"ל דרש"י מלתא דפסיקא נקט ולאו דוקא פירש"י כי גם דברי הרי"ף יש לפ' כן דאל"כ יש להקשות אהרי"ף למה השמיט האוקמתי' דהא הבעלים מרדפים וא"כ לפ"ז יש קצת לתמוה על מהרש"ל שלא מביא ראיה לדבריו מדברי הרי"ף אבל אין זה תימה כי עכ"פ דברי רש"י חולקים על הרי"ף כי לפי פירש"י צ"ל עכ"פ הבעלים מרדפים או קודם דברי האשה והקטן או אח"כ רק שלא ידעו הבעלים מדברי האשה והקטן לאפוקי לפי דברי הרי"ף א"צ כלל להרדפת בעלים. באמת דברי הרי"ף צריכין ישוב למה השמיט האוקמתי' דבעלים מרדפים אחריו והלא בכל הפוסקים הרמב"ם והרא"ש והטח"מ סי' ש"ע מבואר האוקמתי' דצריך שיהיו הבעלים מרדפים אחריו, אף שלכאורה הרא"ש והטור חולקים אהר"מ במז"ל שלדברי הרא"ש שמביא האוקמתי' כמשמעו כגון שהיו הבעלים מרדפים ואשה וקטן מסל"ת כו' וכ"כ הטור סוף סי' הנז' וא"כ המשמעות מדברי הרא"ש והטור שבעלים מרדפים קודם דברי האשה והקטן וכמשמעות דברי רש"י ומשא"כ הרמב"ם כתב תחלה שמסל"ת האשה והקטן ואח"כ כתב שיהיו הבעלים מרדפים אבל מ"מ כולם מודים דבעינן רדיפת הבעלים ולאפוקי הרי"ף השמיט לגמרי סוגי' דרדיפת הבעלים ונראה מזה דהרי"ף סבר דאין צריך כלל רדיפת הבעלים וראיתי בתשובת הרשד"ם הנז' שהביא החכם המשיג הנז' בתשו' הנז' שהרגיש ג"כ בקושיא הנז' בהרי"ף הנז' אגב שהוקשה לו ג"כ הקושיא הנז' שהקשה מהריב"ל על פירש"י דמאי מקשה רבינא לרב אשי מהא דנחיל דלמא שם איירי במרדפים כו' ועוד הקשה שם כמה קושיות ורצה לתרץ דרב אשי פליג ארב יהודא כו' דרש"י ס"ל דרב יהודא ס"ל דבכל קנין ואפי' קנין דאורייתא כל דחזינן דמרדפים הבעלים דרגלים לדבר דשלו הם ראוי להאמינם אפי' בשל תורה לאשה וקטן אבל בלא מרדפים אפילו בנחיל אבל בעדות אחר לא כו' ע"ש ומסיים שם וז"ל וכן נראה מדברי האלפסי דמייתי מימרא דרב אשי לחוד בלא האי מימרא דרב יהודא משמע דס"ל דפליג עליה ולכך השמיט כו' ופסק כרב אשי דבתראי הוא כו' וגם בתשו' ה"ה מהרא"ש דרך בדרך הזה בסי' רכ"א בתשובותיו ע"ש. ולענ''ד לישב דברי הרי"ף לפי שיש לדקדק בסוגיא הנז' דמשני אר"י אמר שמואל הב"ע כגון שהיו הבעלים מרדפים כו' ואשה וקטן מסל"ת כו' ואח"כ מתרץ רב אשי שאני נחיל של דבורים דהוי קנין דרבנן ומקשה ודאורייתא לא והא אר"י אמר שמואל מעשה באדם א' שהיה מסל"ת כו' והעלהו רבי לכהונה על פיו כו' בתרומה דרבנן כו' ע"ש ואי אמרינן דמרדפים דוקא בעינן אז נאמנים האשה והתינוק כו' במסל"ת א"כ לפ"ז קשה הלא דברי רב יהודא אמר שמואל סותרים זא"ז דגבי נחיל סבר שאין נאמנים האשה והתינוק במסל"ת אלא דוקא במרדפים כו' וגבי עובד' דר' שהעלוהו לכהונה ע"פ תינוק מסל"ת. אף באין מרדפין כו' וא"כ דברי ר"י אמר שמואל סותרים זא"ז. וביותר לפי סברת המקשן שהבין בעובדא דר"י א"ש שהעלהו ר' לכהונה איירי בתרומה דאוריית' וקושיא זו היה קשה גם להרי"ף ועיין בתשוב' ה"ה מהרא"ש סי' רכ"א שהרגיש בקושיא זו וע"ש, ולכאורה יש לישב קושי' זו דלא תקשי שדברי רב יהודא אמר שמואל סותרים זא"ז כי יש לחלק ביניהם ולומר דודאי גבי עובד' דתינוק שהיה מורכב על כתיפו של אביו כו' שמספר כל המאורע שהיה מורכב על כתיפו של אביו כו' ושאר מעשים כמבואר בגמ' שם ולכן מקרי שפיר מסל"ת וא"צ לדבר אחר ומשא"כ גבי נחיל שאינם אומרים האשה או התינוק רק מכאן יצא נחיל זה ואינו אומר דבר ברור ולכן לא מקרי מסל"ת גמור ולכן צריך להיות הבעלים מרדפים אחריהם. אמנם יש לדחות ישוב זה דהתינח לפי דעת הר"ן שסבר דבעלמא לא מקרי מסל"ת כשאומר אותו הדבר לבדו כמו גבי עדות אשה שאומר פלוני מת לבד ואז מוכרחים אנו לומר פה גבי נחיל של דבורים שהבעלים מרדפים אחריהם דאל"כ לא מקרי מסל"ת ומשא"כ לפי דעת הרי"בש שחולק על הר"ן רבו וסבר שזה מקרי שפיר מסל"ת א"כ א"צ שיהיו הבעלים מרדפים אחריהם ואפילו לפי הר"ן וסיעתו שסובר שמסל"ת צ"ל בקשר הדברים לפניו ולאחריו מ"מ קשה לפי דבריו הלא גבי עובדא דתינוק שמספר שהיה מורכב על כתיפו של אביו זהו אינו מקרי שאומר הדברים בקישור הדברים לפניו דהיינו מענין לענין רק שמאריך בסיפור ולמה יקרא מסל"ת ועיין בזה בתשוב' הגאונים מהרד"ך ובנימין זאב מ"ש בשם הגאונים ובראשם ה"ה מהר"י טייטצאק ובמה שאכתוב בזה לקמן בעה"י. וראיתי בס' תורת חיים פ' הגוזל בתרא בסוגיא זו שהבליע קושיא הנז' בנעימות וז"ל כגון שהיו הבעלים מרדפים לאו משום דעדות אשה וקטן לא מהני אלא היכי דאיכא תלתא מילי מעליותא מסל"ת ובעלים מרדפים ובמילתא דרבנן דהא בסמוך גבי תרומה משמע דבתרתי מילי סגי בתרומה דרבנן וקטן מסל"ת והא דבעינן הכא בעלים מרדפים משום דאי לא מרדפים איכא ריעות' דאורחא דמילת' מי שנאבד לו שואל ומרדף והאי כיון דאינו מרדף רגלים לדבר דלאו שלו הן ולא מהני מסל"ת: ולכך בעינן בעלים מרדפים דאז ליכא ריעות' כו' ע"ש ואף שלא הקשה בפי' הרב בעל ת"ח הנז' קושי' הנ"ל דדברי ר"י אמר שמואל סותרים זא"ז אבל מ"מ מתורץ במ"ש הא דנקט בעלים מרדפים לפי שאם אין בעלים מרדפים אז איכא ריעות' כו', והעיקר מה שהכריחו לבעל ת"ח שכתב את זה לפי שבזה מתרץ הקושיא שהקשינו לעיל בשם ה"ה מהריב"ל ז"ל דמאי מקשה רבינא והרי נחיל של כו' ולא משני שאני נחיל דבעלים מרדפים כו' אלא משום דבעלים מרדפים לאו מעליות' הוא אלא דאז ליכא ריעות' ע"ש. והנה הקושי' הנז' הוקשה להרי"ף דדברי ר"י א"ש סותרים זא"ז אי אמרי' דלא מקרי מסל"ת דוקא במרדפים. וגם הוקשה להרי"ף הקושי' הנז' שהקשה מהריב"ל בצירוף שאר האחרונים דמאי הקשה רבינא לרב אשי מהא דנחיל דלמא שאני נחיל דאיירי במרדפים כו' וכמ"ש לעיל ומכח קושיות אלו הכריח הרי"ף דמ"ש בגמ' כגון שהיו הבעלים מרדפים כו' לאו דוקא וסבר כמו שמפרש החכם המשיג אליבא דמהרדב"ז דאגב גררא נקטיה רב יהודא לאשמועי' דצריך כל זה קודם יאוש דאחר יאוש אין לבעלים זכות כלל ואף שהשיג ע"ז הפי' וכמ"ש לעיל אמנם אין בהשגותיו ממש וכמו שאבאר בס"ד כמ"ש מהרש"ל בס' יש"ש הנז' דלא צריך רדיפת הבעלים אלא בסתמא כו' ומסיים שם מהרש"ל וז"ל הלכך כל היכא שיכולין לברר שלא נתיאשו הבעלים או שלא ידעו שנאבדו דהוי יאוש שלא מדעת א"צ רדיפת הבעלים אלא די בעדות אשה וקטן במסל"ת עכ"ל וזהו ג"כ דעת הרי"ף ולכן השמיט הא דרדיפת הבעלים כו' באשר שהוא מסיק אליבא דרב אשי דגבי נחיל נאמן במסל"ת האשה והקטן ומביא ג"כ אח"כ המעשה דרב יהודא א"ש גבי תינוק שהיה מורכב על כתיפו של אביו דסגי במסל"ת לבד בדבר שהוא מדרבנן וה"ה גבי נחיל שהוא מדרבנן וא"צ מרדפים כשיודעים שלא נתיאשו וכמ"ש מהרש"ל הנז' וע"ש. וראיתי בתשוב' ה"ה בעל משפטי שמואל סי' ע' דף ע' וז"ל אמנם אגב גררא נזכיר מה שקשה לי בדברי הרי"ף כו' שלא הצריך בעלים מרדפים כו' הפך כל הפוסקים כו' והגמרא ערוכה הנז' ורוצה לישב שם דברי הרי"ף הנז' ואין דבריו ברורים למעיין שם ודחוקים בסוגי' דנחיל ש"ד כו' ע"ש. ובזה מיושב ג"כ מה שהשיג החכם בתשו' הרשד"ם הנז' על ה"ה מהרדב"ז שכתב דרדיפת הבעלים אינו אלא משום לגלות שלא נתיאשו כו' ומסיים שם דלא שייך הכא האי פירושא מתרי טעמי חדא דמתני' בפי' קאמר דצריך שיהיה זה קודם יאוש דהכי תנן וכן נחיל של דבורים אם נתיאשו הבעלים הרי אלו שלו כו' ע"ש. הנה כאן צריכין אנו למודעי מ"ש ה"ה מהרש"ל הנז' וז"ל ויש לי תימא בסוגי' מאי פריך רבינא לרב אשי כו' דהא נחיל לא איירי במסל"ת לחוד אלא צריך אף רדיפת הבעלים כו' ע"ש והיינו קושית