סליחות נוסח ליטא עברי אנגלי, לערב ראש השנה כז

חיבר רב סעדיה גאון

וְעַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ,

אַחֲרֵי שׁוּבֵנוּ נִחַמְנוּ.

וְאַחֲרֵי הִוָּדְעֵנוּ,

סָפַקְנוּ עַל־יָרֵךְ:

בֹּשְׁנוּ וְגַם נִכְלַמְנוּ,

כִּי נָשָׂאנוּ חֶרְפַּת נְעוּרֵינוּ.

וְעַל־זֹאת

נִשָּׂא בְשָרֵנוּ בְשִׁנֵּינוּ,

וְנַפְשֵׁנוּ נָשִׂים בְּכַפֵּנוּ.

וּבַמֶּה נְקַדְּמָה פָנֶיךָ

יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ.

וּבַמֶּה נִכַּף לְךָ

אֱלֹהֵי מָרוֹם.

וּבַמֶּה תִּתְרַצֶּה,

וּתְכַפֵּר לָנוּ עַל־כָּל־חַטֹּאתֵנוּ,

אֲשֶׁר חָלְפוּ וְעָבְרוּ,

כַּמַּיִם הַמֻּגָּרִים אַרְצָה,

אֲשֶׁר לֹא יֵאָסֵפוּ:

אִם בִּתְשׁוּבָה וּוִדּוּי

תִּתְּרַצֶּה,

הִנְּנוּ שָׁבִים וּמִתְוַדִּים

לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ.

חָטָאנוּ וּפָשַׁעְנוּ

וְיָשָׁר הֶעֱוִינוּ,

וְלֹא־שָׁוָה לָנוּ:

וְאִם בִּתְפִלָּה וּבְתַחֲנוּנִים

תִּמְחָל,

הִנְּנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ,

כְּעֵינֵי עֲבָדִים

אֶל־יַד אֲדוֹנֵיהֶם,

וּכְעֵינֵי שִׁפְחָה

אֶל־יַד גְּבִרְתָּהּ,

כֵּן עֵינֵינוּ נְשׂוּאוֹת אֵלֶיךָ:

וְאִם בִּבְכִי וּזְעָקָה

תִּסְלַח,

הִנֵּה בַמִּסְתָּרִים תִּבְכֶּה נַפְשֵׁנוּ

מִפְּנֵי חַטֹּאתֵינוּ,

וּבַחֲדָרִים תֶּאֱנַח רוּחֵנוּ

עַל רֹב פְּשָׁעֵינוּ:

וְאִם בְּשֶׁבֶר־רוּחַ

תְּכַפֵּר,

הִנֵּה נִשְׁבַּר לִבֵּנוּ בְּקִרְבֵּנוּ,

וְנִדְכָּאָה רוּחֵנוּ,

מִן הַצָּרוֹת וּמִן הַתְּלָאוֹת,

אֲשֶׁר עָבְרוּ עָלֵינוּ,

עַד אֲשֶׁר לֹא־נוֹתָר

מְתוֹם בִּבְשָׂרֵנוּ.

לוּלֵי רַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ,

אָז אָבַדְנוּ

בַּעֲוֹנֵינוּ:

אָשַׁמְנוּ

מִכָּל־עָם,

בֹּשְׁנוּ

מִכָּל־דּוֹר.

גָּלָה מִמֶּנּוּ מָשׂוֹשׂ,

דָּוֶה לִבֵּנוּ בַּחֲטָאֵינוּ.

הֻחְבַּל אִוּוּיֵנוּ,

וְנִפְרַע פְּאֵרֵנוּ.

זְבוּל בֵּית־מִקְדָּשֵׁנוּ,

חָרַב בַּעֲוֹנֵינוּ.

טִירָתֵנוּ הָיְתָה לְשַׁמָּה,

יֹפִי אַדְמָתֵנוּ לְזָרִים,

כֹּחֵנוּ לְנָכְרִים:

וַעֲדַיִן לֹא שַׁבְנוּ מִטָּעוּתֵנוּ.

וְהֵאֵיךְ נָעִיז פָּנֵינוּ

וְנַקְשֶׁה עָרְפֵּנוּ.

לוֹמַר לְפָנֶיךָ

יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ.

צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ.

אֲבָל אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ חָטָאנוּ:

אָשַֽׁמְנוּ. בָּגַֽדְנוּ. גָּזַֽלְנוּ. דִּבַּֽרְנוּ דֹּֽפִי. הֶעֱוִֽינוּ. וְהִרְשַֽׁעְנוּ. זַֽדְנוּ. חָמַֽסְנוּ. טָפַֽלְנוּ שֶֽׁקֶר. יָעַֽצְנוּ רָע. כִּזַּֽבְנוּ. לַֽצְנוּ. מָרַֽדְנוּ. נִאַֽצְנוּ. סָרַֽרְנוּ. עָוִֽינוּ. פָּשַֽׁעְנוּ. צָרַֽרְנוּ. קִשִּֽׁינוּ עֹֽרֶף. רָשַֽׁעְנוּ. שִׁחַֽתְנוּ. תִּעַֽבְנוּ. תָּעִֽינוּ. תִּעְתָּֽעְנוּ: סַֽרְנוּ מִמִּצְוֹתֶֽיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶֽיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָֽׁוָה לָֽנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵֽינוּ. כִּי אֱמֶת עָשִֽׂיתָ וַאֲנַֽחְנוּ הִרְשָֽׁעְנוּ:

וְעַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ

אִם עָשִׂינוּ כְּאִוַּלְתֵּנוּ.

עֲשֵׂה אַתָּה כְּאֻמָּנוּתֶךָ וּסְלַח.

כִּי תְמִים דֵּעִים אָתָּה.

אִם שִׁלַּמְנוּ רָעָה תַּחַת טוֹבָה.

גָּמַלְנוּ טוֹב וְלֹא רָע.

כִּי יֶתֶר מֵרֵעֵהוּ צַדִּיק.

וְכָל שֶׁכֵּן הַבּוֹרֵא

וְאִם הִרְבִּינוּ לִפְשֹׁעַ.

אַתָּה הוּא רַב חֶסֶד

וּמַרְבֶּה לִסְלֹחַ.

אֲשֶׁר צִדְקוֹתֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ

רַבּוּ מֵהַרְרֵי אֵל

וְעָמְקוּ מִתְּהוֹם רַבָּה.

כִּסָּה שָׁמַיִם הוֹדְךָ

וּתְהִלָּתְךָ מָלְאָה הָאָרֶץ.

יְהֹוָה שָׁמַעְנוּ שִׁמְעֲךָ.

כִּי בְאַחַת הַמִּדּוֹת

תִּסְלַח לַאֲשֶׁר חָטְאוּ לָךְ

וְאַף כִּי בְכֻלָּם.

סְלַח־נָא לַעֲווֹנֵינוּ וּלְחַטְּאֹתֵינוּ

וּלְכָל חַטֹּאת וַעֲוֹנוֹת יִשְׂרָאֵל

וְכַבְּסֵנוּ מֵעֲווֹנֵינוּ

וּמֵחַטֹּאתֵינוּ טַהֲרֵנוּ.

וְאַל תִּקְצֹף עָלֵינוּ עַד מְאֹד.

וְאַל לָעַד תִּזְכֹּר עָווֹן.

וְאַתָּה רַב לִסְלֹחַ:

וְאַתָּה יְהֹוָה

חָשַׁבְתָּ לְצָרֵף סִיגֵנוּ,

וּלְהָסִיר בְדִילֵנוּ

וְלִשְׁבֹּר אֶת־לִבֵּנוּ הַזּוֹנֶה,

וּלְהָתֵם טֻמְאָתֵנוּ מִמֶּנּוּ,

עַל־כֵּן הִגְלִיתָנוּ

וּבַגּוֹיִם זֵרִיתָנוּ:

הִנֵּה בִּשְׁאוֹן הַמַּלְכֻיּוֹת

הֻצְלַלְנוּ,

וּכְהִתּוּךְ כֶּסֶף

בְּתוֹך כּוּר נִתָּכְנוּ,

וְלֹא מִקֹּצֶר יָדְךָ

לֹא־הוֹשַׁעְתָּנוּ,

וְלֹא מִכֹּבֶד אָזְנְךָ

לֹא־שָׁמַעְתָּ תְּפִלָּתֵנוּ,

כִּי הִבְדִּילוּ עֲוֹנוֹתֵינוּ

בֵּינֵינוּ וּבֵין יְשׁוּעָתֶךָ.

לְךָ יְהֹוָה הַצְּדָקָה,

וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים.

לַיהֹוָה אֱלֹהֵינוּ

הָרַחֲמִים וְהַסְּלִיחוֹת,

כִּי מָרַדְנוּ בוֹ.

וּלְךָ אֲדֹנָי הַחֶסֶד,

כִּי אַתָּה תְּשַׁלֵּם

לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ:

וְאַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ,

גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל וּקְדוֹשׁוֹ.

הַלְעוֹלָם תֶּאֱנַף בָּנוּ,

תִּמְשֹׁךְ אַפְּךָ לְדֹר וָדֹר,

חָלִילָה.

הַלְעוֹלָם תִּזְנַח,

וְלֹא־תֹסִיף לִרְצוֹת עוֹד,

חָלִילָה.

כִּי לֹא אָפְסוּ לָנֶצַח

חֲסָדֶיךָ,

וְלֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ,

כִּי הֵמָה חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים,

יָחִילוּ בְּכָל־עֵת

וּבְכָל רֶגַע:

וּלְמַעַן שִׁמְךָ יְהֹוָה,

עֲשֵׂה עִמָּנוּ,

כִּי הִיא תְהִלָּתֶיךָ.

כִּי נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֵינוּ,

יְהֹוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל.

וּלְמַעַן בְּרִית

אֲבוֹתֵינוּ, אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב,

אֲשֶׁר כָּרַתָּ לָהֶם,

וְאֶת הַשְּׁבוּעָה

אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם, זְכוֹר.

וּלְמַעַן תּוֹרָתֶךָ

וּלְמַעַן הַקְּדוֹשִׁים וְלוֹמְדֶיהָ

כִּי נִמְעֲטוּ וְשַׁחוּ

וְהִבְטַחְתָּנוּ עַל אוֹדוֹתֶיהָ

כִּי לֹא תִשָׁכַח עֵדוּת

מִפִּי זַרְעוֹ.

וּדְבָרַי אֲשֶׁר־שַׂמְתִּי בְּפִיהֶם

לֹא־יָמוּשׁוּ.

וּלְמַעַן עַמְּךָ וְנַחֲלָתְךָ,

אֲשֶׁר־נִשְׁאֲרוּ מְעַט מֵהַרְבֵּה,

כַּתֹּרֶן בְּרֹאשׁ הָהָר,

וְכַנֵּס עַל הַגִּבְעָה:

וּלְמַעַן יְרוּשָׁלַיִם עִיר קָדְשֶׁךָ,

אֲשֶׁר הָיְתָה מִדְבַּר שְׁמָמָה,

וְיָצְאָה מִמֶּנָּהּ כָּל־הֲדָרָהּ,

וּלְמַעַן

בֵּית חַיֵּינוּ וְתִפְאַרְתֵּנוּ,

אֲשֶׁר הִלְלוּךָ אֲבוֹתֵינוּ

אֲשֶׁר הָיָה לִשְׂרֵפַת אֵשׁ:

וְכָל מַחֲמַדֵּינוּ הָיוּ לְחָרְבָּה.

וּלְמַעַן הֲרוּגִים

עַל שֵׁם קָדְשֶׁךָ.

וּלְמַעַן טְבוּחִים

עַל יִחוּדֶךָ.

וּלְמַעַן תּוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה

הַשְּׂרוּפָה בָאֵש,

וּנְתוּנָה לְמִרְמָס

לְכָל עוֹבְרֵי דֶרֶךְ.

הַעַל אֵלֶה

תִתְאַפַּק יְהֹוָה

וְתֶחֱשֶׁה וּתְעַנֵּנוּ

עַד מְאֹד:

וְהִנֵּה כָּל־הַגּוֹיִם

יוֹשְׁבִים שְׁלֵוִים וּשְׁקֵטִים.

וְאֶבְיוֹנֵי עַמְּךָ

דְווּיִים סְחוּפִים וּמְדֻלְדָּלִים.

וּבְדִלְדּוּלָם הֵם מְבַקְּשִׁים פָּנֶיךָ.

וּמַפִּילִים תְּחִנָּתָם

מוּל אֲרוֹן בְּרִיתֶךָ.

יְהֹוָה אֱלֹהֵי הַצְּבָאוֹת

עַד־מָתַי

לֹא תְרַחֵם אֶת יְרוּשָׁלַיִם

וְאֶת־עָרֵי יְהוּדָה

אֲשֶׁר זָעַמְתָּ

זֶה כַּמֶּה שָׁנִים.

וּרְאֵה אֶת עַמְּךָ

מוֹרֶה מְאֹד.

וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב.

וְאֵין עוֹזֵר לְיִשְׂרָאֵל.

פָּנִינוּ לִימִין

וְאֵין עוֹזֵר.

לִשְׁמֹאל וְאֵין תּוֹמֵךְ

וַאֲנַחְנוּ

אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן

כִּי אִם עָלֶיךָ

אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם.

הִנֵּה הָעֵת וְהָעוֹנֶה

יָאֲתָה לְךָ לְהוֹשִׁיעַ

וּלְהִוָּדַע

עוֹז רַחֲמֶיךָ

אֲשֶׁר מֵעוֹלָם

כִּי רַבּוּ מְאֹד:

וּכְשֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר

עָמַד מֹשֶׁה רַבֵּנוּ

בִּתְפִלָּה לְפָנֶיךָ

וּבִקֵּשׁ רַחֲמִים

עַל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל.

וְכָךְ אָמַר בִּתְפִלָּתוֹ.

מַלְכִּי וֵאלֹהָי.

סְלַח־נָא לַעֲוֹן הָעָם הַזֶּה

כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ

וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָ לָעָם הַזֶּה

מִמִּצְרַיִם וְעַד הֵנָּה.

וְאַתָּה הֲשֵׁבוֹתָ־לוֹ

כְּדַרְכֵי טוּבְךָ.

וְדִבַּרְתָּ וְאָמַרְתָּ־לוֹ

סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ.

וַאֲנַחְנוּ בֹּשְׁנוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ

וְנִכְלַמְנוּ בַּעֲוֹנֵינוּ

וְהֻשְׁחֲרוּ פָּנֵינוּ

מִפְּנֵי חַטֹּאתֵינוּ.

וְנִכְפְּפָה קוֹמָתֵנוּ

מִפְּנֵי אַשְׁמָתֵינוּ

וְאֵין לָנוּ פֶּה לְהָשִׁיב

וְלֹא מֵצַח לְהָרִים רֹאשׁ:

לְעֵינֵינוּ עָשְׁקוּ עֲמָלֵנוּ, מְמֻשָּׁךְ וּמְמוֹרָט מִמֶּנּוּ. נָתְנוּ עֻלָּם עָלֵינוּ, סָבַלְנוּ עַל־שִׁכְמֵנוּ. עֲבָדִים מָשְׁלוּ בָנוּ, פּוֹרֵק אֵין מִיָּדָם. צָרוֹת רַבּוֹת סְבָבוּנוּ, קְרָאנוּךָ יְהוָֹה אֱלֹהֵינוּ. רָחַקְתָּ מִמֶּנּוּ בַּעֲוֹנֵינוּ, שַׁבְנוּ מֵאַחֲרֶיךָ, תָּעִינוּ וְאָבָדְנוּ. וַעֲדַיִן לֹא שַׁבְנוּ מִטָּעוּתֵנוּ. וְהֵאֵיךְ נָעִיז פָּנֵינוּ וְנַקְשֶׁה עָרְפֵּנוּ. לוֹמַר לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ. צַדִּיקִים אֲנַחְנוּ וְלֹא חָטָאנוּ. אֲבָל אֲנַחְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ חָטָאנוּ:

אָשַֽׁמְנוּ. בָּגַֽדְנוּ. גָּזַֽלְנוּ. דִּבַּֽרְנוּ דֹּֽפִי. הֶעֱוִֽינוּ. וְהִרְשַֽׁעְנוּ. זַֽדְנוּ. חָמַֽסְנוּ. טָפַֽלְנוּ שֶֽׁקֶר. יָעַֽצְנוּ רָע. כִּזַּֽבְנוּ. לַֽצְנוּ. מָרַֽדְנוּ. נִאַֽצְנוּ. סָרַֽרְנוּ. עָוִֽינוּ. פָּשַֽׁעְנוּ. צָרַֽרְנוּ. קִשִּֽׁינוּ עֹֽרֶף. רָשַֽׁעְנוּ. שִׁחַֽתְנוּ. תִּעַֽבְנוּ. תָּעִֽינוּ. תִּעְתָּֽעְנוּ: סַֽרְנוּ מִמִּצְוֹתֶֽיךָ וּמִמִּשְׁפָּטֶֽיךָ הַטּוֹבִים וְלֹא שָֽׁוָה לָֽנוּ. וְאַתָּה צַדִּיק עַל כָּל הַבָּא עָלֵֽינוּ. כִּי אֱמֶת עָשִֽׂיתָ וַאֲנַֽחְנוּ הִרְשָֽׁעְנוּ: