סליחות נוסח ליטא עברי אנגלי, לערב ראש השנה ו

כו. על פי א"ב. חתום יוסף בר יצחק מאורלייאנש:

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ

מְרֻבִּים צָרְכֵי עַמְּךָ,

וְדַעְתָּם קְצָרָה.

מַחְסוֹרָם וּמִשְׁאֲלוֹתָם,

בַּל יוּכְלוּ לְסַפְּרָה.

נָא בִּינָה הֲגִיגֵנוּ,

טֶרֶם נִקְרָא.

הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא:

סָפוּ גַם כָּלוּ,

יוֹדְעֵי פְגִיעָה.

סֵדֶר תְּפִלָּה,

בְּמַעֲנֵה לְשׁוֹנָם לְהַבִּיעָה.

עֲרֻמִּים נוֹתַרְנוּ וְרָבְתָה הָרָעָה.

עַל כֵּן לֹא הִשַּׂגְנוּ יְשׁוּעָה:

פָּנִים אֵין לָנוּ,

פָּנֶיךָ לְחַלּוֹת.

פָּשַׁעְנוּ וּמָרַדְנוּ

וְהֶעֱוִינוּ מְסִלּוֹת.

צְדָקָה לְךָ לְבַד נְבַקֵּשׁ,

בְּמַעַרְכֵי תְהִלּוֹת.

הָעֹמְדִים בְּבֵית יְהֹוָה בַּלֵּילוֹת:

קָדוֹשׁ רְאֵה

כִּי פָס מֵלִיץ כְשׁוּרָה.

קַבֵּל נִיבִי

כְּמַרְבִּית תְּשׁוּרָה.

רִנָּתִי הַיּוֹם

בְּכִתְרְךָ תְּהִי קְשׁוּרָה.

אֵל נֶאֱזָר בִּגְבוּרָה:

שַׁוְעָתִי שְׁעֵה,

וּתְפִלָּתִי תְּהִי נְעִימָה.

שְׁמַע פְּגִיעָתִי כִּפְגִיעָה תַמָּה.

תְּחוֹקְקֵנוּ לְחַיִּים טוֹבִים,

וְתֵיטִיב לָנוּ

הַכְּתִיבָה וְהַחֲתִימָה.

תֹּלֶה אֶרֶץ עַל בְּלִימָה:

יָדְךָ פְּשֹׁט,

וְקַבֵּל תְּשׁוּבָתִי בְמַעֲמָדִי.

סְלַח נָא וּמְחַל, רֹעַ מַעְבָּדִי.

פְּנֵה נָא וַעֲסֹק

בְּטוֹבַת מְשַׁחֲרֶיךָ,

דּוֹדִי וּמְעוֹדְדִי.

וְאַתָּה יְהֹוָה מָגֵן בַּעֲדִי:

בָּזֹה אַל תִּבְזֶה, הוֹד מִלּוּלִי.

רוֹמַמְתִּי הוֹדְךָ

כְּפִי מִעוּט שִׂכְלִי.

מַלֵּא לְטוֹבָה תַּאֲוָתִי וּמִשְׁאָלִי.

אֱלֹהִים אֲדֹנָי חֵילִי:

יֶעֱרַב שִׂיחִי

וְתֵעָתֵר בִּתְפִלָּה.

צְרוֹף לְחֶשְׁבּוֹן

כָּל־מִלָּה וּמִלָּה.

חֲשֹׁב קָדוֹשׁ מַעֲמָדִי

כְּמִנְחָה בְלוּלָה.

הַאֲזִינָה אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה:

אֵל מֶֽלֶךְ.

יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים.

מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת.

מוֹחֵל עֲו‍ֹנוֹת עַמּוֹ.

מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן.

מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים

וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים.

עוֹשֶׂה צְדָקוֹת

עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ.

לֹא כְרָעָתָם

תִּגְמוֹל:

אֵל

הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר

שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה.

וּזְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם

בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה.

כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ

לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם.

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב

וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן

וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם

וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:

קהל וחזן:

וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו

וַיִּקְרָא:

יְהֹוָה יְהֹוָה

אֵל רַחוּם וְחַנּוּן

אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם

וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת:

נֹצֵר חֶֽסֶד

לָאֲלָפִים

נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶֽשַׁע

וְחַטָּאָה

וְנַקֵּה:

וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ

וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ.

מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ:

כִּי אַתָּה אֲדֹנָי

טוֹב וְסַלָּח

וְרַב חֶֽסֶד

לְכָל קֹרְאֶֽיךָ:

אַל תָּבֹא בְּמִשְׁפָּט עִמָּנוּ

כִּי לֹא יִצְדַּק לְפָנֶֽיךָ כָּל חָי:

הַאֲזִינָה יְהוָה תְּפִלָּתֵנוּ

הַקְשִׁיבָה לְקוֹל תַּחֲנוּנֵינוּ׃

מַה־נֹּאמַר לְפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ,

מַה־נְּדַבֵּר

וּמַה־נִּצְטַדָּק:

חָטָאנוּ עִם־אֲבוֹתֵינוּ

הֶעֱוִינוּ

וְהִרְשָׁעְנוּ׃

חַטֹּאת נְעוּרֵינוּ וּפְשָׁעֵינוּ

אַל־תִּזְכֹּר

כְּחַסְדְּךָ

זְכָר־לָנוּ־אַתָּה

לְמַעַן טוּבְךָ יְהוָה׃

כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים

כֵּן תְּרַחֵם יְהֹוָה עָלֵֽינוּ:

לַיהֹוָה הַיְשׁוּעָה,

עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה:

יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ

מִשְׂגָּב לָֽנוּ, אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה:

יְהֹוָה צְבָאוֹת,

אַשְׁרֵי אָדָם בֹּֽטֵֽחַ בָּךְ:

יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה,

הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:

סְלַח נָא לַעֲו‍ֹן הָעָם הַזֶּה,

כְּגֹֽדֶל

חַסְדֶּֽךָ.

וְכַאֲשֶׁר נָשָֽׂאתָה לָעָם הַזֶּה.

מִמִּצְרַֽיִם וְעַד הֵֽנָּה.

וְשָׁם נֶאֱמַר:

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה

סָלַֽחְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ:

הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע,

פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵֽינוּ,

וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ

כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ,

אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ,

כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים:

אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה, אֲדֹנָי סְלָֽחָה,

אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה,

אַל תְּאַחַר.

לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי,

כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא

עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּֽךָ: