סליחות נוסח ליטא עברי אנגלי, ליום חמישי ד

טו. על פי א"ב:

אֱלֹהִים בְּיִשְׂרָאֵל גָּדוֹל נוֹדָעְתָּ.

אַתָּה יְהֹוָה אָבִינוּ אָתָּה:

בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלֶיךָ קָרְבֵנוּ.

רָם וְנִשָּׂא אַתָּה בְּקִרְבֵּנוּ:

גְּמַלְתָּנוּ הַטּוֹבוֹת

בְּחוֹבֵנוּ.

לֹא בְצִדְקוֹתֵינוּ

וּבְיֹשֶׁר לְבָבֵנוּ:

דּוֹדֵנוּ

גַּם כִּי זָנַחְנוּ.

גְּאָלֵנוּ כִּי עֲבָדִים אֲנָחְנוּ:

הִנְנוּ בַּעֲווֹנֵנוּ

עַד דַּכָּא.

וַתִּקְּצַר נֶפֶשׁ

לְךָ מְחַכָּה:

וְאַיֵּה חֲסָדֶךָ הָרִאשׁוֹנִים עִמָּנוּ.

מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם נֶאֱמָנוּ:

זַעַף נִשָּׂא

וַתַּשׁ כֹּחֵנוּ.

יְהֹוָה אַל בְּאַפְּךָ תוֹכִיחֵנוּ:

חַלְחָלוֹת רַבּוֹת בִּלּוּ בְשָׂרֵנוּ.

נָא אַל בַּחֲמָתְךָ תְיַסְּרֵנוּ:

טֹרַח הַצָּרוֹת אֵין לְהִסָּפֵר.

אַיֵּה שׁוֹקֵל וְאַיֵּה סוֹפֵר:

יָדַעְנוּ רִשְׁעֵנוּ כִּי פָשָׁעְנוּ.

כִּי אֱמֶת עָשִׂיתָ

וַאֲנַחְנוּ הִרְשָׁעְנוּ:

כַּעַס וְחָרוֹן מֶנּוּ יֶחְדָּל.

כִּי קָטוֹן יַעֲקֹב וָדָל:

לַחַץ יוּסַר

וְעֹל מֶנּוּ יְחֻבָּל.

כִּי כָשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל:

מְנָת מִדָּתֵנוּ

לֹא תִגְבֶּה.

כִּי נִשְׁאַרְנוּ מְעַט מֵהַרְבֶּה:

נַחֵם עַל הָרָעָה לְאֻמָּתֶךָ.

מַטֶּה כְּלַפֵּי חֶסֶד

אֻמָּנוּתֶךָ:

סְלָחָה

אִם־עֲווֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ.

עָזְרֵנוּ כִּי עָלֶיךָ נִשְׁעָנְנוּ:

עָרְפֵּנוּ כֹף לְךָ לְהִשְׁתַּעְבֵּד.

בְּאַהֲבָה וּבְיִרְאָה

אוֹתְךָ לַעֲבֹד וּלְכַבֵּד:

פּוֹקְדֶיךָ

קִדְּשׁוּ צוֹמוֹת לִקְבֹּעַ.

דַּעְתָּם קְצָרָה

צָרְכָם לִתְבֹּעַ:

צְקוֹן לַחֲשָׁם

אֵלֶיךָ תָּבוֹא.

חַתֵּל לְאִישׁ אִישׁ

נִגְעוֹ וּמַכְאוֹבוֹ:

קוֹל יַעֲקֹב נוֹהֵם

מִתְּהוֹמוֹתֶיךָ.

תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם

מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ:

רוֹדֶה רוֹדֵף בְּאַף תְּכַלֶּה.

שְׁנַת שִׁלּוּמִים

לְרִיב צִיּוֹן

תְּגַלֶּה:

שַׁרְתָּ וְרַדְתָּ

מִנֹּעַר קְנוֹתֵנוּ.

וְאַל תַּשְׁלִיכֵנוּ לְעֵת זִקְנָתֵנוּ:

תָּעִינוּ לִשְׂמֹאל

וִימִינְךָ תְּקָרְבֵנוּ.

כִּכְלוֹת כֹּחֵנוּ אַל תַּעַזְבֵנוּ:

תַּבִּיט וְתָצִיץ

וְתַשְׁגִּיחַ לִרְחוּמֶיךָ.

תִּתְאַזָּר בַּחֲנִינוֹתֶךָ

תִּתְלַבֵּשׁ בְּצִדְקוֹתֶיךָ.

תִּתְכַּסֶּה בְּרַחֲמֶיךָ

וְתִתְעַטֵּף בַּחֲסִידוּתֶךָ.

וְתָבֹא לְפָנֶיךָ

מִדַּת־טוּבְךָ וְעַנְוְתָנוּתֶךָ:

אֵל מֶֽלֶךְ.

יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.

מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.

מוֹחֵל עֲו‍ֹנוֹת עַמּוֹ.

מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן.

מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים

וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים.

עוֹשֶׂה צְדָקוֹת

עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ.

לֹא כְרָעָתָם

תִּגְמוֹל:

אֵל

הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר

שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה.

וּזְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם

בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה.

כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ

לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם.

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב

וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן

וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם

וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:

קהל וחזן:

וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו

וַיִּקְרָא:

יְהֹוָה יְהֹוָה

אֵל רַחוּם וְחַנּוּן

אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם

וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת:

נֹצֵר חֶֽסֶד

לָאֲלָפִים

נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶֽשַׁע

וְחַטָּאָה

וְנַקֵּה:

וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ

וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ.

מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ:

כִּי אַתָּה אֲדֹנָי

טוֹב וְסַלָּח

וְרַב חֶֽסֶד

לְכָל קֹרְאֶֽיךָ: