סליחות נוסח ליטא עברי אנגלי, לצום גדליה ו

מט. מיוסד על פי א"ב. חתום בנימין.

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ

אִמַּנְתָּ מֵאָז

אֲרֶשֶׁת נִיב שְֹפָתַיִם.

בִּתְפִלָּה ובְתַחֲנוּן

דְּפֹק שַׁעֲרֵי־דְלָתָיִם.

גִּשְׁתֵּנוּ עָדֶיךָ בִּזְרִיזוּת

וְלֹא־בַעֲצַלְתַּיִם.

דְּחוֹת רֹעַ־פּוּרְעָנֻיּוֹת

הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לְעִתּוֹתָיִם:

הִנְנוּ אָתָאנוּ לְךָ

בְּשִׁבְרוֹן רוּחַ וְדִכְּאוּת לֵב.

וַדּוֹת לְפָנֶיךָ

כָּל־פִּתּוּל וְעִקְשׁוּת־לֵב.

זֶה חוֹקֵר לְבָבוֹת,

הָרוֹפֵא לִשְׁבוּרֵי־לֵב.

חַדֵּשׁ רוּחַ נָכוֹן בְּקִרְבֵּנוּ,

וּבְרָא־לָנוּ טְהוֹר־לֵב:

טִכַּסְתָּ מִקֶּדֶם

אֵלּוּ יָמִים עֲשָֹרָה.

יָחִיד בָּם לָשׁוּב

וְלִמְצֹא כַפָּרָה.

כָּל־הַשָּׁנָה כֻּלָּהּ

לָרַבִּים מְסוּרָה.

לְשַׁוֵּעַ וְלַעֲנוֹת

בְּכָל־עֵת צוּקָה וְצָרָה:

מִהֵר הַיָּחִיד

וְשָׁב בֵּנְתַּיִם,

מוֹחְלִין־לוֹ.

נוֹאָשׁ

וְלֹא־שָׁב,

אֵין תַּקָּנָה לְעִוּוּלוֹ.

סִדֵּר וְעָרַךְ

כָּל־אֵילֵי־נְבָיוֹת לְהוֹעִילוֹ.

עוֹתֵר וְצוֹעֵק

וְאֵין־שׁוֹמֵעַ־לוֹ:

פְּגִיעַת־הָרַבִּים

וְהַיָּחִיד

לְךָ־לְבַד עוֹלָה.

צוּר, כִּי אַתָּה שׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.

קַבְּלֵנוּ בְרָצוֹן

וְהַמְצִיאֵנוּ מְחִילָה.

רְצֵנוּ

כְקָרְבַּן כָּלִיל וְעוֹלָה:

שָׁפוֹט תִּשְׁפֹּט אוֹתָנוּ

בְּרַחֲמִים וְחֶמְלָה.

בָּנֶיךָ יְחוּסֶיךָ

לְקוּחִים־לְךָ לִסְגֻלָּה.

יֹקֶשׁ־מֶרְיָם

יוּצְלַל בִּמְצוּלָה.

נֶצַח לְהַלֶּלְךָ

בְּכָל־מִינֵי תְהִלָּה:

אֵל מֶֽלֶךְ.

יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.

מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.

מוֹחֵל עֲו‍ֹנוֹת עַמּוֹ.

מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן.

מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים

וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים.

עוֹשֶׂה צְדָקוֹת

עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ.

לֹא כְרָעָתָם

תִּגְמוֹל:

אֵל

הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר

שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה.

וּזְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם

בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה.

כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ

לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם.

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב

וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן

וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם

וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:

קהל וחזן:

וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו

וַיִּקְרָא:

יְהֹוָה יְהֹוָה

אֵל רַחוּם וְחַנּוּן

אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם

וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת:

נֹצֵר חֶֽסֶד

לָאֲלָפִים

נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶֽשַׁע

וְחַטָּאָה

וְנַקֵּה:

וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ

וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ.

מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ:

כִּי אַתָּה אֲדֹנָי

טוֹב וְסַלָּח

וְרַב חֶֽסֶד

לְכָל קֹרְאֶֽיךָ:

אַל תִּזְכָּר לָֽנוּ עֲוֹנוֹת רִאשׁוֹנִים

מַהֵר יְקַדְּמֽוּנוּ רַחֲמֶֽיךָ

כִּי דַלּֽוֹנוּ מְאֹד:

כִּי־שֹׁמֵעַ אֶל־אֶבְיוֹנִים יְהוָה

וְאֶת־אֲסִירָיו לֹא בָזָה׃

כִּי כָלוּ בְיָגוֹן חַיֵּינוּ

וּשְׁנוֹתֵינוּ בַּאֲנָחָה:

כִּי־עָלֶיךָ

הֹרַגְנוּ כָל־הַיּוֹם

נֶחְשַׁבְנוּ כְּצֹאן

טִבְחָה׃

כִּי לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם אֲדֹנָי:

כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים

כֵּן תְּרַחֵם יְהֹוָה עָלֵֽינוּ:

לַיהֹוָה הַיְשׁוּעָה,

עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה:

יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ

מִשְׂגָּב לָֽנוּ, אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה:

יְהֹוָה צְבָאוֹת,

אַשְׁרֵי אָדָם בֹּֽטֵֽחַ בָּךְ:

יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה,

הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:

סְלַח נָא לַעֲו‍ֹן הָעָם הַזֶּה,

כְּגֹֽדֶל

חַסְדֶּֽךָ.

וְכַאֲשֶׁר נָשָֽׂאתָה לָעָם הַזֶּה.

מִמִּצְרַֽיִם וְעַד הֵֽנָּה.

וְשָׁם נֶאֱמַר:

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה

סָלַֽחְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ:

הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע,

פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵֽינוּ,

וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ

כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ,

אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ,

כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים:

אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה, אֲדֹנָי סְלָֽחָה,

אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה,

אַל תְּאַחַר.

לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי,

כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא

עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּֽךָ: