סליחות נוסח פולין, לצום גדליה ד

מג. על פי א"ב. חתום אליה בר שמעיה חזק.

אֶת־יְהֹוָה בְּהִמָּצְאוֹ לְדָרְשׁוֹ קִדַּמְתִּי. בְּעַד עֲוֹנוֹת לְכַפֵּר, כִּי כַתּוֹלָע נֶאֱדַמְתִּי. גֻּלְגַּל־הַלֵּב וְטוּמְטַם וּכְיָשֵׁן נִרְדַּמְתִּי. כִּמְעַט כִסְדוֹם הָיִיתִי וְלַעֲמוֹרָה דָּמִיתִי:

דָּמִיתִי לְסוֹטָה פְרוּעָה מְנָאֶפֶת וַחֲלָלָה. הָיִיתִי כְבֶגֶד־עִדִּים, וְהוּשַֹמְתִּי כְּשִֹמְלָה בְדָמִים מְגוֹלְלָה. וְחָסַרְתִּי מַפְגִּיעַ, וְיוֹדֵעַ אַיִן לְפַלְּלָה. רְאֵה יְהֹוָה וְהַבִּיטָה, כִּי־הָיִיתִי זוֹלֵלָה:

זוֹלֵלָה כְּבוּדָה נֶהֱפְכָה בְּיַד־מְגָאֵל. חִנָּם נִמְכְּרָה לִצְמִיתוּת, וְאֵין־גּוֹאֵל. טֻבַּע נָכוֹן וְנִשָּׂא וְחָרֵב אֲרִיאֵל. הִשְׁלִיךְ מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ תִּפְאֶרֶת־יִשְֹרָאֵל:

יִשְֹרָאֵל לְבוֹזְזִים וְלִמְשִׁסָּה, עַד־מָתַי. כָּאַרְבֶּה רַבּוּ עוֹרְקַי, וְעָצְמוּ מַצְמִיתַי. לַלֵּב בְּשֹוּמִי, הֲרִיסוֹתַי חָרְבוֹתַי וְשׁוֹמְמוֹתַי. וַתִּבְחַר מַחֲנַק נַפְשִׁי, מָוֶת מֵעַצְמוֹתָי:

מֵעַצְמוֹתַי הַמְפֻצָּחוֹת וְהַמְפֻלָּחוֹת, מִמַּכְעִיסֶךָ וּמִמַּזְעִימֶךָ. נָאַמְתִּי, נִלְאֵיתִי נְשֹא חֲרוֹנְךָ וְזַעֲמֶךָ. שִֹים לֵב לִגְאֹל חַיַּת נְעִימֶיךָ. כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא, עַל־עִירְךָ וְעַל־עַמֶּךָ:

עַמְּךָ זְרוּיִים פְּזוּרִים בְּכָל־מוֹשָׁבוֹת. פְּקָדוּךָ בַּצָּר, פְּחָדוּךָ בְּמַעַשֹ וּבְמַחֲשָׁבוֹת. צְלֹל־זָדוֹן, וְהַעֲבֵר וְרַפֵּא מְשׁוּבוֹת. אֲדֹנָי, שִׁמְעָה בְקוֹלֵנוּ, תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת:

קַשֻּׁבוֹת תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ, לְשֶׁפֶךְ שִֹיחֵנוּ. רֹן־שְׂפָתֵינוּ קַבֵּל כְּרֵיחַ נִיחֹחֵינוּ. שִׁחַרְנוּךָ מָגִנֵּנוּ וּבְךָ יַהַב מִבְטָחֵנוּ. כִּי שִׁמְךָ עָלֵינוּ נִקְרָא אַל־תַּנִּיחֵנוּ:

תַּנִּיחֵנוּ אָדוֹן זֶה כַּמֶּה־שָׁנִים לָמָּה. לְשַׁמָּה לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה לְלַעַג לְבוֹשֶׁת וְלִכְלִמָּה. יֵאָמֵן וְיוּחַשׁ הַמִּבְטָח, שֶׁהִבְטַחְתָּ לַשּׁוֹמֵמָה. אֲנִי יְהֹוָה בָּנִיתִי הַנֶּהֱרָסוֹת, נָטַעְתִּי הַנְּשַׁמָּה:

הַנְּשַׁמָּה בְּרַחֲמִים גְּדוֹלִים תִּבְנֶה וּתְכוֹנְנָהּ. שְׁמַע יָהּ חִנּוּנָהּ, כִּי־בָא עֵת לְחֶנְנָהּ. חַזֵּק מַאֲמִירֶךָ, בְּצֵל־יָדְךָ לְגוֹנְנָהּ. וּפְדוּיֵי יְהֹוָה יְשׁוּבוּן, וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה:

אֵל מֶֽלֶךְ. יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים. מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. מוֹחֵל עֲו‍ֹנוֹת עַמּוֹ. מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים. עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ. לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל: אֵל הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. זְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. כְּהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:

קהל וחזן:

וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:

יְהֹוָה יְהֹוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת: נֹצֵר חֶֽסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה: וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ. מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ: כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶֽסֶד לְכָל קֹרְאֶֽיךָ:

בֵּית קָדְשֵׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ אֲשֶׁר הִלְלוּךָ אֲבֹתֵינוּ הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ וְכָל מַחֲמַדֵּינוּ הָיָה לְחָרְבָּה: שִׁלְחוּ בָאֵשׁ מִקְדָּשֶׁךָ, לָאָרֶץ חִלְּלוּ מִשְׁכַּן שְׁמֶךָ: הוֹשִׁיעָה יְהֹוָה כִּי גָמַר חָסִיד כִּי פַסּוּ אֱמוּנִים מִבְּנֵי אָדָם:

כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְהֹוָה עָלֵֽינוּ: לַיהֹוָה הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ מִשְׂגָּב לָֽנוּ, אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּֽטֵֽחַ בָּךְ: יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה, הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ: