חיבר רב סעדיה גאון
שָׁכַחְנוּ־אֶת־טוֹבוֹתֶיךָ.
וְנָשִׁינוּ אֶת־רֹב חֲסָדֶיךָ.
וּמָרִינוּ אֶת־פִּיךָ.
וּמִמִּשְׁפָּטֶיךָ סַרְנוּ.
וּבְהַבְלֵי הָעוֹלָם הַזֶּה נֶהְבַּלְנוּ.
אֶל־רְהָבִים וְשָׂטֵי כָזָב
פָּנִינוּ.
וְהִסְכַּלְנוּ הַרְבֵּה מְאֹד.
וְאָהַבְנוּ רָע מִטּוֹב
וְשֶׁקֶר
מִדַּבֵּר צֶדֶק סֶלָה.
וְטֻמְאָה תַּחַת טַהֲרָה.
וְשִׁקּוּץ תַּחַת זְכוּת.
וְהֶחֱלַפְנוּ
עוֹלָם עוֹמֵד בְּעוֹלָם עוֹבֵר.
מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ הַשְׁכֵּם וַחֲטוֹא
עַד אֲשֶׁר
עֲווֹנוֹתֵינוּ עָבְרוּ רֹאשֵׁנוּ.
וְרַבּוּ מִשַּׂעֲרוֹתֵינוּ.
וְעָצְמוּ
מִדִּבְרֵי פִינוּ.
וְגָדְלוּ מִצַּעֲדֵי רַגְלֵינוּ.
וְגָבְהוּ מִנִּשְׁמַת רוּחַ אַפֵּנוּ.
טָבַעְנוּ בִּיוֵן מְצוּלָה
וְאֵין מָעֳמֳד.
בָּאנוּ בְמַעֲמַקֵּי מַיִם
וְשִׁבֹּלֶת שְׁטָפָתְנוּ.
וְלֹא לְךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ הֲרֵעֹנוּ
כִּי אִם לְנַפְשֵׁנוּ.
וְלֹא אוֹתְךָ הִכְעַסְנוּ
כִּי אִם אוֹתָנוּ.
כִּי אֱנוֹשׁ אִם חָטָא
מַה־יִּפְעַל־לָךְ.
וְאִם רַבּוּ פְשָׁעָיו
מַה יַעֲשֶׂה־לָךְ.
אֲבָל אוֹי לִבְנֵי אָדָם
אֲשֶׁר חָטְאוּ לָךְ.
וְאוֹי לְנַפְשָׁם
כִּי גָּמְלוּ לָהֶם רָעָה.
אֱלֹהֵינוּ בּוֹשְׁנוּ וְנִכְלַמְנוּ
לְהָרִים אֱלֹהֵינוּ פָּנֵינוּ אֵלֶיךָ
כִּי אָנוּ כִּכְלִי נִמְאָס.
כֵּן נִבְזִינוּ בְּעֵינֵי נַפְשֵׁנוּ.
כְּגֶבֶר אֲשֶׁר הוּטְבַּל בְּשַׁחַת
וְתִעֲבוּהוּ שַׂלְמוֹתָיו.
וּכְמוֹ בְּעָווֹן חוֹלָלְנוּ.
כֵּן בֹּשֶׁת פָּנֵינוּ כִּסָּתְנוּ: