סליחות נוסח ליטא עברי אנגלי, לערב ראש השנה ז

כז. על פי א"ב. חתום שלמה חזק ואמץ:

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ

אָנָּא עוֹרְרָה אַהֲבָתְךָ הַיְשָׁנָה.

אֲשֶׁר אָהַבְתָּ

לַעֲדַת מִי־מָנָה.

בְּכָל־כִּנּוּי חִבָּה וְאַחְוָה.

וְרֵעוּת מְכֻנָּה.

לְמַעַן אַחַי וְרֵעָי

אֲדַבְּרָה־נָּא:

גַּם בְּצַעְדְּךָ עַל־הַר־גַּבְנוּנִי.

גִּיל לְשַׁעֲשֵׁעַ חֶמֶד קַדְמוֹנִי.

דִּמִּיתָ מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים

וְגוֹי־קָדוֹשׁ, וּבְנִי.

וְהִיא גַם־הִיא אָמְרָה,

אָחִי הוּא, מַלְכִּי וַאֲדוֹנִי:

הוֹרַשְׁתָּ

נַחֲלַת־צְבִי, חֶבֶל הַנָּעִים.

הִסְתּוֹפֵף לִכְבוֹדְךָ,

בְּלוֹיוֹת צַעֲצֻעִים.

וְהֵן עַתָּה טִלְטְלוּהָ

זָרִים, זֵדִים מְרֵעִים.

בְּאֶרֶץ לֹא־לָהֶם,

הֲלֹא אַחֶיךָ רוֹעִים:

זְכֹר אַל־תִּשְׁכַּח,

וְאַל־תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל.

זָמְמוּ לְהַכְחִידִי אֱדוֹם וְיִשְׁמָעֵאל.

חַנּוּן, אַתָּה יָדַעְתָּ

אֶת־כָּל הַתְּלָאוֹת הָאֵל.

כֹּה אָמַר אָחִיךָ יִשְֹרָאֵל:

טָפְלוּ עָלַי וּבְקָקוּנִי בּוֹקְקִים.

טָהֳרָה בְטֻמְאָה לְהָמִיר,

לְחָצוּנִי דּוֹחֲקִים.

יוֹם־יוֹם, הִנֵּה

עֲבָדֶיךָ מֻכִּים וְלוֹקִים.

קוֹל דְּמֵי־אָחִיךָ צוֹעֲקִים:

כָּרוּ־לִי שִׁיחוֹת לְמוֹקֵשׁ.

כָּלְתָה וְנִכְסְפָה נַפְשִׁי

עֶזְרָתָה לְבַקֵּשׁ.

לִישׁוּעָתָה־לִי עַל־פְּתָחַי לְנַקֵּשׁ.

אֶת־אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ:

מִיּוֹם כֶּסֶה,

בְּשִׁבְתְּךָ עַל־כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ.

מַבִּיט לִסְקֹר יַחַד,

לֵב־מוֹרְדֶיךָ

וְעוֹבְדֶיךָ.

נְגֹשֹ

כָּל בַּעַל מַשַּׁאת בּוֹגְדֶיךָ.

וַאֲשֶׁר יִהְיֶה לְךָ אֶת־אָחִיךָ,

תַּשְׁמֵט יָדֶךָ:

סְפָרִים עֵת יִקָּרְאוּ,

לִבְרוּאֵי עוֹלָמָךְ

שְֹאֵת חַיִּים וְחִלּוּף,

לְשֹׁעַ וָמָךְ.

עֶלְיוֹן, חֵן וָחֶסֶד

בְּאֻלָּמָךְ.

עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב,

וְחֵי אָחִיךָ עִמָּךְ:

פְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי,

וּתְנֵנִי עֶלְיוֹן.

פַּגֵּר מְנַאֲצֶיךָ

בְּעֹנִי וְרִשְׁיוֹן.

צָרְכֵי חֹק טֶרֶף,

בְּחַלְקָךְ אַפְסַנְיוֹן.

לֹא תִקְפֹּץ אֶת־יָדְךָ,

מֵאָחִיךָ הָאֶבְיוֹן:

קִדַּמְתִּי בַנֶּשֶׁף,

וָאֲשַׁוֵּעָה־לְךָ מְחוֹלְלִי.

קַדְּמָה חַסְדֶּךָ,

וְשָֹא פִשְׁעִי וּמַעֲלִי.

רַחֲמֶיךָ יִתְגּוֹלְלוּ עָלַי,

כִּמְנַחֵם אֶבְלִי.

מִי יִתֶּנְךָ כְּאָח לִי:

שְׁעֵה שַׁוְעַת עֲנִיֶּךָ

וְצַעֲקָתָם.

שָֹבְעָה בְרָעוֹת נַפְשָׁם וְחַיָּתָם.

תַּשְׁלִיךְ בִּמְצוּלוֹת־יָם

כָּל־חַטֹּאתָם.

אָנָּא שָֹא־נָא

פֶּשַׁע אַחֶיךָ,

וְחַטָּאתָם:

שָֹשֹ אָנֹכִי עַל־אִמְרַת־מִבְטָחֶיךָ.

לִבַּבְתִּנִי,

עַל־יְדֵי־צִירִים שְׁלוּחֶיךָ.

מָתַי תַּחְשֹׂף זְרֹעֲךָ בְּכוֹחֲךָ.

לֶךְ־נָא רְאֵה

אֶת־שְׁלוֹם אַחֶיךָ:

הָיִיתָה מִקֶּדֶם מִקְוֵה יִשְֹרָאֵל,

וְחֶרֶב גַּאֲוָתָם.

חַי, זְקֹף גַּם עַתָּה קוֹמָתָם.

וְאַמֵּץ זְרֹעָם וְתִשְׁכֹּן בֵּינוֹתָם.

וְאֶת־אַחֶיךָ תִּפְקֹד לְשָׁלוֹם,

וְאֶת־עֲרֻבָּתָם:

אֵל מֶֽלֶךְ.

יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.

מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.

מוֹחֵל עֲו‍ֹנוֹת עַמּוֹ.

מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן.

מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים

וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים.

עוֹשֶׂה צְדָקוֹת

עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ.

לֹא כְרָעָתָם

תִּגְמוֹל:

אֵל

הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר

שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה.

וּזְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם

בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה.

כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ

לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם.

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב

וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן

וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם

וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:

קהל וחזן:

וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו

וַיִּקְרָא:

יְהֹוָה יְהֹוָה

אֵל רַחוּם וְחַנּוּן

אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם

וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת:

נֹצֵר חֶֽסֶד

לָאֲלָפִים

נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶֽשַׁע

וְחַטָּאָה

וְנַקֵּה:

וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ

וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ.

מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ:

כִּי אַתָּה אֲדֹנָי

טוֹב וְסַלָּח

וְרַב חֶֽסֶד

לְכָל קֹרְאֶֽיךָ:

אַל תָּבֹא בְּמִשְׁפָּט עִמָּנוּ

כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶֽיךָ כָּל חָי:

הַאֲזִינָה יְהוָה תְּפִלָּתֵנוּ

הַקְשִׁיבָה לְקוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ׃

מַה־נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ,

מַה־נְּדַבֵּר

וּמַה־נִּצְטַדָּק:

אֱלֹהֵינוּ בֹּשְׁנוּ וְנִכְלַמְנוּ

לְהָרִים אֱלֹהֵינוּ פָּנֵינוּ אֵלֶיךָ

כִּי־רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ

לְךָ חָטָאנוּ׃

חָטָאנוּ עִם־אֲבוֹתֵינוּ

הֶעֱוִינוּ וְהִרְשָׁעְנוּ׃

חַטֹּאת נְעוּרֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ

אַל־תִּזְכֹּר

כְּחַסְדְּךָ זְכָר־לָנוּ־אַתָּה

לְמַעַן טוּבְךָ יְהוָה׃

כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים

כֵּן תְּרַחֵם יְהֹוָה עָלֵֽינוּ:

לַיהֹוָה הַיְשׁוּעָה,

עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה:

יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ

מִשְׂגָּב לָֽנוּ, אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה:

יְהֹוָה צְבָאוֹת,

אַשְׁרֵי אָדָם בֹּֽטֵֽחַ בָּךְ:

יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה,

הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:

סְלַח נָא לַעֲו‍ֹן הָעָם הַזֶּה,

כְּגֹֽדֶל

חַסְדֶּֽךָ.

וְכַאֲשֶׁר נָשָֽׂאתָה לָעָם הַזֶּה.

מִמִּצְרַֽיִם וְעַד הֵֽנָּה.

וְשָׁם נֶאֱמַר:

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה

סָלַֽחְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ:

הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע,

פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵֽינוּ,

וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ

כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ,

אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ,

כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים:

אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה, אֲדֹנָי סְלָֽחָה,

אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה,

אַל תְּאַחַר.

לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי,

כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא

עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּֽךָ: