טז. פזמון. שם המחבר שלמה ברבי שמואל חזק:
יַשְׁמִיעֵנוּ סָלַחְתִּי,
יֹשֵׁב
בְּסֵתֶר עֶלְיוֹן.
בִּימִין יֶשַׁע
לְהִוָּשַׁע, עַם עָנִי וְאֶבְיוֹן.
בְּשַׁוְעֵנוּ אֵלֶיךָ
נוֹרָאוֹת, בְצֶדֶק תַּעֲנֵנוּ.
יְהֹוָה הֱיֵה עוֹזֵר לָנוּ:
שִׁוִּיתִי עֶזְרָתִי,
עַל גִּבּוֹר וְנִשָּׂא.
לִפְנֵי גֹחִי
אֶשְׁפֹּךְ שִׂיחִי,
אוּלַי פָנַי יִשָּׂא.
מִדָּתִי כִּוַּנְתִּי,
כַּסֵּדֶר אֲשֶׁר־עָשָׂה.
הֲלֹא יַקִּיר
מְקַרְקֵר קִיר,
עוֹד זָכוֹר תִּזְכְּרֶנּוּ.
יְהֹוָה הֱיֵה עוֹזֵר לָנוּ:
בְּבֹא כְגַל הַגַּלְגָּל,
לְהַחֲלִיף הַשִּׁטָּה.
רַעֲיָתְךָ יוֹנָתְךָ, לְךָ פּוֹנָה
הַבִּיטָה.
בְּאַוַּת נַפְשָׁהּ הִגִּישָׁה,
לִפְתֹּחַ בַּחֲרָטָה.
יְמִין פְּשׁוּטָה מִלְמַטָּה,
בְּצִפִּיָּתֵנוּ צִפִּינוּ.
יְהֹוָה הֱיֵה עוֹזֵר לָנוּ:
שׁוֹאֵל חֶסֶד בְּהִוָּסֵד,
הִנְּנִי תֹאמַר.
מָרוּת יֶצֶר הִבָּצֵר,
קָבוּעַ כְּבַמַּסְמָר.
וּלְצַוָּאר כְּמוֹ סַוָּאר,
הוּטַל לְמִשְׁמָר.
וּמִי אָזַר
זֵר לְזָר,
וּמִי אַכְזָר כִּי יְעִירֶנּוּ.
יְהֹוָה הֱיֵה עוֹזֵר לָנוּ:
לַחֲבַצֶּלֶת פְּתַח דֶּלֶת,
אֱלוֹהַּ מִמַּעַל.
בִּינָה הֲגִיגִי
לְהַצִּיגִי בְּתוֹךְ שַׁעַר הַנִּנְעָל.
רַחֲמֵנוּ קַדְמֵנוּ,
צֳרִי וּמָזוֹר הַתְעַל.
בָּרֵר חִכִּי, לְהַצְדִּיקִי,
יְבֻקַּשׁ עָוֹן וְאֵינֶנוּ.
יְהֹוָה הֱיֵה עוֹזֵר לָנוּ:
יוֹנַת אֵלֶם מִשָּׁלֵם,
חֵלֶק יָפֶה תַּגִּיעַ.
אוֹת צֶדֶק
בְּהִצְטַדֵּק בְּיִרְאָתְךָ
לְהוֹשִׁיעָה.
לְךָ תִּקְרָא עֵת לְשַׁחְרְרָהּ,
אָדוֹן בְּזוֹ הַשָּׁעָה.
וַתֵּק תִּיק מִנַּרְתֵּק,
כָּאוֹר תּוֹצִיא דִינֵנוּ.
יְהֹוָה הֱיֵה עוֹזֵר לָנוּ:
תַּצְלִיחִי בְּמִשְׁלָחִי,
אָשִׁיב שׁוֹלְחִי דָּבָר.
חִזַּקְתָּ חֹק חַקְתָּ,
עֶשֶׂר וְשָׁלֹשׁ כִּמְדֻבָּר.
מַחֲזִיקָם וְלֹא רֵיקָם,
שֻׁלַּחְתִּי לְהִתְגַּבָּר.
וְכֹה תַעֲשֶׂה עָוֹן נֹשֵׂא,
עַתָּה תָשׁוּב תְּרַחֲמֵנוּ.
יְהֹוָה הֱיֵה עוֹזֵר לָנוּ:
אֵל מֶֽלֶךְ.
יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.
מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.
מוֹחֵל עֲוֹנוֹת עַמּוֹ.
מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן.
מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים
וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים.
עוֹשֶׂה צְדָקוֹת
עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ.
לֹא כְרָעָתָם
תִּגְמוֹל:
אֵל
הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר
שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה.
וּזְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם
בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה.
כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ
לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם.
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב
וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן
וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם
וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:
קהל וחזן:
וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו
וַיִּקְרָא:
יְהֹוָה יְהֹוָה
אֵל רַחוּם וְחַנּוּן
אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם
וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת:
נֹצֵר חֶֽסֶד
לָאֲלָפִים
נֹשֵׂא עָוֹן וָפֶֽשַׁע
וְחַטָּאָה
וְנַקֵּה:
וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ
וּנְחַלְתָּֽנוּ:
סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ.
מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ:
כִּי אַתָּה אֲדֹנָי
טוֹב וְסַלָּח
וְרַב חֶֽסֶד
לְכָל קֹרְאֶֽיךָ: