סליחות נוסח פולין, לצום גדליה ג

מב. ע"פ א"ב. חיבר רבנו שלמה בר יצחק (רש"י)

אָז טֶרֶם נִמְתְּחוּ נִבְלֵי־שְׁכָבִים. בָּאָרֶץ עַד לֹא דֻבְּקוּ רְגָבִים: גַּבָּךְ שִׁבְעָה דְּבָרִים הָיוּ מְגֻבָּבִים. דַּת וָכֵס וּרְטִיַּת בָּנִים שׁוֹבָבִים:

הוֹד גַּן־עֵדֶן וְעֶלֶק הַבְהָבִים. וּמְקוֹם כַּפָּרָה עַל־יְדֵי מַקְרִיבִים: זֹהַר שֵׁם יִנּוֹן מְחוֹלָל מֵחוֹבִים. חֻבְּרוּ אַלְפַּיִם קֹדֶם בְּרִיאַת יִשּׁוּבִים:

טְכוּסִים עַל־רָקִיעַ בּוֹטִים כִּשְׁבִיבִים. יְעוּרִים וּמְשֹׁרָשִׁים פְּנֵי יוֹשֵׁב הַכְּרוּבִים: כִּסֵּא הָיָה מֻנַּח בָּרָקִיעַ בְּיִצּוּבִים. לְמוֹשַׁב מֶלֶךְ וְנוֹרָא עַל־סְבִיבִים:

מִימִינוֹ אֵשׁ־דָּת חֲקוּקָה בִּכְתָבִים. נְתוּנָה עַל בִּרְכּוֹ בְּשַׁעֲשׁוּעַ אֲהָבִים: סָדוּר עַל־הַדָּרוֹם גַּן־רְטוּבִים. עָרוּךְ עַל־הַצָּפוֹן תֹּפֶת שַׁלְהֵבִים:

פְּנֵי־הַמִּזְרָח יְרוּשָׁלַיִם הַבְּנוּיָה בְּמַחֲצָבִים. צָפוּן בְתוֹכָהּ מִקְדַּשׁ־אֵל בְּיִשּׁוּבִים: קָבוּעַ בְאֶמְצַע מִזְבֵּחַ כִּפּוּר חַיָּבִים. רְבוּצָה עָלָיו אֶבֶן שְׁתִיַּת חֲטוּבִים:

שֵׁם יִנּוֹן עָלֶיהָ חָקוּק בְּמִכְתָּבִים. תֹּאַר שֵׁם־הַמְּפֹרָשׁ בְּתָוֵי גִּלּוּבִים: שָׁמָּה בַּתָּוֶךְ לִפְנֵי מַאֲזִין מֵאֶשְׁנַבִּים. לִוּוּי תְּשׁוּבָה אֶרֶךְ לְנִדְוִים וְכֹאֲבִים:

מְעֻתֶּדֶת לְכִבּוּס צוֹאִים, וּלְהַלְבִּישׁ מוּטָבִים. הָרֵק שֶׁמֶן הַטּוֹב עַל־רֹאשׁ שָׁבִים: בְּכֵן אָתָאנוּ לְךָ עֲלָמִים וְשָֹבִים. רַחֵץ מִצַּחַן וְהַשְׁלֵךְ טִמּוּס סְאָבִים:

בִּתְפִלָּה יְקַדְּמוּךָ בָּנִים־שׁוֹבָבִים. יוֹם־יוֹם לְדָרְשֶׁךָ בְּפִיץ־נִבִים: יֵחָשֵׁב אֲמָרֵינוּ כְהֶקְטֵר דָּמִים וַחֲלָבִים. צִפְצוּפֵנוּ יְקַבַּל כְּפִסּוּגֵי פָרִים וּכְבָשִׂים: חֲטָאֵינוּ הַצְלֵל בְּקַרְקַע נִטְפֵי־מַרְזֵבִים. קָרְבֵנוּ אֵלֶיךָ בִּרְחִיפַת רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים:

כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים אָנוּ בְטוּחִים, וְעַל צִדְקוֹתֶיךָ אָנוּ נִשְׁעָנִים, וְלִסְלִיחוֹתֶיךָ אָנוּ מְקַוִּים, וְלִישׁוּעָתְךָ אָנוּ מְצַפִּים: אַתָּה הוּא מֶלֶךְ, אוֹהֵב צְדָקוֹת מִקֶּדֶם, מַעֲבִיר עֲוֹנוֹת עַמּוֹ, וּמֵסִיר חַטֹּאת יְרֵאָיו: כּוֹרֵת בְּרִית לָרִאשׁוֹנִים, וּמְקַיֵּם שְׁבוּעָה לָאַחֲרוֹנִים: אַתָּה הוּא, שֶׁיָּרַדְתָּ בַּעֲנַן כְּבוֹדֶךָ עַל הַר סִינַי, וְהֶרְאֵיתָ דַּרְכֵי טוּבְךָ לְמֹשֶׁה עַבְדֶּךָ: וְאָרְחוֹת חֲסָדֶיךָ גִּלִּיתָ לוֹ, וְהוֹדַעְתּוֹ כִּי אַתָּה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וּמַרְבֶּה לְהֵטִיב, וּמַנְהִיג אֶת־כָּל־הָעוֹלָם כֻּלּוֹ בְּמִדַּת הָרַחֲמִים: וְכֵן כָּתוּב: וַיֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר כָּל־טוּבִי עַל־פָּנֶיךָ וְקָרָאתִי בְשֵׁם יְהוָה לְפָנֶיךָ. וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן, וְרִחַמְתִּי אֶת־אֲשֶׁר אֲרַחֵם:

אֵל אֶֽרֶךְ־אַפַּֽיִם אַתָּה. וּבַֽעַל הָרַחֲמִים נִקְרֵֽאתָ. וְדֶֽרֶךְ תְּשׁוּבָה הוֹרֵֽיתָ: גְּדֻלַּת רַחֲמֶֽיךָ וַחֲסָדֶֽיךָ. תִּזְכֺּר הַיּוֹם וּבְכָל־יוֹם לְזֶֽרַע יְדִידֶֽיךָ: תֵּֽפֶן אֵלֵֽינוּ בְּרַחֲמִים. כִּי אַתָּה הוּא בַּֽעַל הָרַחֲמִים: בְּתַחֲנוּן וּבִתְפִלָּה פָּנֶֽיךָ נְקַדֵּם. כְּהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָיו מִקֶּֽדֶם: מֵחֲרוֹן אַפְּךָ שׁוּב. כְּמוֹ בְּתוֹרָתְךָ כָּתוּב: וּבְצֵל כְּנָפֶֽיךָ נֶחֱסֶה וְנִתְלוֹנָן. כְּיוֹם וַיֵֽרֶד יְהֺוָה בֶּעָנָן: תַּעֲבֺר עַל־פֶּֽשַׁע וְתִמְחֶה אָשָׁם. כְּיוֹם וַַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם: תַּאֲזִין שַׁוְעָתֵֽנוּ וְתַקְשִׁיב מֶֽנוּ מַאֲמַר. כְּיוֹם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה, וְשָׁם נֶאֱמַר:

קהל וחזן:

וַיַּעֲבֹר יְהֺוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:

יְהֺוָה יְהֺוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב־חֶֽסֶד וֶאֱמֶת: נֹצֵר חֶֽסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה: וְסָלַחְתָּ לַעֲוֺנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח־לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי־חָטָֽאנוּ. מְחַל־לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי־פָשָֽׁעְנוּ: כִּי־אַתָּה אֲדֺנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב־חֶֽסֶד לְכָל־קוֹרְאֶֽיךָ:

דִּרְשׁוּ יְהֺוָה בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב: יַעֲזֹב רָשָׁע דַּרְכּוֹ וְאִישׁ אָוֶן מַחְשְׁבֹתָיו וְיָשֹׁב אֶל יְהֺוָה וִירַחֲמֵהוּ וְאֶל אֱלֹהֵינוּ כִּי יַרְבֶּה לִסְלוֹחַ: אֲדֹנָי שִׁמְעָה בְקוֹלֵנוּ תִּהְיֶינָה אָזְנֶיךָ קַשֻּׁבוֹת לְקוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ: תִּכּוֹן תְּפִלָּתֵנוּ קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ:

כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְהֹוָה עָלֵֽינוּ: לַיהֹוָה הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ מִשְׂגָּב לָֽנוּ, אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּֽטֵֽחַ בָּךְ: יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה, הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:

קהל ואח"כ חזן:

סְלַח נָא לַעֲו‍ֹן הָעָם הַזֶּה, כְּגֹֽדֶל חַסְדֶּֽךָ. וְכַאֲשֶׁר נָשָֽׂאתָה לָעָם הַזֶּה. מִמִּצְרַֽיִם וְעַד הֵֽנָּה. וְשָׁם נֶאֱמַר:

הקהל אומרים:

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה סָלַֽחְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ:

הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵֽינוּ, וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ, אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים: אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה, אֲדֹנָי סְלָֽחָה, אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה, אַל תְּאַחַר. לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּֽךָ: