סליחות נוסח ליטא עברי אנגלי, לצום גדליה ז

נ. חיבר רבנו שמעון בר יצחק הגדול

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ

אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ שְׁלַח.

אֱמוּנֶיךָ בְּטוֹב הַצְלַח.

כִּי אַתָּה יְהֹוָה טוֹב וְסַלָּח:

בִּיטָה בְעִנּוּי־נֶפֶשׁ.

בְּטוּבְךָ הוֹצִיאֵנוּ לַחֹפֶשׁ.

כִּי־בָאוּ מַיִם עַד־נָפֶשׁ:

גַּעֲיוֹתֵינוּ יְהוּ נִקְשָׁבִים.

גָּלוּתֵנוּ הָשֵׁב לְיִשּׁוּבִים.

כִּי־גֵּרִים אֲנַחְנוּ וְתוֹשָׁבִים:

דָּפַקְנוּ דְּלָתֶיךָ לִתְמֹד.

דָּבַקְנוּ אֵלֶיךָ לִצְמֹד.

כִּי דַּלּוֹנוּ מְאֹד:

הֱלִיצוּנוּ זֵדִים בִּמְצָרֵינוּ.

הַצִּילֵנוּ וְנוֹדְךָ צוּרֵנוּ.

כִּי־הוֹשַׁעְתָּנוּ

מִצָּרֵינוּ:

זְרוּיֶיךָ מְיַחֲלִים לְעוֹדְדָם.

זַכִּים בְּיִרְאָתְךָ לְסַעֲדָם.

כִּי־זֶה כָּל־הָאָדָם:

חֻקּוֹת הָעַמִּים תֹּהוּ.

חֲשׁוּקֶיךָ אַחֲרֶיךָ יִנָּהוּ.

כִּי־חַנּוּן וְרַחוּם הוּא:

טִירָתְךָ הֻשְֹמָה לְעִיִּים.

טַיְּבָהּ בְּחוֹמוֹת בְּנוּיִים.

כִּי־טוֹב חַסְדְּךָ מֵחַיִּים:

יָגַעְתִּי וְאָשִֹיחָה בְּמַעֲנִי.

יֵבוֹשׁ וְיִכָּלֵם מְעַנִּי.

כִּי־יַעֲשֶֹה יְהֹוָה דִּין עָנִי:

כָּבְדוּ שִֹפְתֵי קָמַי.

כָּל־הַיּוֹם מַזְעִימַי.

כִּי־כָלוּ בְעָשָׁן יָמַי:

לָהֶם יָשִׁיב כְּפָעֳלָם.

לְעַמּוֹ יְלַמֵּד לְהוֹעִילָם.

כִּי־לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם:

מְרַחֲמוֹ יִתֵּן מַאֲוָיוֹ.

מִמֶּנּוּ יָסִיר דָּפְיוֹ.

כִּי מַה־טּוּבוֹ וּמַה יָּפְיוֹ:

נְשַׁמּוֹת הוּשָׁתוּ עָרַי.

וְנָכְרִים בָּאוּ שְׁעָרַי.

כִּי־נָשָֹאתִי חֶרְפַּת נְעוּרָי:

שֹוֹשֹ אָשִֹישֹ עָלֶיךָ.

שִֹיחַ לַעֲנוֹת גְּאוּלֶיךָ.

כִּי־שִֹמַּחְתַּנִי יְהֹוָה

בְּפָעֳלֶךָ:

עִזּוּז נוֹרָא וְאָיוֹם.

עַתָּה הַמְצִיאֵנוּ פִדְיוֹם.

כִּי־עָלֶיךָ

הֹרַגְנוּ כָּל־הַיּוֹם:

פַּנֵּה דֶּרֶךְ עָקֹב.

פְּאֵר הִלּוּלָךְ לִנְקֹב.

כִּי־גָאַל יְהֹוָה אֶת יַעֲקֹב:

צָרִים לְכַלּוֹת בְּחֶרֶץ.

צְפֵה מִשְּׁמֵי עֶרֶץ.

כִּי־צֵל יָמֵינוּ עֲלֵי אָרֶץ:

קָרֵב קֵץ עִדָּנַי.

קוֹל לְהַשְׁמִיעַ לְעוֹיְנַי.

כִּי־קָרוֹב יוֹם יְהֹוָה:

רָם זְרֹעֲךָ תַּרְאֶה.

רַעֲיָתְךָ פָּנִים הִתְרָאֶה.

כִּי־רָם יְהֹוָה

וְשָׁפָל יִרְאֶה:

שְׁמַע קוֹל תַּחֲנוּנַי.

שַׁוְעָתִי תַּעֲלֶה לִמְעוֹנַי.

כִּי שׁוֹמֵעַ אֶל אֶבְיוֹנִים יְהֹוָה:

תַּחַן כְּתוֹדָה תִּרְצֶה.

תֹּאמַר לְעַמְּךָ

אֶתְרַצֶּה.

כִּי־תּוֹרָה מֵאִתִּי תֵצֵא:

שֶׁקֶל מֹאזְנַיִם יִכְבָּשׁ.

עֹז יַעֲטֶה וְיִלְבָּשׁ.

כִּי־הוּא יַכְאִיב וְיֶחְבָּשׁ:

אֵל מֶֽלֶךְ.

יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.

מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.

מוֹחֵל עֲו‍ֹנוֹת עַמּוֹ.

מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן.

מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים

וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים.

עוֹשֶׂה צְדָקוֹת

עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ.

לֹא כְרָעָתָם

תִּגְמוֹל:

אֵל

הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר

שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה.

וּזְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם

בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה.

כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ

לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם.

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב

וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן

וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם

וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:

קהל וחזן:

וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו

וַיִּקְרָא:

יְהֹוָה יְהֹוָה

אֵל רַחוּם וְחַנּוּן

אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם

וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת:

נֹצֵר חֶֽסֶד

לָאֲלָפִים

נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶֽשַׁע

וְחַטָּאָה

וְנַקֵּה:

וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ

וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ.

מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ:

כִּי אַתָּה אֲדֹנָי

טוֹב וְסַלָּח

וְרַב חֶֽסֶד

לְכָל קֹרְאֶֽיךָ:

תָּשׁוּב תְּרַחֲמֵנוּ

תִּכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ

וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם

כָּל־חַטֹּאתֵינוּ׃

שׁוּב מֵחֲרוֹן אַפֶּךָ

וְהִנָּחֵם

עַל־הָרָעָה לְעַמֶּךָ׃

שׁוּבָה יְהוָה אֶת־שְׁבִיתֵנוּ

כַּאֲפִיקִים בַּנֶּגֶב׃

הֲשִׁיבֵנוּ יְהוָה אֵלֶיךָ

וְנָשׁוּבָה

חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם׃

כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים

כֵּן תְּרַחֵם יְהֹוָה עָלֵֽינוּ:

לַיהֹוָה הַיְשׁוּעָה,

עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה:

יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ

מִשְׂגָּב לָֽנוּ, אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה:

יְהֹוָה צְבָאוֹת,

אַשְׁרֵי אָדָם בֹּֽטֵֽחַ בָּךְ:

יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה,

הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:

סְלַח נָא לַעֲו‍ֹן הָעָם הַזֶּה,

כְּגֹֽדֶל

חַסְדֶּֽךָ.

וְכַאֲשֶׁר נָשָֽׂאתָה לָעָם הַזֶּה.

מִמִּצְרַֽיִם וְעַד הֵֽנָּה.

וְשָׁם נֶאֱמַר:

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה

סָלַֽחְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ:

הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע,

פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵֽינוּ,

וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ

כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ,

אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ,

כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים:

אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה, אֲדֹנָי סְלָֽחָה,

אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה,

אַל תְּאַחַר.

לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי,

כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא

עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּֽךָ: