שער אפרים קכג

שלא נעלם וחסר מכאן שום יהודי באותו פעם רק ר' ליב חתן יאקוב הנ"ל ג"כ ישיאו את אשתו. ואף שיש לדחות דשאני התם כי מה שכתב הרמב"ם דמחפשים אותו היינו כשאומר בפי' איש שיצא עמנו ממקום פלוני אז מחפשי' באותו המקום ומשא"כ בנ"ד שלא אמר הישמעאל רק על סתם יהודי שנהרג ולא ידעינן מאיזה מקום ומי יימר שיועיל החיפוש. והנה ראיתי בתשובת הרב מהרשד"ם סי' נ"ז שהיה בדעתו להתיר עפ"י עדות שהגידו בשם התוגר שאמר שהרגו ליהודי שיצא מפה אעפ"י שלא הזכיר שמו אבל מ"מ אינו ראיה משם דשם הגיד התוגר היהודי אשר יצא מפה אבל בנ"ד לא הזכיר שם העיר כלל רק שם היהודי וא"כ אין לומר שיועיל חיפוש דאם אית' יבדק כל העולם כולו וכמ"ש בגמ' דיבמות אבל בנ"ד באשר שידוע לנו שכפר פערקיט אשר הגידו הערלים שנהרג שם יהודי היא סמוכה לק"ק אובן ולא שכיחי שיירת' כלל מכל הסביבות שיבא לשם איזה יהודי כי אין שם שום קהלה וישוב הסמוך לכפר הנז' רק ק"ק אובין ולא נחסר מק"ק אובן רק ר' ליב חתן יאקוב בעל של האשה הזאת וא"כ אין להסתפק באחר. ואף אם נחוש לכל הספיקות ונאמר אף דלא שכיחי שיירת' לשם כלל מ"מ מחמת חומר א"א נחוש כי פן איזה שבוי או איש אחר הוא ולא בעל של האשה הזאת מ"מ יש להתירה מטעם אחר שהרי לפי העדות של ר' אליעזר בפעם שני אשר שאלתי אותו למה לא שאל להישמעאל לאיזה יהודי הרגו והשיב ר' אליעזר שהגיד הישמעאל שהרגו לאסלאן חתן יאקוב וא"כ בעדות הזה הגיד הישמעאל בפירוש שמו ושם חמיו ואין להסתפק באחר. ואף שיש לספק בעדות השני של כ''ר אליעזר הלא כתב הרמב"ם בפ"ג מהל' עדות וז"ל וכן אינו יכול להוסיף בעדותו תנאי כללו של דבר כל דבר שיאמר העד אחר שנחקר עדותו שיבא מכללו ביטול העדות או תוספת תנאי אין שומעין לו עכ"ל וא"כ גם בנ"ד הוסיף כ"ר אליעזר בעדותו השני מה שלא אמר בעדות הראשון וכיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד ואין לומר דדוק' בד"מ הדין כן ומשא"כ בדבר איסור וכדומה לזה בנ"ד אבל ז"א שהרי אמרינן בתוספת' דכתובות והובא בב"י סי' כ"ט בח"מ וכן העדים שהעידו בין לטמא בין לטהר בין לרחק בין לקרב בין לאיסור בין להתיר כו' עד שלא נחקרה עדותן אמרו מבודין היינו הרי אלו נאמנים ומשנחקרה עדותן בב"ד אמרו מבודין היינו אינן נאמנים וא"כ מוכח מזה דגבי איסור נמי אמרי' כיון שהגיד שוב אינו חוזר ומגיד ולא בד"מ לבד (ואדרבה מצינו שד"מ גריעי טפי דא"צ דרישה וחקירה וכמ"ש לקמן בשם תשו' הר"ן) ועוד דאמר בפ' נגמר הדין גבי ההוא מעשה דבעי מיכסא גבי בנו של שמעון ב"ש דהוי הדרי בהו סהדי ויהבי טעמי למילתיה ואפ"ה אמרי' שם שלא היו יכולין לחזור ולהעיד אף שגבי דיני נפשות אמרי' ושפטו העדה והצילו העדה ומכ"ש בנ"ד דיש פלוגת' בסוף יבמות ר"ע ור"ט אי עדות נשים דומה לד"מ או לד"נ וא"כ בין למר ובין למר אינו חוזר ומגיד וא"כ גם בנ"ד לא יכול ר' אליעזר להגיד אח"כ מה שלא הגיד בראשונה, ואין לישב העדות של ר' אליעזר דכי אמרינן שוב אינו חוזר ומגיד היינו מטעם כיון שנחקרה עדות בב"ד שוב אינו חוזר ומגיד וי"ל דוק' בעדות שצריך דרישה וחקירה אמרינן כיון שנחקרה עדותן בב"ד שוב אינו חוזר ומגיד ומשא"כ גבי עדות נשים כתבו התוספות בסוף יבמות בשם ר"ח והרא"ש והרי"ף וכל האחרונים סוברים דאינו צריך דרישה וחקירה ואדרבה החוקר בעדות נשים הרי זה מגונה וכמ"ש הרמב"ם וא"כ י"ל דיכול לחזור ולהגיד אף מה שלא אמר בראשונה אבל ז"א שהרי כתב הר"ן בתשו' סי' ל"ד וז"ל ואל תחשוב שכשתפסו זה הלשון אם עד שלא נחקר' עדותן בב"ד כו' שבא בדקדוק גמור ותלמוד ממנו שבד"מ דלא בעי דרישה וחקירה אחר שנתקבל עדותן בב"ד שיכולין לחזור בהן כיון שלא נחקרה עדותן שזה בודאי אינו כו' שכיון שנגמר עדותן בב"ד שוב אינו חוזר ומגיד וא"כ מי לנו גדול מהר"ן שכתב בפשיטות דאף במקום דלא בעינן דרישה וחקירה מ"מ אינו חוזר ומגיד וא"כ גם בנ''ד אף שא"צ דרישה וחקירה ג"כ הדין כן וגם הב"י בח"מ נסתפק בזה ולבסוף כתב ג"כ בפשיטות כנז' וא"כ יש להסתפק בנ"ד בעדות של ר' אליעזר אם חוזר ומגיד בעדות השני. אבל כד דייקית ברמב"ם ובטור תמצא שעדות השני של ר' אליעזר הוא עדות נכון וז"ל הטח"מ סי' כ"ט אחר שנחקרה עדותן בב"ד אינו יכול העד לחזור בו ולומר דבר שסותר עדותו כו' וכתב הרמב"ם וכן אינו יכול להוסיף בעדותו תנאי כללו של דבר כל דבר שיאמר העד אחר שנחקר עדותו שיבא מכללו ביטול העדות או תוספת תנאי אין שומעין לו כו' א"כ מוכח מהטור והרמב"ם דדייקי בלישניהו דדוק' דבר שסותר עדותו אינו יכול להגיד ומשא"כ דבר אחר שאינו סותר עדותו יכול לחזור ולהעיד וא"כ בנ"ד שאינו סותר עדותו רק שמפרש דבריו הראשונים יכול להחזיר ולהעיד ואף שכתב הרמב"ם שאפילו תנאי אינו יכול להוסיף היינו ג"כ פירושו שיש ביטול מצד א' אם לא יתקיים התנאי וכ"כ הרשד"ם סי' נ"ז ומשא"כ בנ"ד וכל מה שאנו יכולין לכוין העדות שלא יהיה עדות מוכחשת יש לנו לכוין וכמבואר מדברי הר"ן בתשו' סי' הנז' ועב"י סי' כ"ט וא"כ ה"ה בנ"ד שמתחלה אמר שהגיד הישמעאל שהגידו לו שהרגו ליהודי א' ואח"כ מפרש דבריו מה שהגיד שהרגו ליהודי א' היינו ליהודי אסלאן חתנו של יאקוב וז"א סותר דבריו הראשונים ותרוייהו איתנהו שמתחלה הגידו הערלים להשופט שהרגו ליהודי סתם וכן הגיד השופט להישמעאל ואח"כ ראה הישמעאל בעצמו שהוא יהודי האסלאן חתן יאקוב וכן הגיד לכ"ר אליעזר וכן משמע קצת בעדות שהגיד כ"ר שמעון לינ"ץ אחר ששאל את הישמעאל שיפרש דבריו הגיד הישמעאל הנז' שאחר שהגיד לו השופט דברים הנ"ל אז רכב הישמעאל לאותו מקום והכירו שהוא יהודי האסלאן הנז' וביותר שר' אליעזר נתן אמתלא לדבריו למה לא הגיד בפעם הראשון וא"כ נלע"ד שהאשה הזאת מותרת מטעם ספק הזאת כי אין להם להסתפק עוד בספק הזאת. ובר מן כל דין נלע"ד דיש להתיר האשה הזאת במה שהעיד כ"ר אליעזר שאחר כמה ימים הלך לבית האסן באשי ובאו שני הערלים ונשקו את ידו והגיד לו הישמעאל שאלו הערלים הם הרוצחים שהרגו להאסלאן ונלע"ד דגם בעדות זו יש להתיר האשה הזאת אף שלא הזכיר שם אביו ושם עירו ובתוספת' אמרינן דבעינן דוק' שם אביו ושם עירו וכמבואר בב"י סי' י"ז בא"ה אבל ז"א דהלא כתב הר"ן בתשוב' דדוק' היכי דאיכ' למיחש ולהסתפק באחר הוא דמצריך שמו ושם עירו אבל במקום שאין להסתפק באחר משיאים את אשתו אף שלא הזכיר שמו ושם עירו ובנ"ד העידו הב"ד והעדים שלא היה חסר מכאן ק"ק אובן רק ר' ליב חתן יאקוב בעל של העגונה הנז' וגם אין להסתפק דלמא על איזה איש ממקום אחר הוא אומר וכמ"ש לעיל. ועוד דאף אם נחוש בעלמ' לכל הספיקו' וניחוש ג"כ דלמא על איש אחר קאמר כמ"ש לעיל נראה דבנ"ד אין לחוש כלל שהרי הישמעאל הגיד אלו הם הרוצחים שהרגו את האסלאן הידוע קאמר שנהרג והיינו ר' ליב בעל של האשה הזאת שהיה מפורסם שנהרג באותו זמן וכ"כ הרב מהרי"ט בתשוב' השייכים לא"ה סי' ל"ה ול"ו שיש לסמוך על דברי הגוי מסל"ת אף שלא הזכיר שם אביו ושם מקומו אלא דאומר סתם והטעם שבודאי על המפורסם שנהרג אמרו ובסי' ל"ו מביא ראיות לזה ע"ש וא"כ ה"ה בנ"ד בודאי על האסלאן הידוע קאמר שנהרג והיינו ר' ליב הנז' ובזה מיושב שאין להסתפק ג"כ דלמ' על איזה אסלאן ישמעאל קאמר ולא על אסלאן יהודי ועיין בתשו' הרשד"ם סי' מ"ג וביותר לפי מ"ש לפני זה שהגיד ר' אליעזר בעדות השני שלו שהגיד הישמעאל בפעם הראשון בפירוש על האסלאן והיינו ג"כ האסלאן שהגיד לו בפעם הראשון והוא האסלאן חתן יאקוב ובזה הותר הספק הג' ואודות הספק הד' בעדות של הישמעאל הנז' שהגיד בשם השופט כו' שהרגו ליהודי אשר נסתפקתי אם ראה אותו תוך ג' ימים כו' וזהו מחלוקת בין הפוסקים אם תולין להקל או להחמיר אבל ז"א דע"כ לא פליגי אלא במצאוהו הרוג ולא נודע להעד הרואה ההרוג אם הוא תוך ג' ימים כו' אז תולין להחמיר כי שמא הוא איש אחר ונשתנה אחר ג' ימים ודומה שזה בעלה של זה. וראיתי בתשובת משאת בנימין סי' מ"ד דף ס"ח ע"א שכתב וז"ל גם אין לחוש לשמא לא ראו אותו תוך ג' ימים כו' מפני שבעדותו של כמר מענדל קיסר כתב שביום ו' הלכו היהודים לדרכם כו' ובעדותו של כמר כו' כתוב שישמעאלים מצאו אותן נהרגים ביום א' שלאחריו כו' עכ"ל והנה דבריו תמוהים מאד איך מוכח מזה שנהרגו תוך ג' ימים דלמא מה שמצאו הישמעאלים הרוגים ביום א' היו אנשים אחרים שנהרגו קודם יום ו' והיה לאחר ג' ימים ונשתנו צורתן ונדמו לאותן הישמעאלים שהם אותם היהודים אשר יצאו מהם ביום ו' בשלמא אם העידו היהודים שבאותו מקום שמצאו הישמעאלים ההרוגים ביום א' לא הי' באותו מקום שום נהרג קודם יום ו' וא"כ בודאי תוך ג' ימים נהרגו אלו ההרוגים באותו מקום ולא נשתנו צורתם וראו הישמעאלים אלו ההרוגים והכירו אותם שהם היהודים אשר יצאו מהם ביום ו' משא"כ עתה שאין שום עדות שלא היו שם ההרוגי' האלה לפני ג' ימים וא"כ י"ל שנשתנו צורתן ונדמו להישמעאלים שהם היהודים האלה ובודאי שגגה יצאה מלפניו באלף מחילות וכן הסכימו רבותי. והנה כל הנז' שיש להחמיר דוק' במצאוהו הרוג כו' וכמ"ש לעיל אבל בעד מפי עד כ"ע מודים דתלינן להקל ועיין בתשוב' מהריב"ל ח"א בכמה תשובו' דעד מפי עד תלינן להקל שראה אותו תוך ג' ימים וכ"כ הרב מהרא"ש בתשו' סי' ב' שהעיד שהתיר כן בכנופיא וכ"כ כל האחרונים וכן מוכח מתשובת מהר''ם הובא בתשוב' מיימוני המתחלת חזרנו על כל הצדדים וה"ה בגוי מפי גוי מסל"ת לכל הדברים שוים וכמ"ש בתשו' הרב מהר"ם מפדואה ע"ש וא"כ פשיט' לפי העדות הראשון שהעיד ר' אליעזר שהגיד לו הישמעאל בשם השופט כו' שהרגו ליהודי סתם ולא הזכירו לא שמו ולא שם עירו רק שאנו מתירים אותו מכח החיפוש שלא נחסר שום איש מכאן ק"ק אובן בזמן הנז' רק זה האסלאן הנקר' ליב וכמ"ש לעיל פשיט' שאין כאן נפקות' אם ראה אותו תוך ג' ימים אם לאו ואפי' לפי העדות השני שהעיד ר' אליעזר שהגיד לו הישמעאל בפירוש שהוא האסלאן חתן יאקוב וא"כ יש להסתפק מי יימר שראה אותו תוך ג' ימים מ"מ האשה הנז' מותר דבעד מפי עד תולין להקל וה"ה בגוי מפי גוי ומכ"ש בנ"ד די"ל או שהשופט בעצמו היה מכיר את היהודי האסלאן חתן יאקוב או שהערלים אשר הגידו להשופט הכירו אותו והוא הגיד ג"כ להישמעאל האסן באשי את שמו ושם חמיו אף שבעדות השופט אשר הגיד הישמעאל בשמו לא הזכיר רק שהרגו ליהודי סתם אבל הלא השקלא וטרי' שלנו עתה בעדות השני שהגיד כ"ר אליעזר שהגיד לו הישמעאל שהיהודי הוא האסלאן חתן יאקוב וא"כ יש לומר שהשופט הגיד לו ג"כ שהוא האסלאן חתן יאקוב או י"ל אחר שהגיד לו השופט רכב הישמעאל בעצמו לשם וראה אותו והכירו תוך ג' ימים שהוא האסלאן חתן יאקוב וכמו שמבואר באמת בעדות של ר' שמעון לינ"ץ בשם הישמעאל ומכ"ש שלפי נימוסיהם כאשר יארע איזה מקרה בלתי טהור כזה בעירות או בכפרים דמם בראשם אם לא יודיעו תכף להמושלים ובודאי היה תוך ג' ימים ואף דבשאינו חבול בפניו מעידים עליו אפילו אחר כמה ימים לפי דברי ר"ת אבל כבר חלקו כל האחרונים עליו וכמ"ש הרשב"א והריטב"א והרא"ה ועוד לפי העדות של ר' שמעון לינץ שהגיד לו הישמעאל שראה אותו מוטל בבגדים והי' חבול בפניו מכה עמוקה מקדקדו עד חוטמו וא"כ הי' חבול בפניו ולכן צריך אליב' דקצת פוסקים אם מכירים אותו בט"ע כו' אבל אין אנו צריכין לזה כי יש הרבה חולקים בזה בעדות גוי מסל"ת אם נאמן להעיד שהכירו בט''ע ואודות הספק החמישי שיש להסתפק בעדות שלר' אליעזר בשם הישמעאל שהיה מושל הנקרא סובאשי בכפר אלמאשין והגיד לו השופט כו' וגם מה שהגיד הישמעאל אח"כ אלה הם הרוצחים אשר להאסלאן ולכן