סליחות נוסח ליטא עברי אנגלי, לצום גדליה ה

מח. ע"פ א"ב. חיבר רב סעדיה גאון

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ

אָבְלָה נַפְשִׁי וְחָשַׁךְ תָּאֳרִי.

בֵּית תִּפְאַרְתִּי

כְּנָשַׁף בּוֹ הָאֲרִי.

גַּם פְּלֵיטָתִי

אֲשֶׁר־עָזְבוּ וּשְׁאֵרִי.

דֹּעֲכוּ כְּהַיּוֹם בִּשְׁלֹשָׁה בְּתִשְׁרִי:

הָאֵשׁ וְהַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים

שְׁטָפוּנוּ בְּדָלְקָם.

וּבָסְסוּ מִקְדָּשׁ

וּבָזְזוּ חֶלְקָם.

זִקְנֵי שְׁאֵרִית

אֲשֶׁר פָּלְטוּ מִיּוֹם־נָקָם.

חֻבָּלוּ עַתָּה

בְּיוֹם צוֹם גְּדַלְיָה בֶּן־אֲחִיקָם:

טֹרָפוּ דַלַּת עַם הָאָרֶץ.

יֶתֶר הַגָּזָם

אָכַל הָאַרְבֶּה בְּמֶרֶץ.

כּוֹרְמִים וְיוֹגְבִים

פְּקֻדַּת מַרְגִּיז הָאָרֶץ.

לֹהֲטוּ

וְלֹא־הָיָה בָם גּוֹדֵר גָּדֶר

וְעוֹמֵד בַּפֶּרֶץ:

מָה אֲסַפֵּר

וְאַנְחוֹתַי עֲצוּמוֹת.

נָקְטָה נַפְשִׁי

וּמַקְהֵלוֹתַי עֲגוּמוֹת.

שְֹרִיגֵנוּ אֲשֶׁר נִשְׁאֲרוּ

מִיקוֹד־אֵשׁ לְתַעֲצוּמוֹת.

עוֹד הֵם לֹא־נִתְקַיְּמוּ

וְנִתָּשׁוּ בְּחֵמוֹת:

פָּנֶיךָ עַד־מָתַי מִמֶּנּוּ תַּסְתִּיר.

צַעֲקָתֵינוּ שְׁמַע

וַאֲסִירֵינוּ תַּתִּיר.

קָדוֹשׁ בִּיטָה

כִּי־אֵין בַּעֲדֵנוּ מַעְתִּיר.

רְאֵה בְּדַלּוּתֵנוּ

וְשִׁבְחֲךָ בְּפֶה נַכְתִּיר:

שֻׁדַדְנוּ

מִדּוֹר לְדוֹר

וּמִקֵּץ לְקֵץ.

שֹׁרֶשׁ צֶפַע מְעוֹפֵף

אוֹתָנוּ עוֹקֵץ.

תַּקִּיף,

לְמִשְׁפָּטֵנוּ הָעֵר וְהָקֵץ.

תְּכַפֵּר לַעֲוֹנוֹתֵינוּ

וְנֹאמַר קֵץ:

אֵל מֶֽלֶךְ.

יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.

מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.

מוֹחֵל עֲו‍ֹנוֹת עַמּוֹ.

מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן.

מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים

וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים.

עוֹשֶׂה צְדָקוֹת

עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ.

לֹא כְרָעָתָם

תִּגְמוֹל:

אֵל

הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר

שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה.

וּזְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם

בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה.

כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ

לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם.

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב

וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן

וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם

וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:

קהל וחזן:

וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו

וַיִּקְרָא:

יְהֹוָה יְהֹוָה

אֵל רַחוּם וְחַנּוּן

אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם

וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת:

נֹצֵר חֶֽסֶד

לָאֲלָפִים

נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶֽשַׁע

וְחַטָּאָה

וְנַקֵּה:

וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ

וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ.

מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ:

כִּי אַתָּה אֲדֹנָי

טוֹב וְסַלָּח

וְרַב חֶֽסֶד

לְכָל קֹרְאֶֽיךָ:

דִּרְשׁוּ יְהוָה בְּהִמָּצְאוֹ,

קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב׃

שׁוּבוּ בָּנִים שׁוֹבָבִים

אֶרְפָּה מְשׁוּבֹתֵיכֶם

הִנְנוּ אָתָנוּ לָךְ

כִּי אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ׃

שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד יְהוָה אֱלֹהֶיךָ

כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֺנֶךָ׃

כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים

כֵּן תְּרַחֵם יְהֹוָה עָלֵֽינוּ:

לַיהֹוָה הַיְשׁוּעָה,

עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה:

יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ

מִשְׂגָּב לָֽנוּ, אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה:

יְהֹוָה צְבָאוֹת,

אַשְׁרֵי אָדָם בֹּֽטֵֽחַ בָּךְ:

יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה,

הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:

סְלַח נָא לַעֲו‍ֹן הָעָם הַזֶּה,

כְּגֹֽדֶל

חַסְדֶּֽךָ.

וְכַאֲשֶׁר נָשָֽׂאתָה לָעָם הַזֶּה.

מִמִּצְרַֽיִם וְעַד הֵֽנָּה.

וְשָׁם נֶאֱמַר:

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה

סָלַֽחְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ:

הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע,

פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵֽינוּ,

וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ

כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ,

אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ,

כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים:

אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה, אֲדֹנָי סְלָֽחָה,

אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה,

אַל תְּאַחַר.

לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי,

כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא

עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּֽךָ: