סליחות נוסח אשכנז ליטא, ליום שני ד

ו. על פי א"ב. חתום אליה בר שמעיה חזק.

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ

אִוִּיתִיךָ קִוִּיתִיךָ מֵאֶרֶץ מֶרְחַקִּים. בְּקִרְבִּי שְׁחַרְתִּיךָ, קְרָאתִיךָ מִמַּעֲמַקִּים. גָּרַסְתִּי לְתַאֲוָתְךָ, כְּאַיָּל עַל־אֲפִיקִים. דְּרַשְׁתִּיךָ וּבִקַּשְׁתִּיךָ בָּרְחוֹבוֹת וּבַשְּׁוָקִים.

הִנֵּה הָעֵת תַּרְוִיחַ לִדְחוּקִים. וְתַעֲשֶׂה דִּין וּמִשְׁפָּט לַעֲשׁוּקִים. זְמוֹרֵיהֶם שִׁחֲתוּ וּבְקָקוּם בּוֹקְקִים. חֲמוּסִים נְגוּשִׂים בְּיַד מַדִקִּים:

טְפוּלֶיךָ שִׁעֲשַׁעְתָּ כִּילָדִים רַכִּים. יָמִים רַבִּים לְחוּצִים וּדְפוּקִים. כֹּל חָסָרוּ מִטּוּב רֵקִים. לְבָאִים שִׁנֵּיהֶם עָלֵימוֹ חוֹרְקִים:

מָאַסְתָּ וְזָנַחְתָּ וְנָטַשְׁתָּ דְּבֵקִים. נֵאַרְתָּ בְּרִית שְׁלֹשֶׁת־הַחֲשׁוּקִים: סְחִי שַׂמְתָּנוּ מֻכִּים וְלוֹקִים. עֲצוּמֵי גָזָם וַאֲכוּלֵי יְלָקִים:

פְּצוּעֵי חַבּוּרוֹת וְאֵבָרִים מִתְפָּרְקִים. צֳרִי חָדַלְנוּ וְדַלְנוּ מִתַּמְרוּקִים. קוּמָה עֶזְרָתָה לְנֶאֱנָחִים וְנֶאֱנָקִים. רוֹמֵם מֵאַשְׁפּוֹת וּמֵעָפָר תָּקִים:

שִׁלְטוֹן בְּיָדְךָ יְרוּדֶיךָ לְהָקִים. תָּקְפְּךָ בַּשַּׁחַק וּמֶמְשַׁלְתְּךָ בָּאֲרָקִים. אַךְ לִשְׁמֶךָ יוֹדוּ הַצַּדִּיקִים. בְּנָשְׂאֲךָ רֹאשׁ שִׁבְעָתַיִם מְזֻקָּקִים:

עַתָּה יֹאמְרוּ הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים. כְּהוֹשִׁיעֲךָ חוֹכֶיךָ בְּמִצְוֹתֶיךָ מִתְחַזְּקִים. חָזָק וְאַמִּיץ דְּבָרוֹ הֵקִים. לַחֲבַצֶלֶת הַשָּׁרוֹן שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים:

אֵל מֶֽלֶךְ. יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים. מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. מוֹחֵל עֲו‍ֹנוֹת עַמּוֹ. מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים. עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ. לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל:

אֵל הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. וּזְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:

קהל וחזן:

וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:

יְהֹוָה יְהֹוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת: נֹצֵר חֶֽסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה: וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ. מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ: כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶֽסֶד לְכָל קֹרְאֶֽיךָ: