שער אפרים קכד

נשקו את ידי ומחניפים לי ויש להסתפק דלמא משקר באשר שמתפאר שעומד לתפוס הרוצחים ואינו נאמן וכמ"ש בפ' כל הגט שמע מקומטריסין כו' אמנם ז"א שהרי כתב הרמב"ם בפ"ג מהל' גירושין הביאו הטור סי' י"ז וז"ל שמע מערכאות של גוים הרגנו לפלוני אינם נאמני' וכתב הטור דמשמע מדבריו שאם אמר נהרג בדין שלא על ידם נאמנים וא"כ ה"ה בנ"ד שהגידו הערכאות שנהרג ע"י אחרים שנאמנים ואף שכתב הטור שמדברי הרא"ש יראה שאפילו אמרו שנהרג שלא על ידם שאינם נאמנים הואיל ויש תפארת לסתם ערכאות מכל שכן בנדון דידן שהיא תפארת לאותן ערכאות עצמם שהעידו דהיינו לאותו הישמעאל והשופט הוא תפארת שהם עומדים על המשמר לתפוס הרוצחים ולייסרם וא"כ י"ל שבנ"ד אינו נאמן השופט וגם הישמעאל המושל הנקרא סובאשי ובפרט בסוף העדות שהגיד ר' אליעזר בשם הסובאשי שהי' מתפאר שהיו נושקים הרוצחים את ידיו ומחניפים לו בשביל יראתו ואף שהב"י דחה דברי הטור וכתב שאינו משמע כן מדברי הרא"ש ועפ"ז פסק בש"ע שלא כדעת הטור בדברי הרא"ש אבל המעיין ברא"ש תמצא שדברי הטור כנים הם בהרא"ש וא"כ מקום להאריך וכמ"ש באמת הרב בעל המפה בהג"ה שם כדברי הטור בדעת הרא"ש וא"כ גם בנ"ד אינם נאמנים אבל לענד"ן שגם לפי דעת הטור והרא"ש יודה בנ"ד שהם נאמנים שאינו תפארת להם כלל. ומסתייעא לן סברא זו ממ"ש מרן הב"י בתשוב' השייכים לטא"ה דף כ"ז ע"ב בדין מסל"ת וז"ל ומה שטעו כ"ת דלא הוי מסל"ת לפי שהוא באי"יבודא ולא אמר אלא דרך התפארות שעשה השתדלות כדי להוציא הדבר לאור הדבר ברור הוא דהא חרפה היא לו שאמר שהודו שהרגו ופטר אותם באלף לבנים לבד שאעפ"י שלא היה תובע בדבר היה לו לתלותם מאחר שהודו או לאסרם בכבלי ברזל עד שיבא התובע וכיון דא"כ התפארות וכ"ש דחרפה נמי איכא כו' ע"ש וא"כ מכ"ש בנ"ד שאין לומר כאן שהי' התפארות כי אין לך חרפה גדולה מזו שהערלים הגידו להשופט והשופט הגיד להמושל הנקרא סובאשי משפיכת דם היהודי ולא עשו לרוצח מאומה כלל ואפי' בבית האסורים לא שם אותו ובפרט בעדות שהגיד ר' שמעון לינץ שהרוצח אמר שהשדים הסיתו אותו והודה לפני המושל הישמעאל סובאשי ואפ"ה לא עשה לו מאומה ואין לך חרפה גדולה מזו וא"כ אפי' להרב ר"י בר שמואל סמוט שנסתפק שם והיה לו קצת וויכוח עם הרב הגאון ב"י ז"ל בתשו' הנז' מודה לענ"ד בנ"ד שא"כ התפארות. ואודות הספק הששי שלא הזכיר הישמעאל קברתיו ברציחה זו ויש לחוש לבדדמי הנה אם אבא להאריך בעסק הזה בפלפול הסוגיא ובפוסקים הראשונים וגם האחרונים לא תיכול מגלה עפה ובכן אבא בקצרה הנה המקור בענין הזה דבעינן קברתיו הוא הרמב"ם בההיא דיצא ישראל וגוי מעמנו כו' וכתב הב"י בשם הרשב"א כו' ונראה מדבריו שהבין שהרי"ף והרז"ה הסכים לדעת הרמב"ם לענין קברתיו אבל ז"א דהגאונים הנז' לא הצריכו קברתיו רק במים ובמלחמה דיש לחוש לבדדמי ומשא"כ בהריגה, ובר מן כל דין אין להסתפק בנ"ד חדא שהרי בת"ה ושאר אחרונים כתבו דלא הוצרך הרמב"ם וסיעתו קברתיו היינו דוקא בעד הרואה דחיישינן לבדדמי אבל בעד המעיד מפי עד ומכ"ש בגוי מסל"ת מפי גוי מסל"ת דא"צ ועוד הלא בסוף העדות של ר' אליעזר שהגיד בשם הישמעאל שאותן הערלים שנשקו את ידו המה הרוצחים שהרגו את אסלאן וגם בעדות השני שהגיד ר' אליעזר שאמר הישמעאל שהרגו לאסלאן חתן יאקוב וא''כ הזכיר שמו ושם חמיו שהוא יותר משם אביו ובמקום שמזכיר שמו וכ"ש שם חמיו אצ"ל קברתיו וכמבואר בהרב המגיד. ואף אם נאמר שלא לעשות מעשה עפ"י חילוק של המ"מ וגם נאמר בנ"ד לא הוי עד המעיד מפי עד רק עד הרואה וכמבואר בעדות שהגיד רבי שמעון לינץ שרכב הישמעאל בעצמו לשם וראה אותו הרוג ע"י מכה עמוקה מקדקדו עד החוטם וא"כ יש לחוש שאמר בדדמי ומצריך קברתיו מ"מ נלע"ד דבנ"ד א"צ לומר קברתיו שהרי מבואר בתשובת הריב"ש ז"ל והסכימו לזה כל האחרונים שקברתיו לאו דוקא אלא כל שטלטלוהו ממקום למקום ואין פוצה פה ונודד כנף הוי כמו קברתיו וא"כ בנ"ד שהעיד ר' אליעזר בשם הישמעאל שהגיד השופט בשם הערלים שגיררוהו הרוצחים ליער קטן וזהו לכל הפחות הוי כמו קברתיו וביותר בעדות של ר' שמעון לינץ שהגיד לו הישמעאל שרצה להראות להם מקום שעצמותיו שוכבים שם וא"כ מכל הנז' נלע"ד שהאשה מרת יחנט אלמנת ר' ליב חתן יאקוב כהן מותרת להנשא על פי עדות של ר' אליעזר לכל גבר דיתיצביין והנה. אבא בקצרה מה שנסתפקתי בעדות של ר' שמעון לינץ שהעיד שבקש ר' אליעזר מן הישמעאל שיפרש דבריו מה שהגיד בפעם ראשון ויש להסתפק אם זה נקרא מסל"ת הואיל והיה ע"י שאלה. הנה באמת לפום ריהטא נראה דזה שפיר מקרי מסל"ת ולא מקרי ע"י שאלה הואיל בפעם ראשון היה מסל"ת וכמ"ש הרי"ף והרא"ש וכל האחרונים גבי מעשה דפונדקית דהיכי דמתחיל הגוי ומסל"ת אע"ג דהדרינן ומגלינן למילתי' שפיר מקרי מסל"ת ומשיאים על פיו וה"ה בנ"ד אבל ראיתי בתשו' הרשד"ם סי' מ"ב ומ"ג שכתב דדוקא אם באותו מעמד שהסל"ת שואל אותו הישראל שיגלה ויברר דבריו אז לא נפיק מידי מסל"ת ומשא"כ אם נתפרדו זה מזה ובמעמד אחר שאל להגוי שיברר דבריו לא מקרי מסל"ת וא"כ לפ"ז אין שום תועלת בעדות של ר' שמעון לינץ הואיל שכבר נתפרדו זה מזה ובמעמד אחר שאל ר' אליעזר שהישמעאל יגיד לו ויפרש את דבריו מה שאמר בפעם הראשון וכמבואר בעדות של ר' שמעון לינץ וא"כ אין זה מסל"ת והעדות של ר' שמעון לינץ אינו מעלה ואינו מוריד אמנם כד מעיינת בתשו' הרב הגדול בדורו מהרא"ם סי' ע"ג תמצא שדעת החכם מהר"ר אברהם השואל והדורש מן הגאון מהרא"ם על נשים העגונות נראה דאפי' עבר זמן רב בנתים אחר שהסל"ת וחזר ושאל אותו מ"מ לא נפיק מידי מסל"ת והסכים לדבריו הרב מהרא"ם בסי' ע"ד בסופו וז"ל וכ"ש שאין צורך לזה בנ"ד מדאמרו בהדיא וקברנום ע"כ וזה היה בדבריו האחרונים שהיו ע"י שאלה אחר זמן רב שהיה בנתים אחר שהסל"ת וכן מבואר בתשו' הרשד"ם בסי' מ"ב ומ"ג שהי' דעת קצת חכמים כן רק שהרשד"ם בעצמו חלק עליהם מסברא בעלמא וכן ראיתי בתשו' משאת בנימין סי' כ"ה דף קנ"א ע"ג וע"ד שהסכים ג"כ לזה שאם שואלין אותו אף לאחר כמה ימים מ"מ לא נפיק מידי מסל"ת כיון שהעדות הראשון היה מסל"ת ומביא ראיה לדבריו ממ"ש לעיל בשם תשו' מהרר"א אשר הסכים הגאון מהרא"ם לדבריו וגם מתשו' בנימין זאב סי' ז' ע"ש וא"כ לפי דברי הגאונים הנז' פשוט הוא שכדי להתיר האשה הזאת גם בעדותו של ר' שמעון לינץ. ומה שנסתפקתי עוד בספק הח' בעדות של ר' שמעון לינץ שסתר הישמעאל דבריו מ"ש בפעם הראשון בעדות של ר' אליעזר שלא אמר הישמעאל כן בפעם הראשון בעדות של ר' אליעזר אבל כד דייקת בעדות של ר' שמעון לינץ הנז' תמצא שאין שם שום סתירה בדבריו רק מה שלא הגיד בפעם הראשון דהיינו לפי שלא שאל ממנו ר' אליעזר שיפרש את דבריו היטב לכן היו דבריו סתומים ואא"כ כשביקש שיפרש דבריו אז פירש הישמעאל את דבריו היטב וזה מבואר בטור ק"מ ובב"י בסי' ע"ט וסי' ל' שכל מה שאנו יכולין לפרש דברי העד שלא יהיו דבריו סותרים זא"ז אנו מפרשים את דבריו וא"כ ה"ה בנ"ד. ואודות העדות השני אשר הגיד ר' שמעון לינץ יש ג"כ לספק קצת אם הוא נאמן באשר שלא הגיד דברים האלה בפני ב"ד הראשון אבל המעיין בתוך התשו' מ"ש בעדות השני של ר' אליעזר יתורץ ג"כ הספק שיש להסתפק בעדות שני של ר' שמעון לינץ וביותר שר' שמעון לינץ נותן ג"כ אמתלאה נכונה למה לא אמר זה בפעם הראשון ומכל הנ"ל נלע"ד שהאשה מרת יחנט בת ר' יעקב כהן אלמנת ר' ליב הי"ד מותרת להנשא לכל גבר דיתיצביין. וי"י יצילני משגיאות ויראני מתורתו נפלאות. אך באשר שמיראי ההוראה אני ובפרט באיסור חמור של אשת איש לא רציתי לסמוך על דעתי כי קשה עונשן של עריות אך באם יסכימו עמי שנים או אחד מבעלי ההוראה המפורסמים אזי אצרף גם אני למנין כי היכי דנמטי לי שובא מכשורא. כ"ד אנכי עפר ואפר"ים במוהר"ר יעקב מבית אהרן מווילנא: והסכים להתיר האשה הנז' הגאון מרא דארעא דישראל מרנא ורבנא בנן של קדושים הרב כמוהר"ר משה גאלנטי נר"ו ולסבת הוצאת הדפו\ס כי רבה היא לא חקקתי בספר תשובתו הרמה. שאלה קב לא קם עוד כמשה. חריף ומקשה. אבן הראשה אוירא דארעא קדישא. ראש גולת אריאל ראשון הוא לכל דבר שבקדושה. הוא אהובי ידידי הרב הגדול המופלא בעיונא ופלפולא כמוהר"ר משה גאלנטי נר"ו הנה קריתי ושניתי כת"ב נבחר לשון צדיק יסוד עולם וראיתי תוכו רצוף אהבה עזה של תורה מ"ש רום מעלתו על פסקי בעסקי העגונה ההגונה ודבריו נכונים למבין וישרים למוצאי דעת מש"ה שפיר קאמר אך דמה שרצה מעל"ת להשוות דעת מהרשד"ם עם דעת מהרא"ם ובעל מ"ב במ"ש הרשד"ם שאם הגוי מוסיף ע"י שאלה על דבריו הראשונים אחר שנתברר המעמד הראשון אינו מועיל וכתב מעל"ת דהיינו דוקא באותו ענין שלגבי ישראל המעיד מקרי חוזר ומגיד ז"א מועיל לגבי גוי ע"י שאלה אחר שנתברר במעמד הראשון לאפוקי אם גבי עדות ישראל לא מקרי חוזר ומגיד גם גבי גוי לא מקרי ע"י שאלה ומביא רום מעל"ת אח"כ מ"ש ה"ה הרשד"ם בסי' מ"ב ומ"ג היה באופן זה שמתחלה לא הזכיר הגוי כלל ההריגה וכאלו לא אמר כלום כו' ועיקר עדות ההריגה ומי היה נלמד מעדות הב' לכן אם העדות הב' היה ע"י שאלה אינו מועיל כלום והנה כעת אין תחת ידי תשו' הרשד"ם על א"ה כי המה ביד מעל"ת אבל לפי מ"ש רום מעל"ת בשם תשו' הרשד"ם הנז' בסי' מ"ב ומ"ג נלע"ד דגבי ישראל המעיד אף שלא הזכיר תחלה כלל הריגה יכול אח"כ לחזור ולהגיד מעסק הריגת היהודי ומי היה הואיל ואין זה סותר ממש דבריו הראשונים וכמו שהארכתי בזה בגוף פסקו אשר תחת יד מעל"ת והבאתי ראיה מתשו' הרשד"ם ז"ל סי' ע"ש ומדברי הרמב"ם ושאר פוסקים לכן אני מוכרח לעיין גוף תשו' הרשד"ם בסי' מ"ב ומ"ג הנ"ל וגם כמדומה לי שבתשו' הרשד"ם סי' מ"ב ומ"ג הנז' כתב דמ"ש ע"י שאלה במעמד שני לא חשיב מל"ת מטעם דמל"ת חידוש הוא והבו דלא לוסיף עלה א"כ משמע שבשום פנים אם אמר ע"י שאלה במעמד אחר אינו מועיל איברא שנ"י מש"ה דנפיש זכותיה וזכות ארעא דישראל כי מצאתי ראיה לדבריו מגמ' בזה כי מ"ש הרי"ף והרא"ש ושאר פוסקים דהיכא דמתחיל הגוי להגיד לפי תומו אף שדבריו האחרונים המה ע"י שאלה לא נפיק מידי מל"ת דברים אלו לקוחים ממעשה דפונדקית גבי והא איה חבירנו קאמרו ומשני כיון דחזיתינהו בכיא כו' וע"ז קאי הרי"ף והרא"ש הנז' דהיכא דאח"כ מגלינן למילת' שפיר ע"י שאלה לא נפיק מידי מל"ת וגבי הא דחזתינהו בכיא אף דמחשיב כהתחלת דברים וכמ"ש הפוסקים מ"מ בהתחלת דבריה לא אמר' שום דבר מענין מיתת חברינו רק כשאמרו איה חברינו אמרה מת כו' וע"ז קאי הרי"ף והרא"ש דמוכח מזה דהיכי דמגלי מילתא אח"כ שפיר ע"י שאלה לא נפיק מידי מל"ת וא"כ שפיר כתב רום מעל"ת דמ"ש מהרשד"ם בתשו' הבו דלא לוסיף עלה דדוקא באותו מעמד כו' היינו דוקא דוגמת הנדון של הרשד"ם כי דון מינה ואוקי באתרה. ברם מה שרצה מעל"ת לדמות עדות ישראל אי אינו חוזר ומגיד אז גם גבי גוי לא מקרי מל"ת ע"י שאלה במעמד אחר דוגמת הנדון שבתשו' הרשד"ם ולענד"ן דגבי ישראל המעיד אם אינו סותר דבריו הראשונים חוזר ומגיד אף שלא הזכיר תחלה