סליחות נוסח פולין, לצום גדליה ה

מד. ע"פ א"ב. חיבר רב סעדיה גאון

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ

אָבְלָה נַפְשִׁי וְחָשַׁךְ תָּאֳרִי. בֵּית תִּפְאַרְתִּי כְּנָשַׁף בּוֹ הָאֲרִי. גַּם פְּלֵיטָתִי אֲשֶׁר־עָזְבוּ וּשְׁאֵרִי. דֹּעֲכוּ כְּהַיּוֹם בִּשְׁלֹשָׁה בְּתִשְׁרִי:

הָאֵשׁ וְהַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים שְׁטָפוּנוּ בְּדָלְקָם. וּבָסְסוּ מִקְדָּשׁ וּבָזְזוּ חֶלְקָם. זִקְנֵי שְׁאֵרִית אֲשֶׁר פָּלְטוּ מִיּוֹם־נָקָם. חֻבָּלוּ עַתָּה בְּיוֹם צוֹם גְּדַלְיָה בֶּן־אֲחִיקָם:

טֹרָפוּ דַלַּת עַם הָאָרֶץ. יֶתֶר הַגָּזָם אָכַל הָאַרְבֶּה בְּמֶרֶץ. כּוֹרְמִים וְיוֹגְבִים פְּקֻדַּת מַרְגִּיז הָאָרֶץ. לֹהֲטוּ וְלֹא־הָיָה בָם גּוֹדֵר גָּדֶר וְעוֹמֵד בַּפֶּרֶץ:

מָה אֲסַפֵּר וְאַנְחוֹתַי עֲצוּמוֹת. נָקְטָה נַפְשִׁי וּמַקְהֵלוֹתַי עֲגוּמוֹת. שְֹרִיגֵנוּ אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ מִיקוֹד־אֵשׁ לְתַעֲצוּמוֹת. עוֹד הֵם לֹא־נִתְקַיְּמוּ וְנִתָּשׁוּ בְּחֵמוֹת:

פָּנֶיךָ עַד־מָתַי מִמֶּנּוּ תַּסְתִּיר. צַעֲקָתֵינוּ שְׁמַע וַאֲסִירֵינוּ תַּתִּיר. קָדוֹשׁ בִּיטָה כִּי־אֵין בַּעֲדֵנוּ מַעְתִּיר. רְאֵה בְּדַלּוּתֵנוּ וְשִׁבְחֲךָ בְּפֶה נַכְתִּיר:

שֻׁדַדְנוּ מִדּוֹר לְדוֹר וּמִקֵּץ לְקֵץ. שֹׁרֶשׁ צֶפַע מְעוֹפֵף אוֹתָנוּ עוֹקֵץ. תַּקִּיף, לְמִשְׁפָּטֵנוּ הָעֵר וְהָקֵץ. תְּכַפֵּר לַעֲוֹנוֹתֵינוּ וְנֹאמַר קֵץ:

אֵל מֶֽלֶךְ. יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים. מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. מוֹחֵל עֲו‍ֹנוֹת עַמּוֹ. מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים. עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ. לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל: אֵל הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. זְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. כְּהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:

קהל וחזן:

וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:

יְהֹוָה יְהֹוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת: נֹצֵר חֶֽסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה: וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ. מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ: כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶֽסֶד לְכָל קֹרְאֶֽיךָ:

שׁוּבָה יִשְֹרָאֵל עַד יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ: תָּשֵׁב אֱנוֹשׁ עַד דַּכָּא וַתֹּאמֶר שׁוּבוּ בְנֵי אָדָם: קָרוֹב יְהֹוָה לְכָל קֹרְאָיו לְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָאֻהוּ בֶאֱמֶת:

כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְהֹוָה עָלֵֽינוּ: לַיהֹוָה הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ מִשְׂגָּב לָֽנוּ, אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּֽטֵֽחַ בָּךְ: יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה, הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:

הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵֽינוּ, וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ, אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים: אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה, אֲדֹנָי סְלָֽחָה, אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה, אַל תְּאַחַר. לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּֽךָ: