סליחות נוסח אשכנז ליטא, ליום שני ג

ה. על פי א"ב. חתום שלמה הבבלי.

אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ

אִם עֲוֺנֵינוּ רַבּוּ לְהַגְדִּיל. בָּנוּ עָנוּ עֲבוֹת כְּגָדִיל. גָּרְמוּ לָנוּ בֵּינָתַיִם לְהַבְדִּיל. דַּרְכֵי רַחֲמֶיךָ לֹא תַּחֲדִיל:

הִתְנַהֵג בְּמִדַּת חֶסֶד הִתְנֵיתָ. וְאַתָּה הוּא שֶׁמִּקֶּדֶם הָיִיתָ. זְכֹר עֲדָתְךָ אֲשֶׁר קָנִיתָ. חֹן שְׁיָרֵי בְּכוֹר כִּנִּיתָ:

טִעַנְתָּנוּ גַּפֵּי קָרֶת נְתוּנִים. יִשַּׁבְתָּנוּ שֵׁן סֶלַע אֵיתָנִים. כְּאֶחָד דִּכִּיתָנוּ בִּמְקוֹם תַּנִּים. לִרְוָיָה צֵאת כַּמָּה מְתוּנִים:

מֵרֹב פְּקוּדוֹת וּבֶהָלָה מְחַלְחֶלֶת. נָקְטָה נַפְשִׁי, לֶעָפָר בּוֹחֶלֶת. סָמְכָה בֶּטֶן לָאָרֶץ נִשְׁחֶלֶת. עוּרָה לָמָה תִישָׁן תּוֹחֶלֶת:

פְּקַח קוֹחַ קְרֹא אֲסִירֶיךָ חֲפוֹץ. צוֹק הָעִתִּים חֶשְׁבּוֹנָם קְפֹץ. קַבֵּץ פְּזוּרֶיךָ עֵדֶר הַנָּפֹץ. רְאוֹת עַוְלָתָה פִּיהָ תִּקְפֹּץ:

שְׁמֹר שְׁבוּעַת חֶסֶד וּתְנַאי. תָּם וְצָבוּר וּבַנָּאִי אֵיתָנֵי. שְׁלוֹמוֹ יְצַוֶּה לִבְלִי גְנַאי. הֲפֹךְ וְשַׁנּוֹת לְטוֹבָה הַפְּנַאי:

קָטוֹן כִּי יַעֲקֹב וָדַל. יְדוּעַ חֹלִי נִבְזֶה וַחֲדַל. חַיִּים וָחֶסֶד מָעֹז וּמִגְדָּל. כַּאֲשֶׁר עַתָּה כֹּחֲךָ יִגְדָּל:

אֵל מֶֽלֶךְ. יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא רַחֲמִים. מִתְנַהֵג בַּחֲסִידוּת. מוֹחֵל עֲו‍ֹנוֹת עַמּוֹ. מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן. מַרְבֶּה מְחִילָה לְחַטָּאִים וּסְלִיחָה לְפוֹשְׁעִים. עוֹשֶׂה צְדָקוֹת עִם כָּל בָּשָׂר וָרֽוּחַ. לֹא כְרָעָתָם תִּגְמוֹל: אֵל הוֹרֵיתָ לָנוּ לוֹמַר שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. וּזְכָר לָֽנוּ הַיּוֹם בְּרִית שְׁלשׁ עֶשְׂרֵה. כְּמוֹ שֶׁהוֹדַֽעְתָּ לֶעָנָו מִקֶּֽדֶם. כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב וַיֵּרֶד יְהֹוָה בֶּֽעָנָן וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם וַיִּקְרָא בְשֵׁם יְהֹוָה:

קהל וחזן:

וַיַּֽעֲבֹר יְהֹוָה עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא:

יְהֹוָה יְהֹוָה אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶֽרֶךְ אַפַּֽיִם וְרַב חֶֽסֶד וֶֽאֱמֶת: נֹצֵר חֶֽסֶד לָאֲלָפִים נֹשֵׂא עָו‍ֹן וָפֶֽשַׁע וְחַטָּאָה וְנַקֵּה: וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵֽנוּ וּלְחַטָּאתֵֽנוּ וּנְחַלְתָּֽנוּ:

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ. מְחַל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשָֽׁעְנוּ: כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶֽסֶד לְכָל קֹרְאֶֽיךָ:

אַף אֹרַח מִשְׁפָּטֶיךָ יְהוָֹה קִוִּינוּךָ לְשִׁמְךָ וּלְזִכְרְךָ תַּאֲוַת־נָפֶשׁ׃ קַוֹּה קִוִּינוּ יְהוָֹה וַיֵּט אֵלֵינוּ וַיִּשְׁמַע שַׁוְעָתֵנוּ: וְעַתָּה מַה קִּוִּינוּ יְהוָֹה תּוֹחַלְתֵּנוּ לְךָ הִיא: אַךְ אֶל אֱלֹהִים דּוּמִיָּה נַפְשֵׁנוּ מִמֶּנּוּ יְשׁוּעָתֵנוּ: כְּאַיָּל תַּעֲרֹג עַל אֲפִיקֵי מָיִם כֵּן נַפְשֵׁנוּ תַעֲרוֹג אֵלֶיךָ אֱלֹהִים: אַךְ טוֹב וָחֶסֶד יִרְדְּפוּנוּ כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ וְשַׁבְנוּ בְּבֵית יְהוָֹה לְאֹרֶךְ יָמִים:

כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים כֵּן תְּרַחֵם יְהֹוָה עָלֵֽינוּ: לַיהֹוָה הַיְשׁוּעָה, עַל עַמְּךָ בִרְכָתֶֽךָ סֶּֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּֽנוּ מִשְׂגָּב לָֽנוּ, אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶֽלָה: יְהֹוָה צְבָאוֹת, אַשְׁרֵי אָדָם בֹּֽטֵֽחַ בָּךְ: יְהֹוָה הוֹשִֽׁיעָה, הַמֶּֽלֶךְ יַעֲנֵֽנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ:

סְלַח נָא לַעֲו‍ֹן הָעָם הַזֶּה, כְּגֹֽדֶל חַסְדֶּֽךָ. וְכַאֲשֶׁר נָשָֽׂאתָה לָעָם הַזֶּה. מִמִּצְרַֽיִם וְעַד הֵֽנָּה. וְשָׁם נֶאֱמַר:

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה סָלַֽחְתִּי כִּדְבָרֶֽךָ:

הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשְׁמָע, פְּקַח עֵינֶֽיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵֽינוּ, וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶֽיהָ כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵֽינוּ, אֲנַֽחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵֽינוּ לְפָנֶֽיךָ, כִּי עַל רַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים: אֲדֹנָי שְׁמָֽעָה, אֲדֹנָי סְלָֽחָה, אֲדֹנָי הַקְשִֽׁיבָה וַעֲשֵׂה, אַל תְּאַחַר. לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי, כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּֽךָ: